חוקת בלארוס

חוקת בלארוסבלרוסית: Канстытуцыя Рэспублікі Беларусь) היא המסמך המשפטי המחייב והגבוה ביותר בחוק של בלארוס.

היסטוריה של החוקהעריכה

אומצה בנוסח המקורי של החוקה הראשונה של רפובליקת בלארוס בשנת 1919 והייתה בתוקף עד שנת 1922 כאשר בלארוס נכנסה לברית המועצות והחוקה שוכתבה על-פי הגדרות סובייטיות. לאחר העצמאות בשנת 1991 הפרלמנט הבלארוסי כתב את החוקה הדמוקרטית הראשונה בהיסטוריה של בלארוס.

אומצה בנוסח המקורי שלה במשאל עם ב-15 במרץ 1994 על-פי חוקות המערב. על אף שתוקנה מאז כתיבתה 3 פעמים, עיקריה נותרו בעינם ללא שינוי משנת 2004. החוקה קבעה והנשיא אלכסנדר לוקשנקו קרא להקמת משטר נשיאותי עם סמכויות רבות לנשיא.

עקרונות כללייםעריכה

החוקה קובעת שבלארוס היא רפובליקה שבראשה עומד נשיא בעל סמכויות נרחבות, הנבחר בבחירות כלליות אחת ל־7 שנים. הנשיא ממנה את ראש הממשלה, האחראי על מינוי השרים בממשלתו.

  • במוסד המחוקק שני בתים: בית עליון ובו 64 צירים, 8 מהם ממונים על ידי הנשיא ו־56 נבחרים על ידי נציגים של מועצות מקומיות לתקופה של 4 שנים, ובית תחתון ובו 110 צירים הנבחרים בבחירות כלליות אחת ל־5 שנים.
  • כל שופטי בית המשפט העליון ממונים על ידי הנשיא; מחצית משופטי בית המשפט הגבוה לחוקה ממונים אף הם על ידי הנשיא והמחצית השנייה - על ידי הבית העליון של הפרלמנט.

קישורים חיצונייםעריכה