חוק משק החשמל

חוק משק החשמל, תשנ"ו-1996 אושר בכנסת ב-11 במרץ 1996, לשם הסדרת משק החשמל בישראל. מטרת החוק מוצגת בסעיף הראשון שלו: "להסדיר את הפעילות במשק החשמל לטובת הציבור, וזאת תוך הבטחת אמינות, זמינות, איכות, יעילות והתייעלות אנרגטית, והכל תוך יצירת תנאים לתחרות ומיזעור עלויות", ועיקרו היה מתן אפשרות לגורמים פרטיים להקים תחנות כוח פרטיות לייצור חשמל ולמכור אותו לחברת החשמל.

חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996
פרטי החוק
תאריך חקיקה 21 במרץ 1996
תאריך חקיקה עברי א' ניסן התשנ"ו
גוף מחוקק הכנסת השלוש עשרה
שטחים שעליהם חל החוק ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תומכים 45
מתנגדים 13
נמנעים 0
חוברת פרסום ספר החוקים 1579, עמ' 208
משרד ממונה משרד האנרגיה
נוסח מלא הנוסח המלא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה חקיקתית עריכה

טרם חקיקת החוק עמד זיכיון חברת החשמל לפוג והיה צורך להאריך את תוקפו. כדי לבחון אם דרושים תיקונים לחוק הזיכיון ואילו תיקונים נדרשים, העבירה הכנסת את הנושא לוועדת הכספים בראשות חבר הכנסת גדליה גל. הוועדה נעזרה בעצתם של שלושה מומחים: פרופ' דניאל צ'מנסקי מהטכניון, הכלכלן ד"ר אילן מעוז, ומנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר ד"ר יוסי ורדי, אשר יעצו לוועדה בהתנדבות. הוועדה גרסה שאין די בתיקון אשר יתיר לגורמים פרטיים לייצר חשמל ולמכור אותו לחברת החשמל אלא שכדי לייצור תחרות שתכריח את חברת החשמל להתייעל יש לאפשר לגורמים הפרטיים גם למכור את החשמל ישירות לצרכנים, כאשר הובלת החשמל תיעשה ברשת הארצית של חברת החשמל.

במסגרת חוק זה הוקמה רשות החשמל האחראית לקביעת תעריפים, הסדרה ופיקוח במשק החשמל בישראל.

אישור החוק, שהיה מהפכני לזמנו, היה מלווה במאבק מול ועד עובדי חברת החשמל שבאותו זמן היה בעל כוח פוליטי רב והשפעה רבה על נבחרי הציבור.[1]

החוק אושר בכנסת ב-11 במרץ 1996, ונקבע בו שתחילתו למפרע מ-4 במרץ 1996 (המועד שבו פג תוקף הזיכיון של חברת החשמל לישראל), למעט פרק העבירות והעונשין שבו, שתחילתו עם פרסום החוק (ב-21 במרץ).[2]

במהלך השנים חלו התפתחויות ושינויים בחוק עד הרפורמה בחברת החשמל, שיצאה לדרך בתיקון מס' 16 לחוק, שאושר בכנסת ב-19 ביולי 2018.[3]

הוראות החוק עריכה

פרק ב׳ – רישוי קובע שפעילות של ייצור, ניהול המערכת, הולכה, אגירה, חלוקה, הספקה או סחר בחשמל מצריכים רישיון שיינתן על ידי רשות החשמל. הפרק מפרט את סוגי הרישיונות ואת התנאים לקבלתם.

פרק ג׳ – בעל רישיון ספק שירות חיוני עוסק במי שהוא בעל רישיון לניהול המערכת, להולכה או לחלוקה של חשמל, וקובע שגורם כזה:

(1) ייתן שירות לכלל הציבור בלא הפליה, בהתאם לאמות המידה שקבעה רשות החשמל, באמינות וביעילות;
(2) ירכוש חשמל מבעלי רישיון ייצור, מבעלי רישיון אגירה או ממי שמייצרים או מבצעים אגירה של חשמל הפטורים מחובת רישיון, כולם או חלקם, וייתן שירותי תשתית ושירותי גיבוי;
(3) ייתן שירותי גיבוי לבעל רישיון ייצור עצמי, לפי בקשתו;
(4) יפעל להבטחת מתן מלוא שירותיו במשך כל תקופת רישיונו.

פרק ד' – רשות החשמל מורה על הקמתה של רשות החשמל במשרד האנרגיה, שתפעל בהתאם למטרותיו של חוק זה ותפקח על מילוי הוראותיו.

פרק ה׳ – סמכות להיכנס למקרקעין לביצוע עבודות מסמיך בעל רישיון אם קיבל לכך את הסכמת בעל המקרקעין, להיכנס למקרקעין, בין מקרקעין ציבוריים ובין מקרקעין פרטיים ולבצע בהם פעולות הנחוצות לשם מימוש רישיונו, כגון הקמה והעברה של רשתות חשמל במקרקעין וחפירה של תעלות, מנהרות ומעברים על־קרקעיים ותת־קרקעיים.

פרק ו׳ – עבירות ועונשין מונה עבירות הפוגעות באספקת החשמל ומציין את עונשיהן. כך, למשל, מי שמפריע, מונע או מעכב הולכה, חלוקה או אספקת חשמל דינו – מאסר שלוש שנים.

פרק ז׳ – הוראות שונות קובע את יצירתה של משרת מנהל מינהל חשמל ברשות החשמל, שלו ניתנו סמכויות שונות בחוק זה. עוד קובע הפרק את סמכויותיו של שר האנרגיה לקביעת מדיניות בתחום משק החשמל.

פרק ז׳1 – תוכנית רב־שנתית וועדה בין־משרדית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת – הוראת שעה: פרק זה הוא הוראת שעה שתוקפה עד סוף שנת 2030, ועניינו גיבוש תוכנית עבודה רב־שנתית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.

פרק ח׳ – שמירת דינים והוראות אחרות: פרק זה מבטל חוקים אחדים: פקודת זיכיונות החשמל, פקודת זיכיונות החשמל (ירושלים) וחוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות), התשמ״ח–1987. במקביל לכך מבטיח החוק את המשך פעילותה של חברת החשמל לישראל לפי הזיכיונות שניתנו לה בחוקים שבוטלו ולפי רישיון להולכה, לחלוקה, להספקה, למכירה של חשמל ולסחר בו, לתקופה של עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה