פתיחת התפריט הראשי

חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל[1]. בימינו המונח משמש כביטוי בחיי היומיום, בדרך כלל ראשי תיבות, חו"ל.

תוכן עניינים

בהלכהעריכה

ההבדלים בין חוץ לארץ לארץ ישראל נוגעים במצוות התלויות בארץ, דין יום טוב שני של גלויות, איסור יציאה מארץ ישראל, טומאת ארץ העמים וזמן התחלת שאלת גשמים. כך כמו כן, שינויים רבים נובעים ממנהגים ארץ ישראליים מקומיים (שמקורם בדרך כלל בספרדים) שהתקבלו בין כלל העדות, כמו הנחת תפילין בחול המועד בחלק מהעדות, אמירת ברכת ברוך ה' לעולם, אמירת "מוריד הטל" בברכת גבורות ועוד.

תרבות ואנתרופולוגיהעריכה

צעירים ישראלים רבים נוסעים לטיול ממושך בחו"ל לאחר סיום השירות הצבאי. ד"ר דריה מעוז משווה את הטיול הזה ליציאה לקולג' בארצות הברית, המהווה יציאה מבית ההורים והתחלת עצמאות ובגרות.

בפולקלור הישראלי מופיע חו"ל כמקום נחשק בעיני ישראלים, כמו למשל במערכון "החוזרים מחו"ל" של הגשש החיוור[2].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ו, עמוד ב'
  2. ^ מתוך המערכון:"ומי שכבר התנסה בחוויה הזאת של לחזור ארצה מחוץ לארץ, רוצה לחזור ולחזור ולחזור על החוויה הזאת של לחזור ארצה".
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.