חיל העזר האווירי לנשים

חיל העזר האווירי לנשיםאנגלית: The Women's Auxiliary Air Force; בראשי תיבות: WAAF) היה חיל הנשים של חיל האוויר המלכותי של בריטניה במלחמת העולם השנייה. החיל נוסד ב-1939 ובשיא כוחו, ב-1943, שירתו בו כ-180,000 חיילות, וכ-2,000 חיילות התגייסו מדי שבוע.

חיל העזר האווירי לנשים
Women's Auxiliary Air Force
כרזה של חיל העזר האווירי לנשים (1939–1945)
כרזה של חיל העזר האווירי לנשים (1939–1945)
פרטים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 28 ביוני 1939 – 1 בפברואר 1949 (9 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות מלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"חיל אוויר לנשים" התקיים בין 1918 ל-1920, וביוני 1939 הוקם ה-WAAF. גיוס החובה לנשים החל רק ב-1941, וחל רק על נשים לא נשואות בין הגילאים 20 ל-30 ולהן ניתנה בחירה בין זרועות שונות, לרבות חיל העזר לנשים (ATS), שסייע לצבא היבשה, וה-WAAF, או עבודה במפעל או במשק.

נשות ה-WAAF לא שירתו כצוותי אוויר. השימוש בנשים כטייסות הוגבל לשירות ה-ATA, שירות התובלה שהיה בעיקרו אזרחי. הנשים לא השתתפו בקרב, אך היו חשופות לכל הסכנות ב"חזית הבית" כאשר עבדו במתקנים צבאיים. הן שירתו במערך הרפואה, כנשות צוות של בלוני נ"מ, בשירותי הסעדה, מטאורולוגיה, רדאר, תובלה, טלפוניה וקשר. רבות מהן עבדו כמפענחות צפנים ותצלומי אוויר, ושירתו במערך המודיעין של חיל האוויר. תפקידים אלו היו חיוניים לשליטה במערכות האוויר הגדולות של המלחמה, הן בתחנות המכ"ם והן בחדרי המבצעים, במיוחד במהלך הקרב על בריטניה, בהנחיית צוותי אוויר אל מול גלי התקיפה של הלופטוואפה. משנת 1943 לקחו הנשים חלק חשוב במבצע קורונה, מבצע ששילב הונאה צבאית ולוחמה אלקטרונית. רבות מהמעורבות במבצע היו יהודיות שנמלטו מגרמניה הנאצית.

משכורתן של חיילות ה-WAAF הייתה שני שלישים ממשכורתו של גבר ששירת ב-RAF.

עם סוף המלחמה שוחררו אלפי נשים מן השירות. ב-1949 קובצו מחדש מאות הנשים שנותרו בחיל ל"חיל האוויר המלכותי לנשים" (WRAF).

מתנדבות היישוב

עריכה

היישוב ראה עצמו כחלק מן המאבק כנגד גרמניה, והקריאה לנשים לשרת ולהתגייס, כשם שרבים מן הגברים התגייסו, נשמעה החל מתחילת המלחמה, על אף התנגדותם של גורמים דתיים.

בינואר 1942 התגייס לחיל העזר לנשים שסייע לצבא היבשה מחזור ראשון של 60 נשים, שאומנו במחנה סרפנד. בסך הכול שירתו במהלך המלחמה ב-ATS כ-3,500 נשים. רק באמצע שנת 1943 החל הגיוס ל-WAAF, ובמהלך המלחמה שירתו בו כ-800 נשים.

לאחר תחילת גיוס הנשים ב-1943, התקדם הגיוס בעצלתיים ללא עידוד המוסדות הלאומיים, ובכל זאת התגייסו כ-800 ארצישראליות ששימשו בתפקידי פקידות ובעוד מגוון של תפקידים (מכשירניות, מרכזניות, אלחוטאיות, צלמות, מפעילות טלפרינטרים, נהגות אמבולנס, אחיות, סייעות רפואיות, ואף מקפלות מצנחים). בין בוגרות ה-WAAF, הנדבנית גיטה שרובר.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה