טביעת הצי האנגלי ליד איי סילי (1707)

טביעת הצי האנגלי ליד איי סילי (באנגלית: Scilly naval disaster) הוא השם שניתן לאסון ימי גדול שאירע באוקטובר 1707 בחופי איי סילי, ארכיפלג ליד הקצה הדרום־מערבי של אנגליה. שייטת אוניות מלחמה נטרפה במזג אוויר סוער אל חופי האיים בשל טעות בניווט, וארבע מבין עשרים ואחת אוניותיה טבעו ועימן למעלה מ־1,400 מלחים וקצינים. היה זה אחד האסונות הימיים הגדולים ביותר בתולדות האיים הבריטיים. ועדת חקירה שהוקמה בעקבות האירוע קבעה כי הוא נגרם בשל חוסר יכולתם של נווטי האוניות לחשב במדויק את מיקום אוניותיהם. האסון היה אחד הגורמים שהביא את הפרלמנט הבריטי לחקיקת "חוק קו האורך" (Longitude Act) ולהקמת ועדה שתחפש שיטה פשוטה, יעילה ואמינה למציאת קו האורך בים.

טביעת הצי האנגלי ליד איי סילי, תחריט מן המאה ה־18. במרכז: אה"מ "אסוסיאיישן"

איי סילי ואוֹשֶׁנְט.

איי סילי. הסלעים המערביים, סלעי קרים וסלע בישופ נמצאים בצדה השמאלי התחתון של המפה.

אדמירל סר קלאודסלי שובל, ציור שמן מעשה ידי מיקָאֵל דאהל.

מצבת הזיכרון במפרצון פורת'ליק

תותח ברונזה צרפתי בן 18 ליטראות, כפי הנראה שלל מלחמה מן המצור על טולון (1707), שנמשה מטרופת האונייה "אסוסיאיישן" ב־1970. כיום בגני מנזר טרסקו באיי סילי.

רקע היסטורי

בקיץ 1707, במהלך מלחמת הירושה הספרדית, ניסה כוח משולב בריטי־אוסטרי־הולנדי בפיקוד הנסיך אויגן מסבויה, לכבוש את נמלה המבוצר של טולון, בסיס הצי הראשי של צרפת. תוך כדי הקרב, שניטש מ־29 ביולי עד 21 באוגוסט, החישה בריטניה צי אוניות מלחמה, כדי להעניק לצבא הנלחם ביבשה סיוע מן הים. בראש הכוח הימי עמד אדמירל הצי, סר קלאודסלי שובל (Cloudesley Shovell). האוניות הבריטיות תקפו את טולון ואף הצליחו להסב נזק לצי הצרפתי שנותר לכוד בנמל, אך צבא הברית הובס על ידי כוח משולב צרפתי־ספרדי והמבצע נכשל. במצב עניינים זה נצטווה הצי לשוב הביתה, והוא יצא לדרכו מגיברלטר אל פורטסמות' ב־29 בספטמבר 1707.

אובדן האוניות

הצי בפיקודו של אדמירל שובל מנה 21 כלי שיט: חמש־עשרה אוניות קו ("אסוסיאיישן", "רויאל אן", "טורביי", "סיינט ג'ורג'", "קרויזר", "איגל", "לינוקס", "מונמאות'", "אורפורד", "פנתר", "רומני", "ריי", "סמרסט", "סוויפטשור", "ואלר"), ארבע ספינות הבערה ("פיירברנד", "גריפין", "פניקס", "וולקן"), סלופ אחד ("וויזל") ויכטה אחת ("איזבלה"). אה"מ "אסוסיאיישן" שימשה אוניית הדגל של אדמירל שובל, אה"מ "רויאל אן" הייתה אוניית הדגל של אדמירל־משנה של השייטת הכחולה סר ג'ורג' בינג ואה"מ "טורביי" - אוניית הדגל של סגן אדמירל של השייטת הכחולה סר ג'ון נוריס .

