פתיחת התפריט הראשי

חצות הלילה (הלכה)

(הופנה מהדף חצות (הלכה))

חצות הלילה הוא ציון זמן בהלכה לרגע בלילה שנמצא בדיוק באמצע בין שקיעת החמה להנץ החמה. השעות שבין שקיעת החמה להנץ החמה מחולקות ל-12 שעות זמניות, ובסוף השעה השישית חל חצות הלילה. ברגע זה השמש נמצאת בדיוק "מתחת" לכדור הארץ.

חישוב זמן חצותעריכה

חצות הוא הזמן שבין השקיעה לזריחה (בלילה) ובין הזריחה לשקיעה (ביום). לכן, בכל יום חצות הלילה הוא באותה שעה בדיוק של חצות היום.

לכדור הארץ 360 מעלות - קווי אורך. ביממה 24 שעות, כך שכל שעה היא 15 מעלות אורך. בזמן שעון גריניץ, מעלת אורך 0, זמן חצות הממוצע עומד בדיוק על השעה 12:00. כך גם בכל קו אורך שמתחלק ב-15. למשל, קהיר, שהיא בערך 30 מעלות מזרח (ליתר דיוק: 31).

כיוון שזמני השקיעה והזריחה מתקדמים ומתאחרים במשך שנת החמה, ואינם עושים זאת במקביל (כלומר לפעמים הזריחה מתאחרת והשקיעה מקדימה, לפעמים להפך, אבל לפעמים שתיהן מתאחרות ולפעמים שתיהן מקדימות וכו'), זמן חצות לא נשאר קבוע במשך שנת החמה אלא נע בעליה, ירידה, עליה יותר גדולה ושוב ירידה.

זמן חצות בארץ ישראלעריכה

ישראל אינה על קו אורך שמתחלק ב-15, אלא קו האורך שלה הוא קצת מעל 35 מעלות מזרח. לחלוקה של 35 ב-15 תישאר שארית 5. כלומר אנחנו 5 מעלות מזרחה מקהיר. מזרח מקהיר = מוקדם יותר מקהיר (הרי כיוון היום ממזרח למערב). 5 מעלות הן שליש שעה (שעה = 15 מעלות כדלעיל), כלומר 20 דקות. לכן חצות אצלנו הוא 20 דקות בממוצע לפני 12:00.

בארץ ישראל זמן חצות נע בערך כך (בשעון חורף): 11:25 -> 11:45 -> 11:25 -> 11:50. הממוצע הוא בערך 11:40 (הממוצע כאן אינו הממוצע בין השעה הקצרה ביותר לארוכה ביותר, אלא בין כל השעות של כל הימים, לכן הוא לא האמצע שבין 11:25 ל-11:50).

זה בערך גם זמן חצות ביום הבינוני - אמצע הסתיו (תקופת תשרי) ואמצע האביב (תקופת ניסן), שאורך היום שווה לאורך לילה.

מדיני חצות הלילהעריכה

חצות הלילה במקורותעריכה

על פי הקבלה הלילה מתחלק לשני חלקים: לפני חצות מידת הדין שולטת, ולאחר חצות מידת הרחמים. הגמרא מספרת כי משה רבנו ודוד המלך התקשו בקביעת הרגע המדויק של חצות הלילה (ברכות ג ע"ב ד ע"א, ותלוי בתירוצי הגמרא).

המאירי (פסחים ה.) כותב שבעולם יש ארבע שיטות ממתי להתחיל למנות את היום: מתחילת הלילה (וכך להלכה לרוב הדינים), מתחילת היום, מחצות הלילה, מחצות היום.

ראו גםעריכה


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.