פתיחת התפריט הראשי

חיים אריה לייב מישקובסקי

הרב חיים אריה לייב (רוטנבורג) מישקובסקי (ידוע בכינויו: ר' חיים לייב סטוויסקר; תקצ"ו, 1836 - כ"ח בסיוון תרנ"ח, 1898) היה הרב של סטוויסק. נודע כצדיק ו"בעל מופת".

קורות חייועריכה

נולד לרב יוסף, מילדותו נהג בהנהגות יוצאות דופן של פרישות. בגיל שמונה עשרה נסע לאיישישוק ושהה בה חמש שנים בחברת תלמידי החכמים הפרושים במקום. בשנת תרי"ט (1859), בגיל עשרים ושלוש, התמנה כרב באורלובה. בהמשך התמנה כרב ואב"ד העיר סטוויסק שבמחוז ביאליסטוק שבליטא הפולנית וכיהן בה עד פטירתו.

היה מ"בעלי המופת" המפורסמים בליטא. החפץ חיים היה בא אליו ולומד עמו ביחידות, וכשהיה שב לעירו ראדין נהג לספר באוזני בני הישיבה על צדקותו. לפני שהוציא את ספרו משנה ברורה פנה אליו החפץ חיים בבקשה שיוציא לאור ספר הלכתי המרכז את הדינים הנחוצים ליום-יום שיתאים לבני דורנו, אולם הוא התחמק והחזיר את ההצעה לחפץ חיים עצמו. במהלך חיבור הספר נסע החפץ חיים מספר פעמים לסטוויסק כדי להתייעץ עמו בנושאים הלכתיים[1]. היה אוסר להכניס עיתונים לביתו, אך כאשר נזקק משום "תקנת עגונה" לראות מודעה שנדפסה ב"הצפירה", ציווה להוציא את העיתון לחצר ביתו, כשהוא עוצם את עיניו וקוראים באוזניו את המודעה הדרושה[2].

היה נשוי בזיווג שני לגיטל, בת ר' אריה לייב קרצ'מר מביאליסטוק. אחותה, הנדל, הייתה אשת הרב יוסף זונדל הוטנר. מזיווגו זה נולד בנם הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי. בזיווג שלישי נישא ליוכבד בת הרב יהושע סגל מוורשה - בנו הצעיר של הרב יחזקאל הלוי אב"ד בוברויסק, ממנה נולדו לו שני בנים ובת.

נפטר בכ"ח בסיוון תרנ"ח ונקבר בסטוויסק. לאחר פטירתו באו ראשי קהילתו אל הרב מאיר שמחה כהן כדי שימליץ על מועמד חלופי, אך הוא דחה אותם באומרו כי לשווא יחפשו לו תחליף, שכן "לא הניח אחריו כמותו".

ספרועריכה

הספר יצא לאור לראשונה בוורשה בשנת תרס"ב (1902), על ידי הרב יהודה לייב הוטנר[3], בתוספת הערות משלו. כעבור שנים יצא במהדורות נוספות על ידי נכדיו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מובא בהקדמת ספרו "פני הארי החי" (ראו קישור חיצוני). בספר הביוגרפי על החפץ חיים - "החפץ חיים חייו ופעלו" (חלק א' עמ' 207) מובא, שכאשר נודע לו כי ר' חיים לייב נוטה להחמיר בשיעור המים המותר ביין לעניין ברכת "בורא פרי הגפן", נסע אליו כדי לדון עמו בעניין, וכשנוכח החפץ חיים כי ר' חיים לייב עומד על דעתו, אמר: הן לא כל יהודי הוא רבה של סטוויסק המשתכר עשרים וחמישה רובל לשבוע ויכול להרשות לעצמו לקנות לקידוש יין מהודר שאינו מזוג בהרבה מים, אך מה יעשה יהודי עני שאין באפשרותו לקנות יין כזה והוא רוצה לזכות ולקיים מצוות קידוש?
  2. ^ "מווולוז'ין עד ירושלים", מאת מאיר בר-אילן - עמ' 208
  3. ^ בן גיסו של ר' חיים לייב, הרב יוסף זונדל הוטנר מאיישישוק, ואביהם של הרב יהושע הוטנר וחוה-לאה שנישאה לרב צבי יהודה הכהן קוק.