קארולוס לינאוס

בוטנאי, רופא וזואולוג שוודי
(הופנה מהדף קארולוס ליניאוס)

קארוֹלוּס לינאוּסלטינית: Carolus Linnæus) או בשמו השוודי קארל פון לינה (בשוודית: Carl von Linné, ‏האזנה‏‏; 23 במאי 170710 בינואר 1778), היה בוטנאי, רופא וזואולוג שוודי; מייסד שיטת המיון המדעית המודרנית לעולם החי ואחד מאבות חקר האקולוגיה. רבים מכתביו נכתבו בלטינית ומשום כך נודע לרוב בשמו הלטיני, Carolus Linnæus.

קארולוס לינאוס
Carl Linnaeus
לידה 23 במאי 1707
Råshult, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בינואר 1778 (בגיל 70)
Linnaeus Hammarby, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Carl Nilsson Linnaeus עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בוטניקה, זואולוגיה
מקום מגורים שוודיהשוודיה שוודיה
מקום קבורה קתדרלת אופסלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט יוהנס גורטר, אולוף רודבק הצעיר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת אופסלה עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט פרדריק הסלקוויסט, אנדרס אריקסון ספרמן, קרל פטר תונברג, אנטון רולנדסון מרטין, פטר פורסקל, אלכסנדר מטוויוויץ' קרמשיב, Matvey Afonin עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר כוכב הקוטב - אביר מדרגה שנייה (1753) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Sara Elisabeth Moræa עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים קארולוס ליניאוס הבן, Lovisa von Linné, אליסבת כריסטינה פון לינה, Sara Christina von Linné עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 7 עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות על שמו האגודה הלינאית של לונדון
תרומות עיקריות
מייסד שיטת המיון המדעית המודרנית לעולם החי ואחד מאבות חקר האקולוגיה.
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו

עריכה

קארל פון לינה נולד בדרום שוודיה בחוות אביו, שהיה כומר לותרני, ובה היה גן בוטאני פרטי קטן, בו התוודע הילד אל הצמחים. כמו אביו וסבו (מצד אימו) לפניו, הוא יועד לכמורה אך לא נמשך ליעוד זה. מי שהתרשם מהעניין שהפגין בבוטניקה היה רופא המשפחה. והוא נשלח ללמוד רפואה, בתחילה באוניברסיטת לונד ולאחר מכן עבר לאוניברסיטת אופסלה. עבודה קצרה שכתב על מערכת הרבייה של פרחים סייעה בידו להשיג משרה בגנים הבוטנים באופסלה.

ב-1732 מימנה האקדמיה המקומית למדעים את שליחתו למסע מדעי ללפלנד, שם הוא התנסה בקשיים ותלאות בעברו על פני שטחים דלילי אוכלוסייה. בשובו כתב את Florula Lapponica, העבודה הראשונה שמיינה את עולם החי לפי מין.

ב-1735 עבר לגור בהולנד, למשך שנים אחדות. הוא סיים שם את התואר האקדמי היחיד שלו, אך חשוב מכך, הוא פגש שם את פטרונו יאן פרדריק גרונוביוס, והראה לו טיוטה ראשונה של עבודתו החשובה ביותר, ה-Systema Naturae, שפורסמה בהולנד ב-1735 בגרסה בת 11 עמודים. המהדורה העשירית, שיצאה ב-1758, כבר כללה 4,400 מיני חיות ו-7,700 מיני צמחים. החידוש והיחוד שבה, היה מתן שמות קצרים ומדויקים לכל מין, במסגרת דו-שמית של שם כללי ושם פרטי. לינאוס היה בעל כישרון בלתי-מצוי להגדרות קצרות ומדויקות אלה, שהבחינו בין פרט אחד למשנהו. קודם ללינאוס, לא הייתה שיטת מיון מוסכמת, ובוטניקאים וזואולוגים שונים קראו בשמות שונים לאותו בעל-חיים או צמח. לעיתים היו שמות אלה ארוכים, ציוריים ובלתי-מדעיים בעליל. בזכותו בעיקר של לינאוס נפוצה שיטת קריאת שם מדעי, אחיד ובלתי משתנה לכל פריט, לא הוא המציא את השיטה הדו-שמית, אך היה הראשון שעשה בה שימוש עקבי ומקיף, והראשון שקיבע אותה כתקן מקובל.

