חשיבותה של רצינות

חשיבותה של רצינותאנגלית: The Importance of Being Earnest[1]) הוא מחזה קומי שנכתב בשנת 1895 על ידי הסופר האירי אוסקר ויילד.

חשיבותה של רצינות
The Importance of Being Earnest
כתיבה אוסקר ויילד עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הצגת בכורה 14 בפברואר 1895 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
'חשיבותה של רצינות' על הבמה, בהפקה אמריקאית, 2014

דמויות עריכה

  • ג'ון (ג'ק) וורת'ינג - גבר בן 29 המעמיד פני ג'נטלמן ללא הצלחה יתרה. אפוטרופסה של העלמה ססילי קארדיו. אינו יודע מהו מוצאו ומיהם הוריו, שכן הוא נמצא בתוך תיק, בהיותו תינוק, בתחנת הרכבת ויקטוריה שבלונדון. ג'ון מאוהב בבת דודתו של חברו אלג'רנון, גוונדולן. כאשר הוא בלונדון, ג'ק מציג עצמו בשם ארנסט.
  • אלג'רנון מונקריף - חברו של ג'ון, צעיר ממנו, ובקיא בנימוסי החברה. בן דודה של גוונדולן פרפקס ואחיינה של ליידי בראקנל. הוא מעמיד פני ג'נטלמן ומצליח בזאת היטב. על מנת להתחמק מהתחייבויות הוא המציא חבר היפוכונדר בשם בנבורי (כמו כן את המונח "בנבוריזם", "לבנבר" וכו'). הוא מאוהב בבת חסותו של ג'ון, ססילי.
  • גוונדולן פרפקס - בת דודתו של אלג'רנון, היא הרבה יותר החלטית מססילי. מוכרחה להינשא למישהו בשם ארנסט.
  • ססילי קארדיו - בת 18. בת חסותו של ג'ון. נערה מפוזרת מעט, אך אסרטיבית. מחזיקה יומן בו היא נותנת דרור לדמיונה. מוכרחה אף היא להינשא למישהו בשם ארנסט.
  • ליידי אוגוסטה בראקנל - דודתו של אלג'רנון, נוקשה מאוד ביחסה לסובבים אותה וטוענת שהכל צריך להיעשות לפי חוקי החברה.
  • העלמה פריזם - אישה מבוגרת, מורתה של ססילי.
  • הכומר קאנון צ'זיובל די. די.[2] - הכומר באחוזתה של ססילי.
  • ליין - משרתו של אלג'רנון.
  • מרימיאן - משרתו של ג'ק.

עלילה עריכה

מערכה ראשונה עריכה

המערכה הראשונה מתרחשת כולה בדירתו של אלג'רנון שבלונדון. המערכה נפתחת כאשר אלג'רנון מסיים לנגן בפסנתר ונכנס לבמה, הוא וליין מנהלים שיחת חולין בה מודגשת התנשאותו של אלג'רנון. כמו כן ידוע לנו כי בקרוב יבקרו את אלג'רנון דודתו אוגוסטה בראקנל ובתה גוונדולן, אך לפני כן חברו ג'ק בא לבקרו. במהלך הביקור ג'ק מודיע לו שהוא מאוהב בגוונדולן ורוצה לשאתה לאישה, חרף התנגדותו של אלג'רנון. כמו כן ג'ק מספר לאלג'רנון כי המציא אח בשם ארנסט, אך עליו "להיפטר" ממנו. בהמשך נכנסות גוונדולן ואימה, ומיד ג'ק מחניף להן. אלג'רנון מאכזב את דודתו כשאומר לה שלא יוכל להגיע לארוחת ערב שתיערך בערוב אותו יום, כיוון שחברו (הפיקטיבי) בנבורי, נפל למשכב ועליו לבקר אותו. כאשר אלג'רנון ודודתו יוצאים מהחדר כדי לחפש מוזיקה לארוחת ערב שצפויה להיערך באותו הערב, מצהיר ג'ק בפני גוונדולן על אהבתו, ומבקש את ידה. כאשר ליידי בראקנל חוזרת, היא חוקרת את ג'ק אודותיו (מעמדו, הרגליו, הונו וכו') ואודות משפחתו, אך כשנחוור לה שהוא אסופי, היא משתוממת ואומרת לו שלאבד הורה אחד זה ביש מזל, אך לאבד שניים זה כבר חוסר אחריות, היא מתנגדת בכל תוקף לחתונה.

מערכה שנייה עריכה

מערכה זו מתרחשת בגינת בית האחוזה של ססילי שבוולטון. אלג'רנון מופיע ובמהלך שיחת ההיכרות עם ססילי נודע לו כי הם מאורסים. עקב הסיפורים הרבים של ג'ק אודות אחיו ארנסט, ססילי מצהירה שהיא מוכרחה להינשא למישהו בשם ארנסט. בהמשך מגיע ג'ק כשהוא לבוש בגדי אבל, בטענה כי אחיו, ארנסט, מת. כמובן שהכל לא מבינים מה קורה, שהרי ארנסט נמצא ממש לידם. ג'ק מופתע מהעניין ודורש מאלג'רנון לשוב ללונדון. בהמשך מגיעה גוונדולן. היא וססילי מתיידדות, אך עד מהרה מתחילות לריב כאשר מתברר להן ששתיהן מאורסות לארנסט (שהרי אלג'רנון הצהיר על עצמו שלא במכוון כעל ארנסט וורת'ינג, אחיו של ג'ק, וג'ק הצהיר על עצמו כארנסט וורת'ינג כדי לרצות את גוונדולן, שרצתה תמיד להינשא למישהו בשם ארנסט). הן פותרות את הריב כאשר נודע להן כי שני הגברים שיטו בהן ולמעשה שמו של אף אחד מהם אינו ארנסט.

