חזקיה בן מנוח

רב צרפתי

רבי חזקיה בן מנוח (המכונה: ה"חזקוני"; נולד סביב ה'י' 1250 - ה'ע' 1310 בערך, בצרפת. פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים)[1] היה רב ופרשן מקרא צרפתי. נודע על שם ספרו "החזקוני" על חמשה חומשי תורה.

חזקיה בן מנוח
לידה 1250 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1310 (בגיל 60 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרשנותו למקרא נדפסה לראשונה בוונציה בשנת ה'רפ"ד בתוך חמשה חומשי תורה עם רש"י וחזקוני, ולאחר מכן בקרמונה (Cremona) בשנת ה'שי"ט (1559). בהקדמתו הוא מספר ששוטט במדינות רבות כדי למצוא פירושים ישרים לתורה, וחיבורו מלוקט מעשרים חיבורים אחרים, שמהם הוציא את המיטב. מאז והלאה נדפס חיבור זה בהוצאות רבות של חמשה חומשי תורה מקראות גדולות.

את חיבורו קרא בשם "חזקוני" על שמו חזקיה, ועל-פי בקשתו בהקדמה לחיבורו מאת קוראיו שיזכרו אותו ויחזקוהו.

בפירושו נמצאים עקבות של פירושיהם של: רש"י, רשב"ם, רבי יוסף בכור שור ועוד. אך אינו מזכיר את שמות הספרים מהם ליקט, למעט רש"י. השפעה מרובה יש לחיבורו של רבי יוסף בכור שור על פירושו, כאשר דרך הפרשנות הפרשנית-מציאותית של בכור שור מאפיינת גם את חזקוני, והוא מרבה להביא ממנו פירושים המנסים לחשוף את הגרעין הריאלי שמאחורי הסיפור המקראי, וכך גם קטעי הגות בטעמי המצוות שנראה שמקורם בחיבורו של בכור שור[2].

החיד"א הוכיח בספרו "שם הגדולים"[3] שחיבור זה קדום הוא, והביא מספר "מנחת יהודה" בכתב יד לר' יהודה בר' אליעזר על החומש ועל רש"י, שהוא ספר ישן נושן, וכתוב בהקדמתו: "אני יהודה ברבי אליעזר יסדתיו שנת ע"ג לפרט האלף הששי לפני מורי רבי הרב רבי אליקים בן הרב רבי מנחם וכתבתי בו דבריו ודברי חזקוני ופשטי רבינו משה מקוצי וכו'". מנוסח הדברים וכן מכך שבעל חיבור זה מצטט את דברי החזקוני בכבוד רב, הוכיח החיד"א שהחזקוני הוא אחד הראשונים.


תקופת חייו של הרב חזקיה בן מנוח על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


לקריאה נוספתעריכה

  • מנחם א. ריקלין, השפעת פירוש רמב"ן על פירוש חזקוני, שמעתין 159–160, תשס"ה, עמ' 48-38.
  • יהושפט נבו, יחסו של החזקוני, פרשן התורה, אל פירושו של ר’ יוסף בכור שור, סיני צ"א, א/ב, תשמ"ב, עמ' י"ז-כ"ב.
  • אברהם אופיר שמש, "הנה יצא המימה" - למסע צייד: הרקע לביאורם של שני פרשנים צרפתיים, תלפיות י"ב, תשס"א-תשס"ב, עמ' 143-138.
  • שרה יפת, פירוש החזקוני לתורה: לדמותו של החיבור ולמטרתו, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר א', תשנ"ב, עמ' 111-91.
  • יעקב חיים סופר, על ספרים וסופרים, צפונות ד, א, תשנ"ב, עמ' פ"א-פ"ה; ד, ב, עמ' ס"ו-ע"ב.
  • יוסף עופר, פירוש החזקוני לתורה וגלגוליו, מגדים ח', תשמ"ט, עמ' 83-69.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ש' יפת, פירוש החזקוני לתורה - לדמותו של החיבור ולמטרתו, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים, תשנ"ב, א, עמ' 106-105
  2. ^ יהושפט נבו, "יחסו של החזקוני, פרשן התורה, אל פירושו של ר' יוסף בכור שור", סיני צא, עמ' יז והלאה
  3. ^ ספר שם הגדולים - חלק ספרים - מערכת ח אות מו


  ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.