הליקון (חברה)

חברת תקליטים ישראלית

הליקון או הליקון מיוזיקאנגלית: Helicon Music) היא חברת תקליטים ישראלית אשר נוסדה בשנת 1985. מייסדיהּ, איציק אלשיך ורוני בראון, בחרו לקרוא לה על שם ההר "הליקון" שביוון, "אשר על פי המיתולוגיה היוונית שכנו בו תשע המוזות – אלות היצירה, האמנויות והמדעים, שעיקר תפקידן היה להעניק השראה ליוצרים ובעיקר למשוררים, למוזיקאים ולפילוסופים"[1].

הליקון
סמליל חברת הליקון
סמליל חברת הליקון
נתונים כלליים
סוג חברת תקליטים
מייסדים איציק אלשיך, רוני בראון
תקופת הפעילות 1985–הווה (כ־39 שנים)
מיקום המטה חולון עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי חולון
ענפי תעשייה מוזיקה
מוצרים עיקריים תקליטים
 
www.helicon.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

החברה הוקמה ב-1985 על ידי איציק אלשיך, שעבד לפני כן בחברת התקליטים והקלטות "ישראפון" ורוני בראון, ששימש לפני כן כסמנכ”ל "סי בי אס". האמנים הראשונים אותם החתימה החברה היו ריטה ורמי קלינשטיין (שעזבו את החברה ב־2007 בעקבות סכסוך משפטי)[2].

ב־1986 קיבלה החברה את הזיכיון לייצוג חברת "וירג'ין רקורדס" בישראל ואת הזכות להדפיס ולהפיץ את תקליטיה באופן מקומי[3]. הליקון החלה בהדפסות מקומיות של כמה מן האלבומים הבולטים של שנות ה-70 וה-80 מהקטלוג של חברת "וירג'ין". המוצר הראשון מהקטלוג של "וירג'ין" בהפקת "הליקון" היה אלבום כפול של רוברט ואייט. אלבומים נוספים מהקטלוג שהפיצה בהמלחה היו "בנים ובנות" של בריאן פרי, שלושת אלבומיו הראשונים (שהוא ללא שם) של פיטר גבריאל, פס־הקול של הסרט "בירדי", אלבום כפול בהופעה חיה של להקת "ג'נסיס", שני אלבומי הבכורה של להקת "קינג קרימזון" ועוד[3].

החברה גדלה במהירות ותוך שנים ספורות הייתה בין שלוש חברות המוזיקה הגדולות בישראל (יחד עם "הד ארצי" ו"אן.אם.סי")[4].

בקיץ 1999 החליטה החברה להיכנס לתחום הקמעונאות, שרכשה 50% מרשת חנויות המוזיקה "צליל"[5]. במאי 2001 רכשה את מלוא הבעלות על הרשת, שהפעילה באותה עת 14 חנויות[6]. בסוף 2007 מכרה את רשת "צליל" לרשת חנויות הספרים "סטימצקי"[7].

בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 החלה החברה לסבול מירידה במכירות[8], עקב תפוצתם של תקליטורים מזויפים[9], הפצה ושיתוף של קובצי MP3 באינטרנט[10]. בנוסף נתקלה בקשיים בגביית תשלומים מחנויות התקליטים – אחת הרשתות הגדולות במדינה, רשת "פיקדילי", פשטה את הרגל[11] ורשת "טאוור רקורדס", הרשת הגדולה במדינה, נקלעה לקשיים[12]. באותה עת החזיקה החברה כשליש משוק המוזיקה בישראל[13]. במטרה להתמודד עם התופעה השקיעה החברה באתר להפצת מוזיקה דיגיטלית שהקימה חברת התוכנה הישראלית "קומברס" בשיתוף עם המתחרה חברת "אן.אם.סי"[14]. המיזם הושק בספטמבר 2000[15], אולם נסגר לאחר כשנה והביא למאבק משפטי נגד "קומברס"[16].

ב־2003 החלה "הליקון" לייצג בישראל את חברת התקליטים "קפיטול רקורדס"[17].

בינואר 2013 הגיעו ריטה ורמי קלינשטיין לפשרה עם "הליקון", במסגרת הליכי גישור, לפיו "הליקון" שילמה להם כ-2.5 מיליון שקל, ובנוסף קבלו השניים את כל זכויות התמלוגים על יצירותיהם שחלקו עם "הליקון"[18].

בסוף 2015 החלה החברה להוציא לאור שוב תקליטי ויניל, לאחר הפסקה של יותר מ-20 שנה[19].

ב־2021 רכש איציק אלשיך את חלוק של רוני בראון בחברה ואחר כך מיזג אותה עם עם חברת התקליטים "ארומה מיוזיק" ליצירת "הליקון ארומה מיוזיק גרופ"[20].

