חנוך דגן

פרופסור למשפטים ישראלי

חנוך דגן הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ומשנת 2023, פרופסור בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ברקלי, ומנהל המרכז לתיאוריה של המשפט הפרטי.

חנוך דגן
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תחומי מחקר דיני קניין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס צלטנר (2005) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

התגייס לצה"ל בשנת 1981 והשתחרר ב-1986 בדרגת סגן לאחר ביצוע תפקידים מסווגים בחיל המודיעין. לאחר שחרורו החל את לימודיו האקדמיים. דגן קיבל את תואר הבוגר במשפטים בשנת 1988, מטעם אוניברסיטת תל אביב. את תוארו זה קיבל בהצטיינות יתרה (ממוצע הציונים שלו דורג במקום 1 במחזור). קיבל במהלך לימודיו את פרס הכנסת, היה מצטיין דקאן במשך שנתיים ונכלל ברשימת הרקטור בשנת 1987. את התמחותו השלים במשרד עו"ד הרצוג, פוקס, נאמן ושות'.

את תוארו השני השלים באוניברסיטת ייל, כמלגאי של תוכנית פולברייט (1991). עבודת הדוקטורט שלו נערכה גם כן באוניברסיטת ייל, וכותרתה הייתה The Law of Unjust Enrichment: A Philosophical Perspective. מנחה העבודה היה דקאן הפקולטה, פרופ' אנתוני קרונמן.

ב-1993 שב ארצה והצטרף לסגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב כמרצה. ב-1996 מונה למרצה בכיר, וב-2000 מונה לכהונת פרופסור חבר. ב-2004 קודם לדרגת פרופסור מן המניין בפקולטה. היה דקאן הפקולטה בין השנים 2006 - 2011. היה פרופסור אורח במספר אונ': אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת טורונטו, אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת אלבמה, אוניברסיטת מישיגן ואוניברסיטת שנגחאי.

הוא מלמד, כותב וחוקר בתחומים של דיני קניין, דיני עשיית עושר ולא במשפט, תורת המשפט ותאוריה של משפט פרטי.

ייסד וניהל את מרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים (2007 - 2011) ובעבר שימש, בין השאר, כמנהל מרכז-על ע"ש צגלה למחקר בינתחומי של המשפט, כעורך ראשי של כתב-העת Theoretical Inquiries in Law וכ-Affiliated Overseas Faculty באוניברסיטת מישיגן. הוא ניהל את מרכז אדמונד י ספרא לאתיקה (2022-2017). כמו כן, הוא מכהן, בין השאר, כחבר ב-American Law Institute וב-International Academy of Comparative Law. בשנת 2009 היה שותף להקמת האגודה הישראלית למשפט פרטי. כיהן כעמית בכיר וכמנהל (משותף) של תוכנית זכויות האדם ביהדות, במכון הישראלי לדמוקרטיה. דגן הוא חבר בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, הפועל נגד שינויי המשטר שהוצעו במערכת המשפט בשנת 2023.[1]

בשנת 2023 הצטרף לסגל בית הספר למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

פרופ' דגן הוא חתן פרס צלטנר לשנת 2005 ופרס צלטנר לחוקר הצעיר לשנת 1996. ב-2014 זכה בפרס ש"ז חשין למצוינות אקדמית במשפט, בשיתוף עם פרופ' איל זמיר. דגן נשוי לצילי, אף היא פרופ' למשפטים.

פרסומים

עריכה

פרופ' דגן פרסם עד כה שישה ספרים, Unjust Enrichment[2] ו-The Law and Ethics of Restitution, בהוצאת Cambridge University Press[3] וספר נוסף – קניין על פרשת דרכים – בהוצאת רמות;[4] ספרו Property: Values and Institutions, יצא לאור בשנת 2011 בהוצאת Oxford University Press.[5]

מאמריו של פרופ' דגן פורסמו במיטב כתבי העת בישראל ובעולם, ובכלל זה עיוני משפט, משפטים, מחקרי משפט, וכן: Yale Law Journal, Columbia Law Review, New York University Law Review, California Law Review, Virginia Law Review, Michigan Law Review, Cornell Law Review, Texas Law Review, University of Toronto Law Journal, American Bankruptcy Law Journal, American Journal of Comparative Law, Election Law Journal, Theoretical Inquiries in Law, and Yale Journal of Law and the Humanities.

מאמרים נבחרים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חנוך דגן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "מי אנחנו", פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה.
  2. ^ Unjust Enrichment
  3. ^ The Law and Ethics of Restitution
  4. ^ קניין על פרשת דרכים
  5. ^ Property: Values and Institutions(הקישור אינו פעיל, 31.05.2018)