ח'נום
אל הבריאה במיתולוגיה המצרית
(הופנה מהדף חנום)
ח'נום הוא אל הבריאה במיתולוגיה המצרית. מהאלים הראשונים במיתולוגיה המצרית. במקור היה האל של מוצא הנילוס. הוא יצר את בני האדם מהבוץ של הנילוס על אובניים של קדר ולכן נקרא האל הבורא. הוא מתואר כאיש בעל ראש איל.
תרבות | דת מצרים העתיקה |
---|---|
אב | נו |
אם | Naunet |
בן או בת זוג | Heqet, מנהית, נית', סטיס, Nebtuwi |
צאצאים | רע, ענקת, סרקת, הקא |
ח'נום בכתב חרטומים | |||
|
מקדשו של ח'נום באיסנא הוא אחד המקדשים האחרונים שנבנו במצרים העתיקה והוא נוצר בתקופת בית תלמי במאה ה־2 לפנה"ס. לאורך השנים נוספו עוד חלקים למבנה, במיוחד בתקופת קיסרי רומא קלאודיוס (המאה הראשונה לספירה) ומרקוס אורליוס (המאה השנייה). המקדש הוקדש גם לניית, הקא, סאטט ומנחיט. כיום המקדש נמצא 9 מטרים מתחת לעיר המודרנית.
מרכז הפולחן לאל ח'נום היה באי יב (קרוב לאסואן של היום). מהאי הוא שלט על מערות, שמתוכן נבע ה"חעפי", שסימל את הצפת הנילוס.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- ח'נום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)