מזג אוויר סוער באופן מיוחד ליווה את האוניות משך כל ההפלגה. המצב החמיר עוד יותר כשיצא הצי אל האוקיינוס האטלנטי ושט דרך מפרץ ביסקאיה בדרכו אל אנגליה. ב־21 באוקטובר ביצע שובל תצפית סקסטנט (astronomical observation) כדי לחשב את מיקומו של הצי לפי גרמי השמיים, וכפי הנראה הייתה זו הפעם הראשונה בה הדבר התאפשר אחרי ימים רבים. למחרת הורע מזג האוויר והצי נקלע שוב לסערה. לאחר שמדידות עומק המים הראו 90 פאדום, כינס האדמירל את החובלים הראשיים (sailing masters) של אוניותיו על סיפון "אסוסיאיישן" ונועץ בהם בדבר מיקומו האמיתי של הצי. הכל היו בדעה כי הם נמצאים מערבית לאוּשֶׁנְט, אי סמוך לחופי ברטאן בצפון־מערב צרפת, מלבד רב החובלים של אה"מ "לנוקס", שסבר כי הם קרובים יותר אל איי סילי וכי תוך שלוש שעות הפלגה יתגלו האיים לעיניהם. שובל אימץ את דעת הרוב ושילח את "לנוקס", "ואלור" ו"פניקס" אל נמל פלמות' שבקורנוול. הוא ואנשיו לא ידעו, כי הרוחות העזות הסיטו את האוניות ממסלולן וכי הם קרובים עד כדי סכנה לאיי סילי. אושנט נמצאת בקו רוחב 48°27′29″N ובקו אורך 5°05′44″W, בעוד איי סילי נמצאים בקו רוחב 49°56′10″N וקו אורך 6°19′22″W. המרחק ביניהם הוא כ־185 קילומטרים. קודם שהספיקו לעמוד על טעותם עלו אוניות הצי על הסלעים וארבע מהן טבעו.

• אה"מ "אסוסיאיישן", אונייה מדרגה שנייה (90 תותחים) בפיקוד קפטן אדמונד לודס פגעה בשעה 8:00 בסלע ג'ילסטון החיצוני ליד הסלעים המערביים של סילי. מלחיה של אה"מ "סיינט ג'ורג'", שהפליגה בעקבות "אסוסיאיישן", ראו כיצד אוניית הדגל יורדת למצולות בתוך שלוש־ארבע דקות. "סיינט ג'ורג'" עצמה פגעה גם היא בסלעים וניזוקה, אך הצליחה בסופו של דבר להיחלץ ולהתרחק. אה"מ "פניקס" ניזוקה קשות, וכדי להציל את האונייה ואת צוותה העלה אותה הקפטן על החוף בין טרסקו לסיינט מרטין.
• אה"מ "איגל", אונייה מדרגה שלישית (70 תותחים) בפיקוד קפטן רוברט הנקוק, פגעה בסלעי קרים ואבדה על כל צוותה ליד טירינג לדג'. טרופת האונייה נחה בעומק 130 רגל מרחק מאות מטרים אחדות מסלע בישופ.
• אה"מ "רומני", אונייה מדרגה רביעית (50 תותחים) בפיקוד קפטן ויליאם קוני, פגעה בסלע בישופ וירדה למצולות עם כל צוותה להוציא אחד. הניצול היחיד מבין שלוש האוניות הגדולות ביותר שטבעו היה ג'ורג' לורנס, מלח בכיר שעבד כקצב קודם שהצטרף לצוות ה"רומני".
• אה"מ "פיירברנד", ספינת הבערה בפיקוד קפטן פרנסיס פרסי, פגעה גם היא בסלע ג'ילסטון, אך הורמה אחר כך על ידי גל. פרסי הצליח להשיט את אונייתו הניזוקה לאורך צדם הדרומי של הסלעים המערביים, בין סיינט אגנס לאנט, אולם היא התמלאה מים וטבעה בסופו של דבר לא הרחק מסלע מנגלו תוך אובדן 28 מבין 40 אנשי צוותה.

המספר המדויק של קצינים, מלחים וחיילי צי שקיפחו את חייהם בטביעת ארבע האוניות הגדולות אינו ידוע. ההערכות הן בין 1,400 ל־2,000 ויותר, ולכן אסון ימי זה נחשב לאחד הגדולים ביותר בתולדות בריטניה. גופות מלחים, שברי אוניות וחפצים נשטפו אל חופי האיים ימים רבים אחר האסון. מרבית המלחים נקברו באי סיינט אגנס. גופותיהם של אדמירל שובל, של שני בניו החורגים ושל קפטן הדגל שלו, אדמונד לודס, נשטפו למחרת האסון אל חופיו של מפרצון פורת'ליק בסיינט מרי, מרחק שבעה מייל ממקום טביעתה של "אסוסיאיישן". מצבת זיכרון קטנה הוקמה אחר כך במקום מציאת הגופות. על פי צו המלכה אן הוצאה גופתו מקברה, נחנטה ונטמנה במנזר ווסטמינסטר בלונדון. את מצבת השיש הגדולה על קברו פיסל גרינלינג גיבונס.

