חומר ניגוד רדיולוגי

דימות כלי דם באמצעות חומר ניגוד רדיולוגי

חומר ניגוד רדיולוגי הוא חומר ניגוד המשמש להעצמת הנראות של מבנים פנימיים בטכניקות הדמיה מבוססי רנטגן כמו טומוגרפיה ממוחשבת (CT), הקרנה רדיוגרפית ופלואורוסקופיה. חומרי ניגוד רדיולוגיים הם בדרך כלל מבוססי יוד, או לעיתים רחוקות יותר בריום-סולפט[1]. הם סופגים קרני רנטגן חיצוניות, וכתוצאה מכך ישנה חשיפה מופחתת בגלאי הרנטגן. בשונה מתרופות רדיואפטיות הפולטות קרינה אשר משמשות ברפואה גרעינית. דימות תהודה מגנטית (MRI) מתבססת על עקרונות שונים ולכן נעשה שימוש בחומרי ניגוד שונים המשנים את התכונות המגנטיות של גרעיני מימן סמוכים.

סוגים ושימושיםעריכה

חומרי ניגוד רדיולוגיים בבדיקות רנטגן מחולקים לקבוצות על פי השימוש שלהם.

יוד (תוך-וסקולרי)עריכה

 
חומר ניגוד מבוסס יוד באנגיוגרפיה מוחית

ליוד יש יתרון כחומר ניגוד מכיוון שאנרגיית האלקטרונים הפנימית ביותר ("k-shell") שלו דומה לאנרגיה הממוצעת של קרני רנטגן המשמשות באבחנה רדיוגרפית. כאשר אנרגיית הרנטגן האקראית קרובה יותר לקצה ה- K של האטום שבו הוא נתקל, סביר להניח כי תתרחש קליטה פוטואלקטרית[2].

חומרי ניגוד מבוססי יוד קיימים בפורמולות יוניות ולא-יוניות, המסיסות במים. חומרי הניגוד היוניים פחות יקרים אך קשורים לשכיחות גבוהה יותר של תגובות לוואי לעומת חומרי ניגודיות לא-יוניים. כ-4-12% מהמטופלים המקבלים פורמולה יונית חווים תגובת רגישות תוך דקות או לאחר מספר שעות לעומת 1-3% אחוז מהמטופלים שקיבלו פורמולה לא יונית[3]. תגובות הנובעות מרגישות יתר מתרחשות היום בתדירות נמוכה יותר מאשר לפני שנת 1990, כאשר בעבר היה שימוש נרחב בעיקר בחומרי ניגוד יוניים.[4]

יוד הוא הסוג העיקרי מבין חומרי הניגוד המשמש למתן תוך-ורידי. השימושים שלו כוללים[5]

  • טומוגרפיה ממוחשבת (CT)
  • אנגיוגרפיה (חקר עורקים)
  • ונוגרפיה (חקר ורידים)
  • VCUG (טכניקה להדמיית השופכה ושלפוחית השתן)
  • HSG (צילום רחם)
  • IVU (אורוגרפיה תוך ורידית)

מולקולות יוד אורגניות המשמשות לניגודיות כוללות יוהקסול, יודיקסנול ויוברול[6].

בריוםעריכה

 
חומר ניגוד מבוסס בריום במערכת העיכול

בריום גופרתי משמש בעיקר בהדמיה ושיפור הניגודיות של מערכת העיכול[7]. החומר קיים כאבקה לבנה בלתי מסיסה, אשר מעורבב עם מים ליצירת תערובת דלילה המועברת ישירות לדרכי העיכול.

השימושים של הבריום כוללים[8]:

  • חוקן בריום (בדיקת מעי מוגדל) ו- DCBE (חוקן בריום במינון כפול)
  • בליעת בריום (בדיקת ושט)
  • בדיקת קיבה וארוחת בריום במינון כפול
  • מעקב בריא (חקר הקיבה והמעי הדק)
  • דלקת ריאות CT / קולונוסקופיה וירטואלית

כדי ליצור את חומר הניגוד, משתמשים בבריום הגופרתי כבסיס לתרכובת המכילה: מים, חומרי עיבוי, חומרי פירוק וחומרי טעם וריח. מכיוון שהבריום הגופרתי אינו מסיס, התערובת המתקבלת מסוג זה של חומר ניגוד היא לבנה ועכורה. הוא משמש רק בדרכי העיכול – לרוב נכנס לגוף בבליעה או באמצעות חוקן ולאחר הבדיקה הוא עוזב את הגוף דרך הצואה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Benjamin M. Yeh, Paul F. FitzGerald, Peter M. Edic, Jack W. Lambert, Opportunities for new CT contrast agents to maximize the diagnostic potential of emerging spectral CT technologies, Advanced drug delivery reviews 113, 2017-4, עמ' 201–222 doi: 10.1016/j.addr.2016.09.001
  2. ^ Michael M. Lell, Ulrike Fleischmann, Hubertus Pietsch, Johannes G. Korporaal, Relationship between low tube voltage (70 kV) and the iodine delivery rate (IDR) in CT angiography: An experimental in-vivo study, PLOS ONE 12, 2017-03-20, עמ' e0173592 doi: 10.1371/journal.pone.0173592
  3. ^ William P. Dillon, Christopher F. Dowd, Aminoff's Neurology and General Medicine, Elsevier, 2014, עמ' 1089–1105
  4. ^ Ingrid Boehm, John Morelli, Knud Nairz, Patricia Silva Hasembank Keller, Risks of contrast media applied via the gastrointestinal route, European Journal of Internal Medicine 42, 2017-07-01, עמ' e19–e21 doi: 10.1016/j.ejim.2017.04.005
  5. ^ Dong Han, Xiaoxia Chen, Yuxin Lei, Chunling Ma, Iodine load reduction in dual-energy spectral CT portal venography with low energy images combined with adaptive statistical iterative reconstruction, The British Journal of Radiology 92, 2019-07-10, עמ' 20180414 doi: 10.1259/bjr.20180414
  6. ^ Rik Schrijvers, Christine Breynaert, Yazid Ahmedali, Jean-Luc Bourrain, Skin Testing for Suspected Iodinated Contrast Media Hypersensitivity, The Journal of Allergy and Clinical Immunology: In Practice 6, 2018-07, עמ' 1246–1254 doi: 10.1016/j.jaip.2017.10.040
  7. ^ Huan Liu, Yang Yu, Wei Wang, Ying Liu, Novel contrast media based on the liquid metal gallium for in vivo digestive tract radiography: a feasibility study, Biometals: An International Journal on the Role of Metal Ions in Biology, Biochemistry, and Medicine 32, 10 2019, עמ' 795–801 doi: 10.1007/s10534-019-00212-5
  8. ^ Gaja F. Shaughnessy, Paul Cho, Dawn L. Francis, A Rare Complication of a Barium-Contrast Study, Clinical Gastroenterology and Hepatology 13, 2015-07, עמ' e67–e68 doi: 10.1016/j.cgh.2014.12.029