עורלה

שכבה כפולה מעור ורקמה ספוגית המהווה מעין "שרוול" המכסה את ראש הפין

עורלת הפין (במינוח אנטומי, TA: perputium penis) היא שכבה כפולה של שריר חָלָק, כלי דם, תאי עצב, עור, ורקמה רירית, המהווה מעין "שרוול" המכסה את ראש הפין בקרב יונקים.

תרשים מערכת הרבייה הזכרית
תרשים מערכת הרבייה של הגבר
תרשים מערכת הרבייה של הגבר
תצלום של עורלה
הגדלה
תצלום של עורלה
הגדלה

במהלך ההיריון העורלה צמודה לפין של העובר הזכר ומגנה עליו במהלך התפתחותו, אולם לרוב היא משתחררת למצב ניתן-להסגה בסוף ההיריון או בשנות החיים הראשונות. רקמת העורלה מפרישה חומר סיכה (חֵלֶב). אצל הנקבה, ישנה עורלת הדגדגן, עורלה זו קטנה הרבה יותר, וייתכן שהיא משמשת בתפקיד דומה.

רש"י וכן המהר"ל[1] מבארים שהביטוי "עורלה" משמעו כיסוי ואוטם, כפי שנאמר: ”וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד”,[2] ”הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב”.[3]

מאפיינים

עריכה

העורלה היא רקמה מרושתת בתאי עצב וכלי דם ששטחה באדם בוגר הוא 30–50 סמ"ר. השכבה החיצונית של העורלה מורכבת מעור והיא המשכית לעור הפין בעוד שהשכבה הפנימית של העורלה מורכבת מרקמה רירית התורמת ליצירת סמגמה. מתחת לשכבת עור העורלה ישנה רקמה שרירית המכונה הַגְּלִימָה הַבְּשָׂרִית. רקמה זו רגישה לטמפרטורה – היא מתרחבת בחום ומתכווצת בקור. בקצה הגלימה הבשרית ישנם סיבים גמישים היוצרים פתח טבעתי צר לפני פתח השופכה. הטבעת נפתחת וכך מאפשרת מעבר של שתן, אולם ביתר הזמן היא סגורה ומגינה על פתח השופכה. העורלה מחוברת לעטרה באמצעות רקמה עתירת כלי דם המכונה רִסְנִית העורלה (מלשון רסן). בפעוטות, העורלה מחוברת לעטרה במצב המכונה פימוזיס פיזיולוגי ומגינה עליה בקביעות עד שחלה היפרדות טבעית המאפשרת את הסגת העורלה.[4] בכ-92% מהילדים העורלה משתחררת עד גיל שש ובכ-99% מהנערים היא משתחררת עד גיל שש עשרה.[5]

תפקידים

עריכה

תפקידי העורלה אינם ברורים, אך יש הסוברים שחֵלֶב העורלה המופרש שימושי בהגנה על העטרה ופתח השופכה מפני התייבשות, ושיחד עם גמישות העורלה ותאי העצב הרבים המצויים בה, תורם להנאה המינית. מחקרים שנערכו על השלכות המילה על ההנאה המינית מראים תוצאות סותרות, חלקם לא מצאו שיש לה השפעה, חלקם תומכים בכך שהיא מגבירה את ההנאה וחלקים מראים שהיא פוגעת בהנאה המינית של הגבר או של זוגתו.

היבטים רפואיים

עריכה

מצב שבו העורלה אינה ניתנת להסגה מעבר לעטרה מכונה פימוזיס. פימוזיס פתולוגי מגדיל את הסיכון להתפתחות דלקת בפין (בלניטיס), ובגיל מבוגר יותר, גם עלול לגרום כאבים בעת זקפה. פימוזיס פתולוגי ניתן ברובו לטיפול באמצעות משחה סטרואידית או תרופות. מקרים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי ניתנים לטיפול באמצעות ניתוח משמר עורלה או באמצעות ניתוח מילה. הילכדות של העורלה ברוכסנים, בפרט לאחר היפרדותה מהעטרה, קורית לרוב בילדים אולם תיתכן גם במבוגרים והיא מצריכה לרוב טיפול בטשטוש או בהרדמה במיון ילדים.[6]

מתחת לעורלה מצטברת הפרשה סמיכה ולחה הקרויה "סְמֵגְמָה" (ובעברית חֵלֶב העורלה וחֵלֶב הדגדגן). בהיעדר הקפדה על היגיינה נאותה, עלולה הסמגמה להצטבר ולהוות מצע נוח להתפתחות חיידקים.