פעילות

עריכה

הליקון מייצגת ומפיצה אמנים רבים כגון אביב גפן, שירי מיימון, יהודית רביץ ועברי לידר. כמו כן, הליקון היא היבואן והמפיץ הבלעדי של שתיים מחברות התקליטים הגדולות בעולם – EMI ו-Universal Records שמייצגות אמנים כגון ליידי גאגא, קניה וסט וג'סטין ביבר. בנוסף מפיצה הליקון בישראל את האלבומים של חברת Snapper Records האנגלית שמייצגת אמנים כגון פורקיופיין טרי, קריידל אוף פילת' ועוד.

כמו כן, מנהלת הליקון תת-מותג בשם Helicon Classics, שתחתיו מופצים כותרים קלאסיים, בעיקר הקלטות של הפילהרמונית הישראלית, ומופץ ברחבי העולם על ידי הלייבל הקלאסי הבינלאומי Harmonia Mundi (אנ').

תתי-לייבל ישראלים נוספים שמופצים בישראל ומחוצה לה על ידי הליקון הם נענע דיסק, היי פידליטי, עננה, התקליט חיפה, ויזארט ותקליטי יהלום.

רשימת אומנים

עריכה

אומנים בהווה

אומנים מיובאים

עריכה

אומנים שעזבו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הליקון בוויקישיתוף


הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אודות הליקון
  2. ^ הליקון משיבה אש: רמי וריטה תובעים אותנו כי התקליטים האחרונים שלהם נכשלו, באתר TheMarker‏, 18 ביוני 2007
    יעל ולצר, בית המשפט קיבל את עמדת "הליקון" והורה לריטה ולרמי קליינשטיין לשלם הוצאות בסכום של 20 אלף שקל, באתר TheMarker‏, 12 בדצמבר 2007
  3. ^ 1 2 בועז כהן, הלומות יום אתמול, כותרת ראשית, 23 בספטמבר 1988
  4. ^ שי שלו, ‏רוני בראון מהליקון נגד אן.אם.סי: "כשל ניהולי שלא משליך על התעשייה", באתר גלובס, 18 ביולי 2005
  5. ^ זהבה דברת, ‏הגברים פרשו, הנשים השתלטו, באתר גלובס, 6 במרץ 2000
  6. ^ סמדר הירש, ‏הליקון השלימה רכישת רשת צליל, באתר גלובס, 29 במאי 2001
  7. ^ אילנית חיות, ‏סטימצקי רכשה את רשת צליל בכ-10 מיליון שקל, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2007
  8. ^ זהבה דברת, ‏ירידה של 15% במכירות תקליטורים וקלטות מתחילת השנה, באתר גלובס, 30 ביוני 1998
  9. ^ מיכל גרשון, ‏עכשיו קשה יותר לתפוס את הפיראטים, באתר גלובס, 23 בינואר 1997
  10. ^ ענבר בן ציון, MP3 - יחסי אהבה-שנאה? - חלק ב', באתר TheMarker‏, 25 בפברואר 2001
    סוכנויות הידיעות, מנכ"ל הליקון אוסף שמות מחליפי קבצים, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2003
  11. ^ הדס מגן, ‏כונס נכסים לרשת התקליטים פיקדילי; נדחתה בקשתה להקפאת הליכים, באתר גלובס, 20 ביולי 1999
  12. ^ יצחק דנון, ‏אן.אם.סי תובעת 3.6 מיליון שקל מרשת טאואר רקורדס, באתר גלובס, 14 בספטמבר 1999
  13. ^ חגית ברונסקי, ‏תקליט שחוק, באתר גלובס, 14 בפברואר 2001
  14. ^ איי אונליין, NMC רוכשת % 10 מאתר המוסיקה Music 4me של קומברס ב-200 א' ד', באתר TheMarker‏, 28 במרץ 2000
    שי שלו ויצחק דנון, ‏בעלי הליקון: קומברס נישלה אותנו ממערכת למוסיקה ברשתות נתונים, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2001
  15. ^ אביבה משמרי, ‏לראשונה: אן.אם.סי וקומברס ימכרו שירים באינטרנט, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2000
  16. ^ אלי דניאל, רוני בראון וזאב שליק תובעים את קבוצת קומברס על נישולם מקומברס מדיה, באתר TheMarker‏, 14 באוקטובר 2001
    שי שלו, ‏מנהלי הליקון ואן. אם. סי.  : "קומברס פוגעת אנושות במפעל המהווה את גולת הכותרת של חיינו המקצועיים", באתר גלובס, 14 באוקטובר 2001
  17. ^ מיכל פלטי, הליקון תייצג את חברת קפיטול בישראל, באתר הארץ, 27 באפריל 2003
  18. ^ יסמין גואטה, הסוף לסכסוך בין רמי וריטה להליקון: הליקון תשלם להם כ-2.5 מליון שקל, באתר TheMarker‏, 16 בינואר 2013
  19. ^ אבי פיטשון, "הליקון" חוגגת 30 עם תקליטי ויניל של אריק איינשטיין ועידן רייכל, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2015
  20. ^ גולן חזני, בלעדי - הליקון וארומה מיוזיק בדרך למיזוג, באתר כלכליסט, 22 באוגוסט 2021