מערכה שלישית עריכה

מערכה זו היא המשך כמעט ישיר בזמן ובמקום של המערכה השנייה, אך מערכה זו מתרחשת בחדר האורחים שבתוך בית האחוזה. גוונדולן וססילי מתנחמות זו בזרועות זו ומשתתפות בכעסן על הגברים, אך הם גורמים להן לסלוח להם כאשר אומרים להן שהם יעברו טקסי הטבלה לשם ארנסט. הנשים מתרצות ואף מעריכות את הגברים על נכונותם לקיים את הטקס. מיד לאחר סליחתן של הנשים, מגיעה ליידי בראקנל לאחוזה ומודיעה שהיא אוסרת על גוונדולן להינשא לגבר חסר ההורים (ג'ק), אך ג'ק מציב לה אולטימטום, כאשר מאיים שאם היא לא תתן לו להינשא לגוונדולן, הוא, כאופוטרופסה של ססילי, אוסר עליה להתחתן עד גיל 35. ג'ק אומר שהוא מוכן להביא לה את התיק בו הוא נמצא, אך זה לא מספק אותה. בשלב זה פריזם נכנסת לחדר, וליידי בראקנל מזהה אותה מיד בתור המטפלת של תינוק שנעלם 28 שנה קודם לכן. מדובר באחיינה של בראקנל ואחיו הבכור של אלג'רנון. או אז מתברר שהתינוק האבוד הוא וורת'ינג האסופי. כמו כן מתברר ששמו האמיתי של וורת'ינג הוא אכן ארנסט. כך הכל בא על מקומו בשלום: בראקנל מסירה התנגדותה לנישואי גוונדולן, ואילו וורת'ינג אינו צריך לעבור הטבלה. המחזה נחתם בכך שג'ק מודיע לליידי בראקנל שהוא סוף סוף הבין את חשיבותה של הרצינות (the importance of being earnest ובמשחק מילים: החשיבות של להיות ארנסט).

הפקות בישראל עריכה

עיבודים עריכה

לקולנוע עריכה

  ערך מורחב – חשיבותה של רצינות (סרט, 1952)
,
  ערך מורחב – חשיבותה של רצינות (סרט, 1992)
,
  ערך מורחב – חשיבותה של רצינות (סרט, 2002)

המחזה עובד לקולנוע בשפה האנגלית שלוש פעמים, לראשונה ב-1952 על ידי אנתוני אסקווית' שעיבד את התסריט וביים אותו. מייקל דניסון (אלג'רנון), מייקל רדגרייב (ג'ק), אדית אוונס (ליידי בראקנל), דורותי תוטין (ססילי), ג'ואן גרינווד (גוונדולן), ומרגרט רתרפורד (מיס פריזמה) ומיילס מאלסון (קאנון צ'אסובל) היו בין צוות השחקנים. ב-1992 קורט בייקר ביים גרסה עם צוות שחקנים שגלל את דריל קית' רואץ' (ג'ק), רן טי בראון(אלג'רנון), אן וולדון (ליידי בראקנל), לני צ'פמן (ססילי), כריס קאלווי (גוונדולן), וברוק פיטרס (דוקטור צ'אסובל). עלילת זרט זה מתרחשת בארצות הברית. אוליבר פארקר, במאי שעיבד גם את "בעל אידיאלי" מאת וויילד, ביים את סרטו ב-2002; מככבים בו קולין פירת' (ג'ק), רופרט אוורט (אלגי), ג'ודי דנץ' (ליידי בראקנל), ריס ווית'רספון (ססילי), פרנסס אוקונור (גוונדולן), אנה מאסי (מיס פריזמה), וטום וילקינסון (קאנון צ'אסבל). העיבוד של פארקר כולל את עורך הדין מר גריבסבי שרודף אחרי "ארנסט" להרטפורדשייר (דמותו נוכחת בטיוטה המקורית של ויילד, אך הוא נחתך בהוראת המפיק הראשון של המחזה). גם אלגרנון נרדף על ידי קבוצת נושים בסצנת הפתיחה[6].

תרגומים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חשיבותה של רצינות בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ משחק מילים בין המילה Earnest - רציני, לבין השם Ernest - ארנסט. במחזה שתי העלמות בחברה הרצינית של אותה התקופה רוצות שלאהובן יקראו ארנסט, ועל כן משחק המילים.
  2. ^ קאנון הוא תואר בכנסייה. ראש התיבות די. די. משמעותם D.D. - Doctor of Divinity - תואר אקדמי בכנסייה
  3. ^ הערב באולם 'עדן' תיצנ הדרמה 'חשיבותה של רצינות ע"י התיאטרון העברי, הארץ, 10 בנובמבר 1921
  4. ^ ד. נון, "חשיבותה של רצינות"" ו"אחותי־־איילי " / ב"קאמרי", קול העם, 9 באוקטובר 1953
    ש. שריה, בתיאטרון הקאמרי - חשיבותה של רצינות, זמנים, 25 בספטמבר 1953
  5. ^ שוש אביגל, תיאטרון / חשיבותו של אולם, חדשות, 25 באוגוסט 1993
  6. ^ אורי קליין, עלבון לאוסקר ויילד, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2002
    נסים דיין, ‏רציני רציני, אבל, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2002