מיתוסים אודות האסון

אחד המיתוסים שהצמיח האסון סיפר, שמלח פשוט באוניית הדגל ניסה להזהיר את שובל כי האוניות סטו ממסלולן, אך האדמירל הורה לתלותו מזרוע הסקריה באשמת הסתה למרד. סיפור זה נתפרסם לראשונה באיי סילי ב-1780 תוך ציון העובדה כי אותו מלח פשוט היה יליד המקום ועל כן הכיר את חופי האיים ואת הים הסובב אותם. עוד הוסיפו וסיפרו, כי עשב לא יצמח לעולם על קברו של שובל במפרצון פורת'ליק, משום שנהג בעריצות כלפי בן האיים. במאה ה-19 נתחלפה התלייה בהוצאה להורג לאלתר, וידיעת המקום יוחסה לכישורי הניווט הטובים יותר של המלח ולא להיותו בן המקום. אומנם אין זה בלתי אפשרי שאחד המלחים חשש לגורל אונייתו והתווכח עם מפקדיו בשאלת מיקומה, שכן ויכוחים כאלה היו נפוצים למדי בכניסה לתעלה האנגלית כפי שכתב סמיואל פיפס ב-1684, אך ההיסטוריונים הימיים מבטלים את הסיפור בטענה כי אין לו כל זכר במסמכים בני הזמן. המיתוס, מכל מקום, קם לתחייה ב-1997, כאשר דווה סובל הציגה אותו כאמת עובדתית בספרה "קו האורך".

מיתוס אחר שנפוץ לאחר האסון סיפר כי שובל הצליח להגיע בשארית כוחותיו אל חופי מפרצון פורת'ליק, אך נרצח על ידי אישה שחמדה את טבעת האמרלד היקרה שענד, טבעת שניתנה לו על ידי חברו הקרוב קפטן ג'יימס לורד דארסלי. אכן, איי סילי נודעו באותה תקופה כמקום פראי ומופקר. אדמונד הרברט, שנשלח על ידי משפחתו של אדמירל שובל אל איי סילי כדי לסייע במציאת חפציו האישיים של האדמירל והשבתם לקרוביו, מספר במכתב שכתב ב-1709 כי שתי נשים גילו את גופתו של סר קלאודסלי בלא חולצתו וכשטבעתו חסרה, כפי שניתן היה להבחין על פי הסימן שהותירה על אצבעו. אליזבת, אלמנתו של שובל, הציעה פרס כספי גדול למי שישיב דבר מה מרכוש המשפחה. על פי גרסה אחרת, הרצח נודע רק שלושים שנים לאחר מכן, כשאישה על ערש דווי התוודתה באוזני כומר כי היא שהרגה את האדמירל ואף מסרה לו את הטבעת הגנובה. הכומר, לפי המסופר, שלח את הטבעת אל הארל השלישי של ברקלי. היסטוריונים אחדים מטילים ספק באמיתותו של הסיפור, מאחר שאין כל עדות לכך שטבעתו של האדמירל הושבה למשפחתו.

ועדת קו האורך

האסון בחופי המולדת הכה בתדהמה את הציבור האנגלי. חקירה שנערכה לאחריו קבעה כי נגרם בשל חוסר יכולתם של הנווטים לחשב במדויק את קו האורך בו נמצאו האוניות. אין ספק כי לאונייה שעשתה את דרכה במים מסוכנים לשיט נחוצה הייתה שיטה טובה יותר מהניווט המקורב (dead reckoning) בו השתמשו באותם ימים. חשיבותו של הניווט המדויק והאמין גדלה בד בבד עם התגברות חשיבותן של ההפלגות הטרנס אוקייניות. לחץ הסוחרים ובעלי האוניות על הפרלמנט הוביל בסופו של דבר לאישור חוק "קו האורך" ב־1714, שהורה על הקמת ועדת קו האורך והציע פרס כספי גדול לכל מי שימצא שיטה מדויקת לחישוב קו האורך בים. הבעיה מצאה לימים את פתרונה עם פיתוח שיטת המרחקים הלונאריים והמצאת הכרונומטר הימי .

עם זאת, אין כל ביטחון כי טעות הניווט שגרמה להיטרפות הצי האנגלי קשורה ישירות בקו האורך. חלק מן העיתונים בני התקופה דיווחו, כי האסון נגרם בשל טעות בקביעת קו הרוחב ולאו דווקא בשל חישוב שגוי של קו האורך. ויליאם מיי, בספרו על תולדות הנווטות הימית, מציין כי האורך והרוחב הגאוגרפי של איי סילי לא היו ידועים במדויק. הוא מוסיף וכותב, כי חקירתו את 40 יומניהן של 21 אוניות הצי מעלה כי השגיאה בחישוב קו האורך לא הייתה משמעותית יותר מן השגיאה בקביעת קו הרוחב.

