בורגס
בּוּרגָס (בבולגרית: Бургас) היא עיר נמל בדרום מזרח בולגריה, לחופי הים השחור, בירת מחוז בורגס ומרוחקת 389 קילומטרים מהבירה סופיה.
| |||
 | |||
| מפרץ בורגס בלילה | |||
| מדינה |
 בולגריה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | בורגס | ||
| ראש העיר | דימיטאר ניקולאב | ||
| שטח | 218.828 קמ"ר | ||
| גובה | 30 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 225,751 (15 ביוני 2024) | ||
| קואורדינטות | 42°30′11″N 27°28′13″E / 42.502965°N 27.470179°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://www.burgas.bg | |||
היסטוריה
עריכההעת העתיקה וימי הביניים
עריכהראשית התיישבות אנושית באזור העיר מתוארכת לתקופת האבן החדשה והתיישבות מאורגנת מתוארכת לתקופת הברונזה המאוחרת. בסמוך לעיר נמצאו שרידי התיישבות מהמאה ה-6 לפנה"ס עידן הממלכה התראקית. השרידים הארכאולוגיים מעידים על מערכת סחר חליפין מפותחת עם תרבויות מאזור הים השחור והים התיכון. במהלך המאה הראשונה נכבש המקום על ידי האימפריה הרומית ונבנו בו יישוב ומצודה בשם דֶאוּלְטוּם (במיקום שהוא כ-20 קילומטרים מהעיר המודרנית). עם הפיצול באימפריה עבר היישוב לחזקת האימפריה הביזנטית ובמהלך המאה ה-5 הוחרב בידי ההונים.
לאחר קריסת האימפריה הבולגרית הראשונה הקימו הביזנטים (במיקום שהוא כ-10 קילומטרים מבורגס המודרנית) יישוב ומצודה בשם פִּירְגוֹס, ששרידיו תועדו בידי גאוגרפים אירופים במהלך המאה ה-19. במחצית השנייה של המאה ה-14 נכבש האזור בידי צבא האימפריה העות'מאנית.
התקופה העות'מאנית
עריכהבמהלך המאה ה-17 מאוזכר לראשונה בתעודות עות'מאניות שמה המודרני של העיר שנקראה בעת ההיא אָחֶלוֹ בורגס. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829) עזבו חלק מתושבי העיר ביחד עם הכוחות הרוסים הנסוגים והתיישבו באזור בסרביה, אוקראינה ומולדובה. ב-6 בפברואר 1878, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) שוחררה העיר בידי צבא האימפריה הרוסית ואוכלוסייתה מנתה 2,950 נפשות. לאחר המלחמה הוכללה בורגס מתוקף סיכומי קונגרס ברלין בשטח המחוז העות'מאני האוטונומי רומליה המזרחית.
לאחר עצמאות בולגריה
עריכהב-6 בספטמבר 1885 הכריז באופן חד צדדי אלכסנדר בטנברג, נסיך בולגריה, על איחוד בין רומליה המזרחית לנסיכות בולגריה. לאחר האיחוד וסיום מלחמת בולגריה–סרביה (1885) בוצע טרנספר לאוכלוסייה המוסלמית שנאלצה להגר לשטחי האימפריה העות'מאנית. ב-18 במאי 1903 נפתח לפעילות הנמל בבורגס, שהביא להאצת הפעילות הכלכלית בעיר ולגידול במספר התושבים. לאחר מלחמת הבלקן השנייה בוצעו חילופי אוכלוסייה בין ממלכת בולגריה לממלכת יוון, אלפי פליטים בולגרים נאלצו להגר מתראקיה המזרחית לשטח בולגריה ורבים התיישבו בבורגס. בעידן הקומוניסטי של הרפובליקה העממית הבולגרית הפכה העיר למרכז תעשייתי אזורי בעיקר בתחום זיקוק נפט ותעשיות פטרוכימיות.
הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס
עריכה
ערך מורחב – הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס
ב-18 ביולי 2012, בשעה 17:30 (זמן מקומי), מחבל מתאבד התפוצץ באוטובוס במגרש החנייה של נמל התעופה בורגס ובו 42 תיירים ישראלים, רובם בני נוער, בדרכם מנמל התעופה למלונות שלהם, לאחר שהם הגיעו לבולגריה בטיסה של אייר ויאה מתל אביב שנחתה בשעה 16:50. בפיגוע נרצחו שישה בני אדם, ונפצעו יותר מ-30.
דמוגרפיה
עריכהבשנות ה-90 חל קיטון באוכלוסיית העיר בשל הגירה שלילית, שנעה מהמשבר הכלכלי החריף שחוותה בולגריה לאחר קריסת השלטון הקומוניסטי. בין 1992 ל-1999 קטן מספר התושבים ב-3.6%. בעשור הראשון של המאה ה-21 חלה התאוששות כלכלית מסוימת, בעיקר בחציו הראשון, ובמהלכו גדלה אוכלוסיית העיר בשיעור של 2.18%.
כלכלה ותחבורה
עריכהבורגס היא העיר הרביעית בגודלה בבולגריה, אחרי סופיה, פלובדיב ווארנה. מיקומה הגאוגרפי הופך את נמל העיר לנמל החשוב ביותר של בולגריה על חוף הים השחור. נופיה ורצועת החוף הארוכה הצמודה אליה הפכו אותה ליעד אטרקטיבי לתיירים. כלכלת העיר מושתתת על תיירות ועל תעשייה. בבורגס קיים מפעל זיקוק הנפט הגדול ביותר בבלקן, המצוי בבעלות לוקאויל. כמו כן קיימות תעשיות נלוות לנפט כמו פולימרים ותעשיות כימיות. לצורך הקמת תשלובת זו בשנות ה-60 של המאה ה-20 אגם מנדרנסקו נותק מהים ומאגם עם מים מליחים הפך לאגם עם מים מתוקים לצורכי תשפובל תעשיית הנפט. בנוסף, יש ליד העיר מכרות מלח וברזל ומספר מפעלים לעיבוד עץ. באוקטובר 2009 עמד שיעור האבטלה בעיר על 4.36%, מהנמוכים בבולגריה.
בורגס מצויה על תוואי עורק מספר 8 של נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים. העיר מחוברת לרשת מסילות הרכבת הפנים בולגריות המקשרות אותה לערי בולגריה המרכזיות. נמל העיר הוא הגדול בבולגריה ונפח תעבורות הסחורות דרכו מהווה 60% מכלל תעבורות הסחורות בדרך הים בבולגריה. בפרברי העיר, כ-12 קילומטרים ממרכזה, ממוקם נמל התעופה בורגס, שב-2008 בוצעו בו 16,952 המראות ונחיתות ועברו בו 1,936,853 נוסעים, בעיקר לאירופה. חברת סאן דור הישראלית מפעילה קו טיסה עונתי לבורגס.
ב-18 ביולי 2012 התרחש הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס, שבו פוצץ עצמו מחבל מתאבד באוטובוס שהוביל תיירים ישראלים, ורצח את הנהג והמדריכה הבולגרים וחמישה תיירים ישראלים.
אקלים
עריכהבבורגס שורר אקלים סובטרופי גשום עם השפעה מסוימת מכיוון הים השחור המעניקה לו מאפיינים של אקלים ים תיכוני. הטמפרטורה השנתית הממוצעת עומדת על C° 12 וערכי הקיצון הממוצעים נעים מ-C° 2 בינואר ועד C° 22 ביולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 550 מילימטרים[1].
תיירות
עריכהבורגס היא עיר תיירות, וכן מחוז בורגס הכולל את הסאני ביץ' אתר נופש גדול על חוף הים השחור בבולגריה. האתר ממוקם כ-37 קילומטרים צפונית לבורגס, בשטח המוניציפלי נסבר שבמחוז בורגס.
סאני ביץ' הוא אתר הנופש הגדול והמפורסם בבולגריה. האתר כולל מעל ל-500 בתי מלון, שבהם יש מעל ל-110,000 מיטות. כמו כן, יש באזור האתר 130 מסעדות ומספר רב של בתי קפה, מועדוני לילה, בארים ופאבים.