השמות שבחר לינאוס היו הגיוניים בעיניו ונבחרו משום שתמצתו את מהות המינים. בני אדם היו האדם הנבון (Homo Sapiens) משום שבינתם היא המבחינה אותם. יונקים (mammals) נקראו כך על שום שהם מניקים את ולדיהם.

לינאוס שב לאופסלה וב-1739 נישא לשרה מוראה, בתו של רופא. תחילה עסק ברפואה וכעבור זמן קצר היה לפרופסור לרפואה באוניברסיטת אופסלה. אך למעשה למד בעצמו והורה לתלמידיו בוטניקה, ובמהרה החליף את משרתו לפרופסור לבוטניקה. הוא ארגן משלחות לאיסוף דגימות, שיצאו לחלקים שונים של העולם, ופיקח על חקירת הצמחים ובעלי החיים שהביאו ממסעותיהן. כמו כן הרחיב את תחום מחקרו וקטלג גם מינרלים.

אף שתאוריית האבולוציה עוד לא הייתה קיימת, ולא הייתה עתידה לעלות אלא מאה שנים אחריו, הרי שהיה בעבודתו של לינאוס סטייה מהנתיב שהיה מקובל על הכנסייה, בכך שסיווג את בני האדם ככל חיה אחרת, במסגרת משפחת הפרימטים. במכתב ליוהאן גאורג גמלין הגרמני מ-1747 הוא כותב שמבחינה מדעית היה עליו "לקרוא לאדם קוף ולהפך", אך לא עשה כן משום מורא הסמכות הדתית.

נועם הליכותיו ורוחו הבדוחה חיבבוהו מאוד על תלמידיו. בשבתות היה יוצא לשדה עם קרוב למאה חמישים תלמידיו, שהיו מתפזרים על פני השטח ומלקטים דגימות. מדי התגלות צמח נדיר, היו מריעים בחצוצרה ומכנסים את כל הפקולטה, לשמוע את הסבריו של הפרופסור.

ב-1757 העניק לו המלך אדולף פרדריק תואר אצולה והוא החל לקרוא לעצמו פון לינה או לפעמים, פשוט קרל לינה. בערוב ימיו, ב-1774, סבל ממספר אירועי שבץ מוחי וארבע שנים לאחר מכן מת.

מחקריו וגילויו המדעיים

עריכה

טקסונומיה

עריכה
  ערכים מורחבים – המיון של קארולוס לינאוס
 
עמוד השער של ה-Systema Naturae, מהדורה מ-1760

הטקסונומיה הלינאית מחלקת את עולם החי באופן הייררכי על פי תכונות חיצוניות של האורגניזמים החיים. החלוקה מבוססת על שש דרגות:

עברית לטינית אנגלית
ממלכה Regnum Kingdom
מערכה Phylum Phylum
מחלקה Class Class
סדרה Ordo Order
סוג Genus Genus
מין Species Species

כל ממלכה מתחלקת למספר מערכות, בכל מערכה מספר מחלקות, וכן הלאה.

לינאוס טען שמיון צמחים צריך להתבסס ברובו על ההבדלים באיברי הרבייה שלהם. שיטה זו הייתה חדשנית בזמנה והקנתה לו פרסום רב. הנומנקלטורה (מתן השמות) על פי לינאוס נעשית באמצעות המערכת הדו-שמית. כל יצור מקבל שם בעל שתי מילים – הראשונה לתיאור הסוג (לדוגמה: "כלנית") והשנייה למין הספציפי ("מצויה"). אלו על פי רוב ה"שמות המדעיים" של המינים עד היום.

בעולם היצורים החיים לינאוס התייחס רק לשתי ממלכות – צמחים ובעלי חיים. ממלכת הצמחים כללה גם אצות, פטריות וחיידקים ואילו ממלכת בעלי החיים כללה גם חד תאיים כפרוטוזואה. עם הזמן התגלו יצורים שלא ניתן היה לשייך אותם לאף אחת משתי הממלכות הללו, ונוצר הצורך להוסיף ממלכות נוספות.

