פתיחת התפריט הראשי
שער ירושלים בתוך חומות יפו העתיקה ומאחוריו "המצודה" באזור של רחוב יפת כיום פינת רחוב מפרץ שלמה

חומות יפו הן החומות שהקיפו את יפו העתיקה במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל מתחילת המאה ה-19 עד לפירוקה בשנת 1868.

היסטוריהעריכה

לאחר מינויו של מושל יפו הטורקית "מוחמד אבו נבוט" על ידי הסולטן סולימאן פאשה הוקמה חומה מערבית לאורך הים שהקיפה את העיר (כיום טיילת יפו באזור רחוב רציף העלייה השנייה) ובצידה השני הוקמה חומה מזרחית לאורך היבשה ונקבע שער יחידי בחומה המזרחית בשם: "שער ירושלים" ממנו יצאה הדרך הראשית אל ירושלים (כיום רחוב עולי ציון ואחריו דרך בן-צבי הקרוי גם: "כביש 44") ומאחוריו הוקמה: "מצודה" ומסביב לחומה המערבית הפונה אל היבשה הוקם: "חפיר" (כיום כיכר השעון ורחוב יפת). בשער חלקי החומה נפרצו פרצות עבור הולכי רגל.

בשנת 1869 נפרץ פתח חדש בחלקה הדרומי כדי לאפשר את הקמתו של: "השער החדש" מאחר שהיה בחומה רק שער יחיד שלא היה יכול לשאת בנפח התנועה שהגיעה אליו מערים אחרות. בשנת 1868, ובשנים שאחריה החלה להיהרס חומת העיר העתיקה. בתוואי שבו עברה החומה והחפיר החלו להיסלל: כיכר השעון שנקראה אז בשם: רחוב אסכנדר עוואד (אלכסנדר הווארד) ולאחר קום המדינה שונה שמו אל רחוב רזיאל. והמשכו הדרומי שנקרא בשם: דרך עזה שהובילה אל העיר עזה ולאחר מכן נקראה בשם: רחוב אל-עג'מי על שם שכונת עג'מי שהייתה בקרבת מקום ולאחר מכן ששונה שמו אל רחוב יפת לאחר קום המדינה. לאחר פירוקה של החומה הוקמו על התוואי בתים וחנויות תוך שימוש משני באבני החומה ויחד איתם נהרסו המצודות שהיו מאחורי החומה.

כיוםעריכה

כיום ניתן למצוא שרידים מן החומה בחלקו המזרחי של רחוב יפת בקטע שבין כיכר השעון עד לרחוב לואי פסטר. ישנם "סימטאות מקורות" כגון: רחוב רבקה ושלמה אבולעפיה ששימשו בעבר בתור פרצה עבור הולכי רגל.

מבנים שהוקמו על תוואי החומהעריכה

גלריהעריכה

פנורמהעריכה

חומות יפו העתיקה ולצידם הביצורים - בצד ימין שער ירושלים (יפו) ועל ידו המצודה שהייתה בסמוך אליו

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חומות יפו בוויקישיתוף