בתנופת פיתוח שמתרחשת במקום מתחילת המאה ה-21 הורחב שטח האתר, רוב בסיסי בתי המלון חודשו ומספר בתי מלון יוקרתיים נבנו, לצד הקמת מבני דיור גדולים.
נסבר היא עיירת דייגים עתיקה לחופי הים השחור, המשמשת כבירת נפת נסבר במחוז בורגס שבמזרח בולגריה. בדצמבר 2019 התגוררו בעיר כ-14,500 תושבים. ב-1983 הוכרזה נסבר כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו בשל המספר הרב של המבנים ההיסטוריים והמבנים בעלי החשיבות שנשתמרו בעיר.
הקהילה היהודית
עריכה- ערך מורחב – יהדות בולגריה
יסוד הקהילה
עריכהתיעוד ראשון בכתב לקהילה יהודית בבורגס מצוי מ-1828 בהקשר פגיעות חיילי צבא האימפריה הרוסית בבני הקהילות היהודיות בבולגריה במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829)[2]. ב-1899 עזבו כמה עשרות משפחות יהודיות את העיר והתיישבו באזור איזמיט. בשל קשיים כלכליים חזרו רבים מהם לעיר בהדרגה, רובם במהלך מלחמת הבלקן הראשונה. ב-1900 נכללה קהילת בורגס ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בנסיכות הבולגרית ומנתה 800 נפשות[3].
בממלכת בולגריה
עריכהב-29 באוגוסט 1920 יוצגה קהילת בורגס בכנס הקהילות היהודיות שהתקיים בסופיה, על ידי ראשי הקהילה - שמואל יולזארי, חיים פרחי וביטוש סידי[4]. בבורגס הייתה פעילות ציונית ענפה לצד פעילות קומוניסטית לא מבוטלת. בבחירות לוועדי הקהילות היהודיות שנערכו ב-4 במרץ 1923 זכו הציונים ב-67.2% מהקולות והקומוניסטים ב-32.8% ובבחירות שנערכו ב-1932 זכו הציונים ב-65% והמתנגדים ב-35%[5].
ב-1920 למדו במערכת החינוך היהודית 106 תלמידים שהיוו 96% מכלל התלמידים היהודים. התלמידים למדו בכיתת גן ילדים אחת ו-4 כיתות בית ספר יסודי. הממשלה הבולגרית מימנה 9.6% מתקציב מערכת החינוך היהודית ועיריית בורגס עוד 13.4%. ב-1926 ירד מספר התלמידים ל-86[6]. במהלך שנות ה-20 וה-30 פעל בעיר בנק יהודי, ששימש גם כקופת מלווה (קאסה) ופעל בסיוע ארגון הג'וינט[7]. בראשית שנות ה-30 מנתה הקהילה היהודית בעיר כ-3,000 נפשות[8].
מלחמת העולם השנייה ולאחריה
עריכהב-16 בספטמבר 1939 פרסם מפקד המשטרה הבולגרית, קולונל אטאנאס פאנטב, צו גירוש ל-4,000 נתינים זרים המצויים בשטח ממלכת בולגריה, רובם ככולם יהודים, פליטי המלחמות השונות בבלקן, שנותרו ללא אזרחות בולגרית. היהודים גורשו לשטחי יוון וטורקיה ומי שלא התקבל במדינות אלה נאלץ להגר למדינות אחרות ובכלל זה לארץ ישראל. אין נתונים מדויקים לגבי מספר המגורשים מבורגס, אך במרץ 1943 העריך משרד הפנים הבולגרי שבעיר מתגוררים כ-2,000 יהודים. מבין מנהיגי הקהילה בעת ההיא ניתן למנות את ד"ר יוסף בן-ריי, חיים וצ'ליבי ברוך וחיים ישעיה.