מצב שבו רִסְנִית העורלה קצרה (frenulum breve) מונע הסגה מלאה של העורלה ועלול לגרום לחוסר נוחות בעת משגל. הטיפול במצב זה נעשה באמצעות ניתוח משמר עורלה או באמצעות מילה.

בשנת 2016 פורסם מחקר דני בכתב העת Pediatrics שבחן מחלות עורלה שחייבו ניתוח בבנים בדנמרק בגילאים 0–17. נמצא שהסיכון המצטבר לעבור ניתוח כלשהו בעורלה עד גיל 18 הוא 1.66%. מתוך 181 בנים שנכללו במחקר ושעברו ניתוח, 53 בנים עברו לבסוף מילה וביתר בוצעו ניתוחים משמרי עורלה. החוקרים הסיקו שאין להתעלם מבעיות הילדות הקשורות לעורלה בארצות שאין בהן מסורת של מילת כלל התינוקות.

במקרים נדירים נולדים תינוקות ללא עורלה (aposthia).

מילה

עריכה
  ערכים מורחבים – ברית מילה, מילה (ניתוח)

בתרבויות רבות, בעיקר באזור המזרח התיכון ובאפריקה, נהוג לקיים מילה, שהיא כריתת העורלה מהפין. ביהדות מילת העורלה היא מהמצוות המרכזיות ביותר, והיא המצווה היחידה המהווה באופן ספציפי את קיום הברית עם האלוהים מלבד הברית הכללית שנכרתה בינו ובין עם ישראל על קיום כלל מצוות התורה. ברית המילה מתבצעת ביהדות ביום השמיני ללידת התינוק. גם בקרב האומה הערבית מקיימים את המילה בהיותם מצאצאיו של ישמעאל שעל פי המסופר בתורה[7] נימול אף הוא, אומנם מילתו הייתה בגיל 13 לכן באסלאם המילה צריכה להיעשות עד גיל 13. מקור מצוות המילה באסלאם מופיע בחדית'.[8]

שימוש בגדם העורלה

עריכה

נעשו מספר ניסיונות מוצלחים ליצור תרביות עור מעורלות שנכרתו מתינוקות בני יומם, כנהוג במחלקות היולדות בארצות הברית. תוצר התרביות הן יריעות עור האדם שמשמשות לכיסוי כוויות ופצעים פתוחים, והן יעילות מאוד בטיפול בפציעות קשות.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תפארת ישראל פרק יט'
  2. ^ ספר דברים, פרק י', פסוק ט"ז
  3. ^ ספר ירמיהו, פרק ו', פסוק י'
  4. ^ ב-1 בינואר 2018 ניפק משרד הבריאות מסמך המכונה "המלצות לטיפול בתינוק שאינו נימול" (מסמך מספר 00140918) שנשלח לרופאים ולאחיות המחוזיים והנפתיים בלשכות הבריאות ולטיפות החלב. הפסקה הראשונה במסמך נפתחת ב"רקע: תפקידה של העורלה להגן על פתח השופכה ועל איבר המין".
  5. ^ McGregor, TB; Pike, JG; Leonard, MP (במרץ 2007). "Pathologic and physiologic phimosis: approach to the phimotic foreskin". Canadian family physician Medecin de famille canadien. 53 (3): 445–8. PMC 1949079. PMID 17872680. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Jeremy Brown, J. P. Wyatt, R. N. Illingworth, M. J. Clancy, P. Munro, Oxford American Handbook of Emergency Medicine, Oxford university press
  7. ^ ספר בראשית, פרק י"ז, פסוק כ"ג.
  8. ^ ד"ר ניסים קזז, באתר סנונית.