חיה סמיר

זמרת ישראלית ממוצא מצרי

חיה סמירערבית: حياة سمير; נולדה ב-22 בנובמבר 1968 בירושלים) היא זמרת ערבייה-ישראלית ממוצא מצרי.

חיה סמיר
حياة سمير
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 בנובמבר 1968 (בת 55)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית, ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

הוריה של סמיר, נביה סרחאן איבן אריף ונבאויה אבראהים מוסא, הם מוסלמים ילידי מצרים. אחרי שהתחתנו, נכלא האב, עיתונאי ומשורר, על רקע ביקורתו נגד נאצר. לאחר שחרורו ברח הזוג ממצרים וב-1968 מצא מקלט מדיני בישראל. בתיאום עם השלטונות הם התחזו לעולים חדשים ממצרים ושינו את שמותיהם ליוסף ולילי סמיר[1][2]. חיה סמיר גדלה בשכונת גילה ירושלים כיהודיה, ורק בנעוריה נודע לה שהיא מוסלמית. אחיה הוא השחקן והבמאי סמי סמיר.

סמיר החלה את דרכה המוזיקלית, בגיל 14, כסולנית בחברות הזמר של להקת הורה ירושלים[3]. עם הלהקה הופיעה בפסטיבלים ואירועים ייצוגיים בישראל ובעולם. למדה בבית ספר תיכון של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. סמיר נחשפה לציבור הרחב לראשונה בתוכנית האירוח של מני פאר בטלוויזיה הישראלית, זמן קצר לפני שהתגייסה לצה"ל, שם שרה את "שיר לשלום"[1].

בדצמבר 1986 התגייסה לצה"ל והייתה הערבייה הראשונה ששירתה בלהקה צבאית[4], והתפרסמה כשביצעה כסולנית להקת פיקוד דרום את השיר "יונה עם עלה של זית", שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר הישראלי 1987[5].

ב-1988 גילמה את טייגר לילי במחזמר "פיטר פן" ושרה בה שני שירי סולו, "אור ואש" ו"רוח טובה"[6]. סמיר הייתה אמורה להשתתף בקדם האירוויזיון של שנת 1989, בשיר "השמיים הם הגבול"[7], אך פרשה כחודש לפני התחרות מכיוון שרשות השידור החליטה שהקדם התקיים באולפן ועם פלייבק ולא בהופעה חיה[8].

ביוני 1990, השתתפה במחזמר היידי "חומש לידער" (שירי החוּמש) מאת איציק מאנגר, שעלה במסגרת פסטיבל ישראל[9]. בנוסף השתתפה במופע הנעילה של הפסטיבל[10].

בשנת 1990 חתמה בחברת התקליטים "הליקון"[11], והקליטה שיר שזכה להצלחה, בשם "מחול עמים". השיר יצא תחילה כתקליט שדרים. אך רק בשנת 1992 יצא לאור אלבומה הראשון, "קול קורא", זמן רב לאחר שהוקלט[12]. הוא כלל 10 שירים ביניהם "עלם ועלמה", שיר הנושא "קול קורא", שיר אחד בערבית, שהוא גרסת כיסוי לשיר עממי מצרי בשם "גורל" (מציר; בערבית: مصير) ו"מחול עמים" שהוקלט שנה קודם.

ב-1995 השתתפה בשיר כתונת פסים בהשתתפות אמני ישראל, למילותיו של מאיר אריאל ולחנו של ארקדי דוכין. באותה שנה השתתפה בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "אל הגאולה", אותו כתבה והלחינה בעצמה.

ב-1996 יצא אלבומה השני "פשוט אהבה" בהפקת דודי לוין, שכלל 13 שירים, שלושה מהם באנגלית, בסגנון אמביינט. בלטו ממנו השירים "The Way You Are" (שלווה בוידאו קליפ), גרסה חדשה ל"אל בורות המים", "מה תאמרו לילדים" (למילים של צבי זליקוביץ') ושיר הנושא, שבוצע בדואט עם יצחק קלפטר ונשלח כסינגל לרדיו.

ב-1998 גילמה את השחקנית והזמרת חיה בהצגה גטו בתיאטרון חיפה.

בשנת 2000 זכתה יחד עם אקי אבני במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון המחודש, עם השיר "תפילת האור". באותה שנה המשיכה להקליט שירים של תלמה אליגון-רוז (מחברת השיר "יונה עם עלה של זית"). כן הקליטה את שירו של שלום חנוך, "ילדים של החיים", עם זהבה בן וקרן הכט, אותו שרו בעצרת הזיכרון ביום השנה החמישי לרצח יצחק רבין.