הדרגות ההייררכיות של לינאוס עדיין משמשות את המדע בן זמננו אך אופי המיון השתנה ונוספו לו דרגות שונות – משפחה, תת-סדרה, על-מחלקה וכדומה. לינאוס התייחס אך ורק לסימני היכר חיצוניים של האורגניזם, בעוד שבמיון מודרני של יצורים חיים ניתן דגש רב לקריטריונים אחרים (קרבה גנטית וארגון האיברים הפנימיים). החלוקה ההייררכית של לינאוס התבססה על תכונות משותפות. שנים רבות לאחר מכן, הוכח באמצעות השוואת DNA שמינים שקובצו על ידיו בגלל תכונות משותפות, אכן היו קרובים.

מיון בני אדם

עריכה

לינאוס היה מייסד שיטת המיון המדעית המודרנית לעולם החי. בתוקף תחומי עניינו ועיסוקו עסק גם בסיווג המין האנושי. תחילה חילק לינאוס את האנושות לארבעה גזעים לפי יבשות: אמריקנוס, אסיאטיקוס, אפריקנוס וארופיאנוס, ולאחר מכן הוסיף לחלוקה הגאוגרפית גם מאפיינים של צבע עור. חלוקה זו לא הייתה הייררכית בתחילה, כלומר לא ייחסה חשיבות יתרה לאחד ממיני האדם, אולם מאוחר יותר היא כן ייחסה תכונות אופי וכישורים לבני גזעים שונים, למשל רשלנות ואדישות אצל האפריקאים, נטייה לכעס אצל האמריקנים ואצילות וכושר המצאה לאירופאים. עם ייחוס תכונות אופי וכישורים אלו לגזעים הפכה חלוקה זו להייררכית ונעשה בה שימוש להצדקת העבדות והקולוניאליזם, אם כי טקסונומיה זו לא חוללה תופעות אלו, אשר קדמו לשיטתו של לינאוס מאות בשנים.

בשנת 1763 שכלל לינאוס בחיבורו Amoenitates academicae את חלוקתו והוסיף לארבעת הגזעים שכבר סיווג שלושה נוספים: האדם "דמוי האדם" (Homo anthropomorpha) שכלל יצורים מיתולוגיים, כגון הסטיר וההידרה, שבקיומם האמין וטען שהם קרובי משפחה של האדם; את "האדם הפראי" (Homo ferus), ילדי הפרא שגודלו בטבע בידי בעלי חיים ללא כל קשר לבני אדם; וכן את "האדם המפלצתי" (Homo monstrosous) בו נכללו, למשל, "הענק הפטגוני" ו"הגמד האלפיני".

הישגים נוספים

עריכה
  • מעבר לכתיבתו המדעית, נחשב לינאוס לאחד מטובי כותבי הפרוזה בשוודיה. במיוחד זכורות ההרפתקאות שביומני מסעו ללפלנד.
  • השימוש בסימנים ♂ ו-♀ לציון זכר ונקבה אף הוא חידוש של לינאוס.
  • הוא היה ממייסדי האקדמיה השוודית המלכותית למדעים.
  • לינאוס נחשב גם לאחד מחלוצי המחקר הבוטאני בארץ ישראל. ב-1756 הוציא לאור ספר אודות הפלורה בארץ ישראל בשם Flora Palestina על בסיס ממצאים של תלמידיו (פטר פורסקול[דרושה הבהרה] ופרדריק הסלקוויסט), שסיירו בארץ.
  • במגדירי הצמחים, האות L המופיעה לאחר השם המדעי של צמח, מציינת כי הוגדר על ידיו. הוא הבוטנאי היחיד שזכה לנוטציה שכזו, בת אות אחת בלבד, המעידה על תרומתו הרבה. לדוגמה, שמו המדעי של אגוז קוקוס הוא Cocos nucifera L.

לאחר מותו

עריכה

ב-1783, חמש שנים לאחר מות לינאוס, מת בנו ששמו היה גם קרל לינאוס, והאוסף הגדול של האב, כולל דגימות וכתבים רבים, נמכר לבוטנאי האנגלי ג'יימס אדוארד סמית. שליחו של סמית רכש את האוסף ב-1,000 גינאות ושלח אותו לאנגליה בספינה.

 
פסל של לינאוס במחלקה לבוטניקה באוניברסיטת וינה

מסופר כי משנודע הדבר למלך שוודיה, ציווה לרדוף אחרי הספינה ולהחזיר את האוצר. אך הספינה הבריטית כבר הספיקה להתרחק מחופה של שוודיה, והאוסף הגיע ללונדון ב-1784 ושמור מאז על ידי החברה הלינאית של לונדון.

קישורים חיצוניים

עריכה