ב-10 במרץ 1943 תוכנן לגרש 6,365 מקרב יהודי "בולגריה הישנה", כמכסה ראשונית לקראת גירוש כל הקהילה למחנות ההשמדה. ברישומי משרד הפנים הבולגרי צוינו 422 יהודים מבורגס שנכללו במכסה זו. הגירוש לא יצא לפועל[9]. ב-17 ביוני 1943 גורשו יהודי וארנה ובורגס לכפרים וערי שדה מרוחקות בתוך בולגריה. רבנים ומנהיגי קהילה נשלחו למחנה הריכוז בסומוביט. היהודים שוחררו בתחילת אוקטובר 1943, פרט לעצורי מחנה הריכוז, שבינואר 1944 הועברו לכפר טאבאקובה צ'שמה ליד פלבן ומאוחר יותר למחנה הריכוז בקאייליקה, ממנו שוחררו רק בספטמבר 1944[10]. לאחר מלחמת העולם השנייה נמנו בעיר 1,100 יהודים, רובם עלו למדינת ישראל בגל העלייה מבולגריה בין 1948 ל-1949. ב-28 במאי 1949, בשלהי גל העלייה, ערך הקונסיסטוריון של יהודי בולגריה מפקד ובבורגס נמנו 175 יהודים[11].
הקהילה היהודית במאה ה-21
עריכהבראשית המאה ה-21 התגוררו בבורגס כמה עשרות יהודים[8]. ב-2022 נמנו בעיר 130 יהודים,[12] אך אין בה קהילה ממוסדת ובעלת מוסדות פעילים. בסמוך לאתר הנופש סאני ביץ' פועל בית חב"ד ובו מתקיימות תפילות וסעודות שבת, הוא משמש כמרכז יהודי המעניק גם שירותי דת לנופשים המעוניינים בכך, וכן מפעיל מסעדה.
ערים תאומות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בורגס- נעמה גיבורי, בורגס, שנה אחרי: נופש זול, אלכוהול וז'יטונים, באתר ynet, 26 ביוני 2013
- בורגס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בורגז (בולגריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ האקלים בעיר בורגס, באתר weatherbase.com (באנגלית).
- ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בימי השלטון העותומני, בתוך:אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 52.
- ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878-1898), בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 65.
- ^ אלברט א רומנו, תקנון הקהילות והקונסיסטוריון, בתוך:אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 439.
- ^ אלברט א רומנו, תקופת המשבר והפילוג 1930-1940, בתוך אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1968, עמודים 583-588.
- ^ לוחות סטאטיסטיים, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 645-662.
- ^ נתן מיכאל גלבר, חיי היהודים בבולגריה, עמוד 689.
- ^ 1 2 הקהילה היהודית בבורגס, באתר "כולנו יהודים", אתר הבית של יהודי בולגריה.
- ^ חיים קשלס, תעודות ומסמכים, בתוך:אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 849.
- ^ חיים קשלס המצב אחרי הגירוש, בתוך אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 876.
- ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה - כרך ד', מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמוד 296.
- ^ לפי התכתבות עם ארגון שלום. המשיב אלכסנדר (אלק) אוסקר נשיא ארגון שלום בבולגריה.
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 סופיה .jpg) פלובדיב | |||||||||
| 1 | סופיה | סופיה | 1,183,454 | 11 | שומן | שומן | 67,971 |  וארנה בורגס | |
| 2 | פלובדיב | פלובדיב | 319,612 | 12 | חאסקובו | חאסקובו | 65,829 | ||
| 3 | וארנה | וארנה | 310,664 | 13 | בלגואבגרד | בלגואבגרד | 62,534 | ||
| 4 | בורגס | בורגס | 189,741 | 14 | ימבול | ימבול | 61,766 | ||
| 5 | רוסה | רוסה | 124,787 | 15 | וליקו טרנובו | וליקו טרנובו | 58,507 | ||
| 6 | סטארה זאגורה | סטארה זאגורה | 122,536 | 16 | פאזארדז'יק | פאזארדז'יק | 55,716 | ||
| 7 | פלבן | פלבן | 92,101 | 17 | וראצה | וראצה | 50,666 | ||
| 8 | סליבן | סליבן | 80,467 | 18 | אסנובגראד | פלובדיב | 45,943 | ||
| 9 | דובריץ' | דובריץ' | 73,895 | 19 | גברובו | גברובו | 45,940 | ||
| 10 | פרניק | פרניק | 68,259 | 20 | קאזאנלק | סטארה זאגורה | 42,208 | ||