חוק יובש הוא שם כללי לכל חוק האוסר על ייצור, הובלה, ייבוא, ייצוא ומכירה של משקאות אלכוהוליים. לעיתים, מאפשר החוק שימוש במשקאות אלכוהוליים לצרכים דתיים, רפואיים ומדעיים.

טופס מרשם רפואי לאלכוהול, משנות ה-20, תקופת חוק היובש בארצות הברית

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, רווחה התפיסה לפיה המדינה אחראית לרווחתם וטובתם של האזרחים ובין השאר עליה לחוקק חוקים אשר יגנו על האזרחים מפני הרעות שהם גורמים לעצמם. בעקבות הנזקים הרבים הנגרמים משתייה עודפת של משקאות חריפים, כשכרות ואלכוהוליזם, עלה בתחילת המאה ה-20 הרעיון לאסור מכירת משקאות חריפים ובכך לפתור את הבעיות הללו. בארצות הברית הרעיון קודם על ידי מפלגת האיסור, שעיקר מצעה נגע לאיסור מכירת משקאות אלכוהוליים. בעקבות זאת, נחקקו חוקי יובש במספר מדינות. אולם החוקים הללו בוטלו, ומאז אמצע המאה ה-20 אין מדינות חופשיות בהן יש חוקי יובש.

הסיבות לביטול חוקי יובש עריכה

הדעה הרווחת היא שחוקי יובש בוטלו מכיוון שהם כשלו ולא הצליחו למנוע שתיית משקאות חריפים. אך יכולות להיות סיבות אחרות לביטול החוקים, כמו התפשטות הדעה המתירה לאדם לנהוג כרצונו גם כאשר הוא גורם לעצמו נזק, התגברות "השוק השחור" של האלכוהול והגדלת הפשיעה (בארצות הברית לדוגמה החלו ארגוני המאפיות לתפוס מקום משמעותי ומסוכן) וסיבה נוספת היא השפעתם של בעלי הון על המחוקקים (אשר היו מעוניינים בהחזרת הסחר במשקאות אלכוהוליים).

מדינות בהן היה חוק יובש עריכה

במאה ה-20 נחקקו חוקי יובש במספר מדינות:

חוק היובש בארצות הברית עריכה

  ערך מורחב – התיקון ה-18 לחוקת ארצות הברית

ב-16 בינואר 1919 נחקק בארצות הברית התיקון ה-18 לחוקתה, אשר אסר על "ייצור, הובלה ומכירה של משקאות חריפים" בכל ארצות הברית. עם כניסתו של התיקון לתוקף כשנה מאוחר יותר (ב-16 בינואר 1920) החלה בארצות הברית תקופת היובש.

חוק זה בוטל על ידי התיקון ה-21 לחוקת ארצות הברית מ-17 בפברואר 1933, שאפשר מחדש מכירת משקאות אלכוהוליים. עד היום, זהו המקרה היחיד בחוקת ארצות הברית שבו תיקון אחד לחוקה ביטל תיקון אחר.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חוק יובש בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.