פתיחת התפריט הראשי

מקראות גדולות

שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525.

בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים. ייחודו של הפורמט הזה בניסיון להצמיד את התוספות השונות (הגהות, תרגומים, פירושים) אל הפסוק הרלוונטי מן המקרא עליו הן נסובות, כך שבאותו הדף או בצמוד לו, יופיע הפסוק ביחד עם כל התוספות הנוגעות אליו, פסוק אחר פסוק. מצד שני, אף אחד מן הטקסטים או החיבורים השונים איננו מעורבב עם האחרים, אלא מופיע בנפרד לצידו - תוך הקפדה על הפרדה גרפית ברורה (למשל צורת או גודל הפונטים) בין חיבור אחד למשנהו. אפשר וזו כוונת שמו של הפורמט 'מקראות גדולות' - כי הטקסט העיקרי (המקרא עצמו) מובלט תמיד ומובחן מחיבורי-המשנה שלצידו, באמצעות הדפסתו באותיות גדולות במיוחד.

היסטוריהעריכה

דפוס מקראות גדולות הראשון יצא לאור בבית הדפוס של דניאל בומברג בוונציה, סמוך מאוד להמצאת הדפוס, בשנים רע"ז - רע"ח (15161517) בעריכת פליקס פרטנסיס. לנגד עיניהם של המדפיסים הראשונים בפורמט עברי זה, כבר עמד התקדים המודפס הלטיני של המקרא עם פירושים נוצריים, הגלוסה אורדינריה (1481) שהורכב אף הוא מהעמדת נוסח המקרא במרכז העמוד ובאותיות גדולות, כאשר לקט הפירושים מעטר את המקרא מכל צדדיו ובאותו עמוד עצמו, אך באותיות קטנות יותר.

המהדורה השנייה והחשובה יותר של מקראות גדולות נדפסה בשנים רפ"ד-רפ"ו (15241526). המהדיר היה יעקב בן חיים אבן אדוניהו, שעיצב את צורת המהדורה עם ארבעת המרכיבים שנזכרו למעלה. בן חיים עשה מאמצים גדולים לתת בידי קוראיו נוסח מתוקן של המקרא, הערות המסורה, התרגומים והפירושים, על פי כתבי היד שהיו בידו, ואולם למרות מאמציו נוסח המקרא במהדורתו מלא בשגיאות (בהן כאלה שבחלק מן הקהילות קוראים אותן עד היום, כגון "בפניהם" ו"להרוג" שבמגילת אסתר).

מהדורת בן חיים שימשה כמודל - בנוסח ובצורה - למהדורות רבות שיצאו במאות השנים אחריו. רוב המדפיסים סמכו על הנוסח שהוא קבע; מעטים ניסו לתקן אותו, ולעומתם רבים הוסיפו שגיאות משלהם. רובם גם הוסיפו על מבחר הפירושים של בן-חיים.

במחצית השנייה של שנות ה-80 הקים פרופ' מנחם כהן במסגרת אוניברסיטת בר-אילן את מפעל מקראות גדולות הכתר והוא גם המהדיר והעורך המדעי של המהדורה. במסגרת מפעל זה יצאה מהדורת יסוד חדשה של מקראות גדולות. מהדורה זו כוללת את הטקסט המקראי של כתר ארם צובא, כולל השחזור שלו במקומות החסרים, הערות מסורה גדולה וקטנה על פי כתר ארם צובא, תרגומים ארמיים על פי מיטב כתבי היד התימניים, ומיטב פרשני ימי הביניים כולל פרשנים שלא נכללו במהדורת בן חיים ובמהדורות שיצאו אחריה. המהדורה יצאה בגרסה מקוונת ומודפסת (עד כה יצאו 18 מתוך 21 כרכים).

מרכיבי המהדורהעריכה

נוסח המקראעריכה

מרכיב זה כולל את נוסח המקרא על פי המסורה, כולל ניקוד, טעמי המקרא, ובמקומות מסוימים גם תווים וסימנים אחרים.

ברוב המהדורות במשך הדורות הייתה קיימת שאיפה לקרב את הטקסט המקראי (נוסח האותיות, הניקוד, והטעמים) ככל האפשר למסורה של אהרן בן אשר. אבל רק בדורנו יוצאת לאור מהדורת מקראות גדולות ("מקראות גדולות הכתר", הוצאת אוניברסיטת בר-אילן) על פי עצם כתב ידו של בן-אשר, הוא כתר ארם צובה.

הערות המסורהעריכה

הכוונה במרכיב זה להערות המסורה שלצד הטקסט המקראי ("מסורה גדולה" ו"מסורה קטנה") הדנות בעיקר בכתיב של המקרא (כגון אותיות חסרות ומלאות).