בשנת 2002 הוציאה סמיר אלבום בשם "Song Of The Gipsy" ובו חמישה שירים באנגלית ואחד בערבית, ארבעה מתוכם כתבה והלחינה בעצמה. האלבום לא הופץ וזכה לחשיפה מועטה מאוד.

ביוני 2005, הופיעה בפסטיבל תרבות של שלום עם האנסמבל היהודי-ערבי בחסות התזמורת הפילהרמונית הישראלית[13].

ביולי 2008, במסגרת פסטיבל ישראל, השתתפה במופע "דבקה פנטזיה" שהפיקו ישראל בורוכוב ועומר אביטל[14]. המופע כלל עיבודים חדשים לשירי בעברית משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, של מתתיהו שלם, עמנואל זמיר, ידידיה אדמון, נחום נרדי, עמנואל עמירן ואחרים שביקשו לחפש את שורשי הזמר העברי בשירה העממית של הבדואים והערבים בארץ ישראל[15]. המופע עלה שוב בפסטיבל העוד בנובמבר 2009[16].

בספטמבר 2012 השתתפה, יחד עם 18 נגנים, זמרות, זמרים ומקהלת פייטנים ב"מקאם ירושלֶם - פנטזיה מוזיקלית רב קולית" עם תזמורת ירושלים החדשה בהנהלת עומר אביטל ויאיר הראל[17].

בפברואר 2013 השתתפה בקדם אירוויזיון, עם השיר "Happy and Sad" שאותו גם כתבה והלחינה[18].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 סמדר אלזון, שושלת - חיה סמיר: "שאנשים יבכו כשישמעו את השירים שלי, שירקדו, יהרהרו', חדשות, 7 בדצמבר 1986
  2. ^ אריה בנדר, יוסוף: אני מחנך את ילדי לירות באויב הערבי אם תהיה מלחמה, מעריב, 23 במאי 1986
  3. ^ דב אלפון, חיה רוצה ללהקה־צבאית, כותרת ראשית, 31 ביולי 1985
  4. ^ ישראל יוסף, חיה שרה לשלום במדים, חדשות, 23 בדצמבר 1986
    אריה בנדר, זמרת ערבייה בדרך לנח"ל, מעריב, 22 במאי 1986
  5. ^ יובל יניב, "לא רוצה להיות 'הערבייה מהטלוויזיה׳" סולנית להקת פיקוד דרום. חיה סמיר (19), על הזכייה בפסטיבל הזמר, חדשות, 11 בספטמבר 1987
  6. ^ שוש אביגל, נמו סרט בתלת־ממד - "פיטר פן", באולם הבימה, בהפקת התיאטרון העירוני חיפה וטלה־טמיר אמרגנים, חדשות, 27 בדצמבר 1988
  7. ^ רונן טל, נקבע סדר שירי הקדם אירוויזיון, חדשות, 27 בפברואר 1989
  8. ^ רונן טל, הזמרת חיה סמיר פרשה מתחרות הקדם אירוויזיון, חדשות, 2 במרץ 1989
  9. ^ אריה יאס, חיה סמיר היא הגר, מעריב, 1 ביוני 1990
  10. ^ פסטיבל 90' - נעילה - חיה סמיר מנערת קלות את המסיבה, כל העיר, 15 ביוני 1990
  11. ^ חיה שרה שיר ביידיש, חדשות, 6 ביוני 1990
  12. ^ יואב בירנברג, בלי סיכונים, חדשות, 6 בספטמבר 1992
  13. ^ גואל פינטו, פסטיבל "תרבות של שלום" בתל אביב, ירושלים ונצרת, באתר הארץ, 31 במאי 2005
    גלעד רייך, ‏מקצות הארץ באנו, באתר גלובס, 7 ביוני 2005
  14. ^ ארז שוייצר, דבקה פנטזיה: חיה סמיר בנעלי שושנה דמארי, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2009
  15. ^ טל פרי, ‏מממשים פנטזיה, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2009
    המלצות לסוף השבוע - "דבקה פנטסיה" - פנטסיה מוסיקלית חדשה למוסיקה אתנית ישראלית מתקופת ראשית ההתיישבות, באתר הארץ, 17 ביולי 2008
  16. ^ ארז שוייצר, פסטיבל העוד: בין ערן צור ואום כולתום, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2009
  17. ^ עומר שומרוני, ‏רק בגלל הרוח: המלצות לקראת "פסטיבל ירושלים למוזיקה מקודשת", באתר גלובס, 28 באוגוסט 2012
  18. ^ גילי איזיקוביץ, בוגרי תוכניות ריאליטי רבים יתמודדו בקדם אירוויזיון, באתר הארץ, 28 בינואר 2013