חומר סיכה

חומר המפחית את החיכוך בין איברי גוף שונים

חומר סִיכָה או לוּבּאנגלית: lube, קיצור למילה לוּבּריקנט, lubricant) הוא חומר המפחית את החיכוך בין איברי גוף שונים או בין איברי גוף לחפצים שונים. נעשה שימוש בחומרי סיכה בזמן קיום יחסי מין (כמו חדירה או אוננות) לשם הפחתת החיכוך שבין הפין, הנרתיק, פי הטבעת או חלקי גוף אחרים וכן בתהליכים רפואיים בהם מחדירים מכשור רפואי אל תוך הגוף.

חומרי סיכה מסוגים שונים

שימושים

עריכה

לחומרי סיכה שימושים שונים:

  • רפואה - בתחום הרפואה, חומרי סיכה משמשים לצורך בדיקות גינקולוגיות, בדיקה רקטלית דיגיטלית, החדרת קטטר, חוקן ומדחום רקטלי.
  • יחסי מין - שימוש בחומר סיכה במהלך יחסי מין נעשה לרוב כדי להקל על החדירה ולהפחית את הכאב במהלך הפעילות המינית. אצל נשים הנרתיק יוצר חומר סיכה טבעי, אך לעיתים הן חוות יובש בנרתיק ולפעמים הכמות לא מספיקה. אצל גברים העורלה מפרישה סמגמה המשמשת בין היתר גם כחומר סיכה טבעי. בחדירה אנאלית דרוש חומר סיכה משום שבפי הטבעת אין סיכוך טבעי מספיק לצורך חדירה.
  • אוננות - בקרב נשים קיים סיכוי שחומר הסיכוך הטבעי לא יספיק בזמן הפעילות. אצל גברים נעשה שימוש בחומר סיכה כדי למנוע פציעות הקשורות לחיכוך ועיסוי איבר מינם.

סוגים שונים

עריכה

קיימים חומרי סיכה מסוגים שונים אשר לרוב מובחנים על ידי החומר עליו מתבססים:

  • חומרי סיכה על בסיס מים - חומר סיכה על בסיס מים מכיל שמנים הנמסים במים והוא חומר הסיכה הנפוץ ביותר בשוק. בעבר התמיסה כללה תאית מסוג צלולוזה או גליצרין אולם בשל נשים עם עור רגיש ודלקת בנרתיק, שסיכה מבוססת גליצרין עשויה להחמיר את הזיהום, הוסיפו בהמשך לתמיסה חומרים נוספים לצורך מריחה ומניעת זיהומים.
  • חומרי סיכה על בסיס שמן - חומרי סיכה מלאכותיים אלו מבוססי פטרוליום (נפט) כגון וזלין מגבירים את הסבירות לקריעתם או להחלקתם של קונדומים העשויים מלטקס[1]. על כן חומר סיכה זה מתאים למקרים בהם אין צורך בשימוש בקונדום.
  • חומרי סיכה על בסיס סיליקון - חומרי סיכה על בסיס סיליקון ייחודיים בכך שאינם נספגים בעור ושימושיים לאורך זמן רב יותר לעומת חומרי סיכה המבוססים על מים או שמן. אולם, לא כל החומרים המבוססים על סיליקון ניתנים לשימוש עם קונדומים עשויים לטקס או אביזרי מין.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חומר סיכה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הוועד למלחמה באיידס, שאלות ותשובות