גם כאן, במשך הדורות לא הייתה למהדירים השונים שום אפשרות למסור את אותן ההערות שכתב בן-אשר, והם סמכו על קובצי הערות מסורה של אחרים. ב"מקראות גדולות הכתר" (ראו לעיל), נדפסו הערות המסורה כפי שכתבם בן-אשר בכתר ארם צובה. במקומות שהכתר לא נשמר, הערות המסורה נלקחו מכתב יד לנינגרד.

הערות המסורה היו קוד בלתי-מובן וסוד כמוס בעיניהם של הדורות האחרונים. לכן, למרות שהן היו חלק בלתי נפרד מנוסח המקרא, הן בתקופת כתבי היד והן בתקופת הדפוס (החל מ"מקראות גדולות" של בן-חיים), הן הושמטו כליל מרוב המהדורות במאות האחרונות, בהן מהדורת מקראות גדולות דפוס ראם ומהדורת "תורת חיים" בהוצאת מוסד הרב קוק.

במהדורת מקראות גדולות הכתר, הובאו המסורה הקטנה והמסורה הגדולה על פי כתר ארם צובא ובנוסף, לראשונה חיבר פרופסור מנחם כהן אפאראט הקרוי 'עין המסורה' אשר פותח את ראשי התיבות של המסורה ובעיקר מביא את כל מראי המקום של המסורה והופך אותה לראשונה לכלי עזר יעיל לכל המעיין בה.

תרגומיםעריכה

לצד הפסוקים נוספו תרגומים שלהם לארמית, בעיקר תרגומים מתקופת התנאים. בכל דפוס של מקראות גדולות ניתן למצוא את תרגום אונקלוס על התורה ואת תרגום יונתן על ספרי הנביאים. חלק מהדפוסים מוסיפים גם תרגומים ירושלמיים שונים לתורה ולכתובים.

הדפסת התרגומים בניקוד מלא מהווה אפיון בולט של מהדורת מקראות גדולות לאורך השנים. תרגום אונקלוס לתורה ותרגום יונתן לנביאים תמיד נדפסו ב"מקראות גדולות" בניקוד מלא (וכך הם גם מופיעים בכתבי יד עתיקים של מקרא והתרגום, משולבים פסוק אחר פסוק), משום שהיה להם תפקיד ליטורגי, דהיינו התקנה ההלכתית לקרוא בכל שבת את פרשת השבוע בכפילות של שניים מקרא ואחד תרגום. גם התרגומים הירושלמיים, אם הם נדפסו, הופיעו בניקוד מלא.

מבחר פירושיםעריכה

בכל מהדורת מקראות גדולות יש מבחר של הפרשנות היהודית הקלאסית. לרוב, מדובר בפרשנות הפשט הקלאסית של ימי הביניים (בעיקר פרשני המקרא מתקופת הראשונים), אבל יש מהדורות שהדפיסו גם פרשנות שנוטה יותר ל"דרש", וגם פרשנות מאוחרת יותר.

ברוב המהדורות הנפוצות היום ניתן למצוא את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ראב"ע (אבן עזרא) והרמב"ן על התורה, ואת פירושיהם של רש"י, רד"ק, ראב"ע, ר"י קרא, רלב"ג ו"מצודות" על ספרי הנביאים והכתובים ופירוש ספורנו על שיר השירים. אך ברבות השנים, שימש הקונספט מדפיסים ומו"לים רבים לפרסם באמצעותו חיבורים שונים. כך הופצו גם מהדורות של מקראות גדולות על התורה עם פירושים דרשניים דוגמת הספר כלי יקר, אור החיים, מאור ושמש ועוד.

הפניות לדיונים תלמודייםעריכה

חיבורים נוספים המופיעים במקראות גדולות הם חיבורים המפנים את הלומד לדיונים בתלמוד העוסקים בפסוק המופיע. החיבור המקובל בדרך כלל הוא תולדות אהרן, אם כי יש שהוסיפו לו את בית אהרן שמפנה גם למדרשי חז"ל, זוהר וחיבורים אחרים.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • משה גושן-גוטשטיין, "דברי מבוא למקראות גדולות", בתוך: מקראות גדולות, וונציה רפ"ד-רפ"ו (מהדורת צילום ירושלים, תשל"ב).
  • מנחם כהן, מהדיר ועורך מדעי, "מבוא למהדורת הכתר", בתוך: מקראות גדולות הכתר, כרך יהושע-שופטים, (הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 1992). יש מידע נוסף גם בהקדמותיו ונספחיו של כהן לשאר הכרכים שיצאו לאור.

קישורים חיצונייםעריכה