חופמי צווארון
חופמי צווארון (שם מדעי: Charadrius hiaticula) הוא חופמי קטן המקנן באירואסיה הארקטית. השם המדעי של הסוג, Charadrius, נגזר מלטינית והוזכר בוולגטה של המאה ה-4 ותואר שם כעוף צהבהב. מקור מילה זו הוא מיוונית העתיקה, kharadrios, פירושו עוף הנמצא בנקיקים ועמקי נהר (kharadra, "הגיא"). שם המין, hiaticula, מקורו מלטינית ויש לו משמעות דומה למונח היווני, hiatus, "נקיק" ו -cola, "תושב" (colere, "לשכון").[2]
 חופמי צווארון
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | חופמאים |
| משפחה: | חופמיים |
| סוג: | חופמי |
| מין: | חופמי צווארון |
| שם מדעי | |
 Charadrius hiaticulaליניאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
הקלטת קולו של חופמי הצווארוןחופמי הצווארון הוא חולף וחורף שכיח בישראל ונפוץ במקווי מים וחופים בכל רחבי הארץ.[3]
תיאור עריכה
אורכו של חופמי צווארון הוא 17–19.5 ס"מ, משקלו 36-83 גרם ומוטת כנפיו 35–41 ס"מ.[4] הזוויגים דומים. גבו וכנפיו בצבע אפור-חום, בטנו לבנה, חזהו לבן ועל צווארו פס שחור רחב. יש לו ראש חום, מצח לבן, מסגרת שחורה סביב העיניים ומקור בצבע כתום ושחור. הרגליים הן כתומות ושתי האצבעות החיצוניות היחידות הן בעלות קרום קטן, בניגוד למין המעט קטן יותר אך דומה מאוד, חופמי אמריקני, שאצלו כל שלוש האצבעות הן בעלות קרום קצר. סימן מבדיל נוסף הוא, שאצל האחרון פס-הצוואר השחור צר יותר. בעבר שני המינים נחשבו למין אחד. חופמי צווארון צעיר הוא בעל צבע עמום יותר בהשוואה לבוגר, עם פס חזה לא שלם בצבע אפור-חום, מקור כהה ורגליים בצבע צהוב-אפור.
מין זה נבדל מהמין הקטן יותר, חופמי גדות, בצבע הרגל, בגזרת הראש, ובמחסור בטבעת צהובה סביב העין.
רבייה, תפוצה ומרחב מחיה עריכה
אזורי הרבייה של חופמי הצווארון הם מרחבי אדמה פתוחים בחופים ברחבי צפון אירואסיה ובצפון-מזרח קנדה הארקטית. חלק מהחופמים מתרבים ביבשה, ובמערב אירופה גבול תפוצת הקינון הדרומי שלהם הוא צפון צרפת. הם מקננים על הקרקע בשטח פתוח עם צמחייה דלה או ללא צמחייה כלל.
חופמי הצווארון הוא עוף נודד החורף באזורי חוף דרומית לאפריקה. בנורווגיה, לאחר טיבוע ומעקב אחר חופמים התגלה כי בוגרים בעונת הרבייה נודדים למערב אפריקה.[5] חופמי צווארון רבות שוכנים בבריטניה הגדולה וצפון צרפת לאורך כל השנה.
תזונה עריכה
החופמי מחפש אחר מזון על חופים, אדמות בוציות בעת שפל ושדות, בדרך כלל על ידי הראייה. הוא ניזון מחרקים, סרטנים ותולעים.
תת-מינים עריכה
ישנם שלושה תת-מינים[6] בעלי הבדלים מעטים, אשר מתבדלים מעט בגודל ובצבע מעטה הנוצות; תת-המינים משתלבים למין אחד וההבדלים ביניהם נעלמים באזור שבו הטווחים שלהם נפגשים.
- C. h. psammodroma – מתרבה באיסלנד, גרינלנד, צפון-מזרח קנדה; חורף במערב אפריקה. הוא בינוני בגודלו וצבעו.
- C. h. hiaticula – מתרבה ממערב אירופה הממוזגת וצפונה עד מרכז סקנדינביה; שוכן לאורך כל ימות השנה או נודד למרחק קצר בדרום מערב אירופה. זה הוא תת-המין הגדול ביותר והבהיר ביותר.
- C. h. tundrae – מתרבה בצפון סקנדינביה הארקטית ואסיה; חורף באפריקה ודרום-מערב אסיה. זה הוא תת-המין הקטן ביותר והכהה ביותר.
C. h. hiaticula ו-C. h. tundrae הם בין הטקסונים אשר הסכם השימור על עופות המים האפריקאים-אירואסיים הנודדים (AEWA) תקף לגביהם.
גלריה עריכה
-
טקס החיזור -
ביצה -
חופמי צווארון צעיר -
חופמי צווארון בוגר -
להקה בעת תעופה, עם ארנריה אדמונית -
ביצי חופמי צווארון
_juvenile.jpg)
_in_flight.jpg)
קישורים חיצוניים עריכה
- חופמי צווארון, באתר ITIS (באנגלית)
- חופמי צווארון, באתר NCBI (באנגלית)
- חופמי צווארון, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- חופמי צווארון, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- חופמי צווארון, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ חופמי צווארון באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. 99, 191. ISBN 978-1-4081-2501-4.
- ^ מגדיר הציפורים של ישראל - חופמי צווארון, באתר פורטל צפרות
- ^ חופמי צווארון. אתר הצפרות הישראלי
- ^ Lislevand, T.; Briedis, M.; Heggøy, O.; Hahn, S. (2017). "Seasonal migration strategies of Common Ringed Plovers Charadrius hiaticula". Ibis. 159 (1): 225–229. doi:10.1111/ibi.12424.
- ^ IOC World Bird List 7.2, IOC World Bird List Datasets doi: 10.14344/ioc.ml.7.2