חומרים מסוכנים

חומרים מסוכנים (לרוב מוכר בראשי תיבות חוֹמָ"ס) הם מוצקים, נוזלים או גזים אשר עשויים להזיק לאדם, לחי או לצומח, לרכוש, או לסביבה. הסכנה בחומרים אלה נובעת מתכונות כגון דליקוּת, רעילוּת, רדיואקטיביות או השפעה מסרטנת.

הגדרת שלט האזהרה להובלת חומרים מסוכנים, לפי תקנות שרותי הובלה, התשס"א-2001

על מנת לדעת האם חומר מסווג כמסוכן או לא (על-פי החוק), יש לפנות לחוק החומרים המסוכנים, אשר באחריות המשרד להגנת הסביבה. פירוט ניתן למצוא בתקנות סיווג ופטור (ראו קישורים חיצוניים), כאשר כל חומר הקיים גם בכמות וגם בריכוז גדולים מהמפורט בתקנות נחשב למעשה כחומר מסוכן.

הקטנת הסיכון מהחומרים דורשת אמצעי זהירות בזמן יצירתם, שינועם, אחסונם, השימוש בהם, וסילוקם כפסולת. מרבית המדינות חוקקו חוקים לגבי הטיפול בחומרים מסוכנים, וישנן אמנות בינלאומיות האמונות על אסדרת הטיפול בחומרים הללו.

הובלת חומרים מסוכנים

הספרות בקוד פעולות החירום
בשלט האזהרה

ספרה	חומר כיבוי
1	סילון מים
2	ערפל או ריסוס מים דק
3	קצף
4	חומר כיבוי יבש (כגון אבקה)

התקנות הנפוצות ביותר במדינות העולם בנושא הן המסדירות את הובלת החומרים המסוכנים. מרביתן אימצו את המלצות "ועדת המומחים להובלת חומרים מסוכנים של האומות המאוחדות", המתייחסות להובלה יבשתית של החומרים. תקנות להובלה ימית או אווירית של חומרים מסוכנים נגזרות מהמלצות אלה, עם התאמה לייחוד שבצורת ההובלה השונה. במדינת ישראל החוק הקובע הוא חוק שירותי הובלה, התשנ"ו-1997 ותקנות שרותי הובלה, התשס"א-2001.

היתר רעלים

לפי חוק חומרים מסוכנים, כל אדם העוסק בחומרים מסוכנים בריכוז או כמות הגדולים מערך הסף חייב לקבל היתר רעלים מהמשרד להגנת הסביבה. ערך הסף להיתר רעלים מופיע ברשימת הרעלים בתוספת הראשונה לתקנות חומרים מסוכנים (סיווג ופטור) 1996. היתר הרעלים מנחה בנושאים של: אחסון, שילוט, חירום, שינוע, פסולת, מניעת דליפות ופליטות, מינוי אחראי רעלים, ניהול פנקס ועוד.

קבוצות הסיווג

להלן קבוצות הסיווג לחומרים מסוכנים על-פי המלצות האו"ם. חלק מהקבוצת חולקו גם לתת-קבוצות.

• קבוצה 1 - חומרי נפץ

חומרי קבוצה מחולקים לחמש תת-קבוצות, בהתאם לרמת הסיכון:

• • 1.1- פיצוץ המוני
  • 1.2- סכנת קרינה
  • 1.3- הדף מזערי
  • 1.4- לא מהווה סיכון משמעותי
  • 1.5- יוצרי הדף
  • 1.6- נפץ לא רגיש
• קבוצה 2 – גזים- קבוצת הגזים מתחלקת ל-3 תת-קבוצות:
  • 2.1 גזים דליקים
    • מיוחד- חמצן (תמונה של קבוצה 5- גם מחמצן)
  • 2.2 גזים דחוסים לא דליקים
  • 2.3 גזים רעילים
• קבוצה 3 – נוזלים דליקים

בשינוע בינלאומי ימי קבוצות סיווג זו מתחלקת ל-3 תת-קבוצות סיווג, בהתאם לנקודת ההבזקה (flash point) של הנוזל - הטמפרטורה הנמוכה ביותר בה הוא משחרר אדים בכמות היוצרת תערובת דליקה עם האוויר.

האותיות בקוד פעולות החירום
בשלט האזהרה

אות	סכנת פיצוץ או תגובה אלימה	מיגון אישי	טיפול
P	יש	*	למהול ולשטוף את החומר בכמויות מים גדולות
R	אין	*
S	יש	**
T	אין	**
W	יש	*	מנע כניסת החומר לביוב או למקור מים. אסוף באריזות יחד עם העפר והכן לקבורה
X	אין	*
Y	יש	**
Z	אין	**
E	יש לשקול פינוי אוכלוסייה
* ביגוד מגן וכפפות (לכימיקלים) + מסיכת נשימה ** מסיכת נשימה + כפפות (לכימיקלים)

• קבוצה 4 – מוצקים דליקים. בקבוצה זו נכללים גם נוזלים אשר סיווגם לא נקבע על פי נקודת ההבזק. הקבוצה מחולקת ל-3 תת-קבוצות:
  • 4.1 חומרים מוצקים הניתנים להתלקחות מהירה בתנאי הובלה.
    • חומרים המתפרקים מעצמם
    • חומרי נפץ אשר עברו תהליך הקטנת רגישות
  • 4.2 חומרים המתלקחים מעצמם בתנאי הובלה
    • חומרים פירופורים- נקודת ההתלקחות העצמית שלהם נמוכה מתנאי חדר (25 מעלות, 1 אטמוספירה)
    • חומרים בעלי חימום עצמי
  • 4.3 חומרים המסוכנים במגע עם מים (כמו מתכות אלקליות)
• קבוצה 5 – חומרים מחמצנים ופרוקסידים (על-תחמוצות) אורגאניות. קבוצה זו מתחלקת ל-2 תת-קבוצות:
  • 5.1 חומרים מחמצנים שאינם פרוקסידים אורגניים
  • 5.2 פרוקסידים אורגאניים
• קבוצה 6 – חומרים רעילים וחומרים מידבקים. קבוצה זו מתחלקת ל-2 תת-קבוצות:
  • 6.1 חומרים רעילים
    • 6.1.1 רעיל במיוחד- כולל אזהרה למנוע מגע עם מזון
  • 6.2 חומרים מידבקים
  • מיוחד- ציטוטוקסי (חומר הורג תאים. מדבקה ירוקה עם אות C)
• קבוצה 7 – חומרים רדיואקטיביים
  • 7.2- חומרים בקיעים
• קבוצה 8 – חומרים מאַכְּלים

במדינות מסוימות (לא בישראל) מחולק ל-8.1 (חומצות) ו-8.2 (בסיסים).

• קבוצה 9 –
  • תערובת חומרים (יופיע סימן קריאה אדום)
  • חומרים ופריטים מסוכנים אחרים.

בקבוצה זו עשויים להיות חומרים בעלי אזהרות אחרות מקבוצות 1–8: על החומרים עצמם כמו "מגרה" (X שחור על רקע כתום), או מזיק לסביבה, או על הרכב כמו "חומר מותך". אפשרות נוספת היא תערובת של חומרים מקבוצות שונות.

אירועי חומרים מסוכנים

יש בישראל למעלה מ-150 אירועי חומרים מסוכנים אשר מדווחים מדי שנה למשרד להגנת הסביבה. אירועים אלה כוללים גם מקרים שכיחים וקלים יחסית של דליפת דלקים או אפילו מפגע ריח חריף, אך גם מקרים יותר חמורים של דליפות חומ"ס אשר גורמות לפצועים ואף נפגעים בנפש. המקרה האחרון בישראל בו נהרג אדם כתוצאה מאירוע חומרים מסוכנים התרחש ב 6 בנובמבר 2014. באירוע זה הייתה דליפה של אמוניה במפעל הוד חפר שבעמק חפר, שגבה את חייו של הכבאי סאמר עסלי, אשר היה חלק מצוות החירום שהגיע למקום על מנת לטפל בדליפה. כ־20 איש נוספים נפצעו.

ראו גם

• מספר או"ם
• גיליון בטיחות חומרים

לקריאה נוספת

• המלצות האו"ם להובלת חומרים מסוכנים (באנגלית)
• על חומרים מסוכנים באתר אוניברסיטת בן-גוריון
• זיהוי סימוני אזהרה לחומרים מסוכנים - מדריך לעובד , הוצאת קרוננברג ספרות מקצועית, תל אביב
• מתח"ב-חומ"ס (מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים) , הוצאת קרוננברג ספרות מקצועית, תל אביב

קישורים חיצוניים

• מידע מתוך תקן ישראלי ת"י 2302 - "חומרים ותכשירום מסוכנים: סיווג, אריזה, תיווי וסימון" באתר המוסד לבטיחות ולגיהות
• תקנות סיווג ופטור באתר המשרד להגנת הסביבה
• אירוע טוקסיקולוגי המוני, אתר Ready.org.il
• רשימת החומרים המסוכנים בישראל, ספריית החירום הלאומית - אתר Ready.org.il
• חמרים מסוכנים - מאמר באתר "שלהבת"
• מידע נוסף על היתר רעלים, infospot - מרכז מידע לאנשי מקצוע בתחום איכות הסביבה