גילוי טרופות האוניות

קרוב ל־260 שנים נחו אוניותיו של סר קלודסלי שובל על קרקעית הים באין מפריע, זולת ניסיונות בודדים למשות מאוניית הדגל מטען מטבעות יקרות ערך, שלל מלחמה שנלקח בקרבות אחדים, כלי נשק וחפצים אישיים. אוניית הדגל של אדמירל שובל התגלתה ביוני 1967 על ידי קבוצת צוללים ממועדון הצלילה של פיקוד אוויר של הצי המלכותי (Naval Air Command Sub Aqua Club) בפיקודו של לפטננט רוי גרהם. שנה קודם לכן צללו גרהם וחבריו באזור בניסיון למצוא את "אסוסיאיישן", אך לא גילו דבר בשל מזג האוויר הסוער. בניסיונם השני, בקיץ 1967, נעזרו בשולת המוקשים אה"מ "פאטנם" ובאוניית עזר של הצי, והצליחו לבסוף לאתר את אוניית הדגל נחה על קרקעית הים ליד ג'ילסטון לדג'. חלקים מן הטרופת נמצאו בעומק 30 רגל ואחרים בעומק שבין 90 ל־120 רגל. תחילה גילו הצוללים תותח, ובצלילה השלישית הבחינו במטבעות כסף וזהב מתחת לאותו תותח. משרד ההגנה אסר לפרסם את התגלית מחשש כי ימשוך ציידי אוצרות, אך השמועה פשטה עד מהרה ועוררה עניין ציבורי עצום. איי סילי משתייכים על פי המסורת לדוכסות קורנוול, ולכן זכות הטרופת (right of wreck) על כל האוניות שנטרפו לחופיהם שמורה לדוכס קורנוול (כיום יורש העצר הנסיך צ'ארלס). למעלה מאלפיים מטבעות וממצאים אחרים נמשו ממקום הטביעה של "אסוסיאיישן" והוצאו למכירה פומבית ביולי 1969 על ידי חברת סותבי'ס. מכירה נוספת, שנערכה בינואר 1970, הניבה הכנסה של 10,175 ליש"ט. בין החפצים שנמכרו היה גם סיר הלילה של שובֶל, שנמכר תמורת 270 ליש"ט. צלחת חבוטה, שנתגלתה באחת הצלילות ב־1968, נמכרה ב־2,100 ליש"ט. טרופת האונייה "פיירבנד" התגלתה ב־1982, וממצאים אחדים נמשו ממנה ובהם תותחים, עוגנים, נוֹקְטוּרְן עץ (לקביעת השעה בלילה) , פעמון ופסל מלאך מגולף בעץ.

מקורות

• James Herbert Cooke, The Shipwreck of Sir Cloudesley Shovell on the Scilly Islands in 1707, From Original and Contemporary Documents Hitherto Unpublished, Read at a Meeting of the Society of Antiquaries, London, 1 February 1883. Digitized copy in hmssurprise.org.
• Powell, J. W. Damer, "The Wreck of Sir Cloudesley Shovell", The Mariner's Mirror, Vol. 43 (1957): 333-336.
• J.G. Pickwell, "Improbable Legends surrounding Sir Clowdesley Shovell." The Mariner's Mirror, Vol 59, No. 2 (1973), 221-223.
• May, William Edward. A History of Marine Navigation. Henley-on-Thames, Oxfordshire, G.T. Foulis, 1973.
• Sobel, Dava. Longitude: The True Story of a Lone Genius Who Solved the Greatest Scientific Problem of His Time. London, Fourth Estate, 1998.
• McBride, Peter and Larn, Richard. Admiral Shovell's treasure 1999. (.בספר תיאור מפורט של הטרופת והחפצים שנמשו ממנה)
• Nicholls, Mark. Norfolk Maritime Heroes and Legends. Cromer, Poppyland Publishing, 2008.
• Farrell, Nigel. An Island Parish. A Summer on Scilly. London, Headline Publishing Group, 2008.

• דָוָוה סוֹבֶּל, קו האורך - סיפורו האמיתי של הגאון הבודד שפתר את הבעיה המדעית הגדולה ביותר של זמנו. תרגום: נילי לנדסברגר. ירושלים, הוצאת כתר, 1988.

לקריאה נוספת

• Richard Larn, "The loss of HM Man O'War Association in 1707, and its relocation and place in nautical archaeology." In: Mensum Bound (ed.), The Archaeology of Ships of War. The International Maritime Archaeolgy Series, vol. 1. Shropshire, Antony Nelson, 1995.

קישורים חיצוניים

• תמונת סלע ג'ילסטון החיצוני. בתוך: shipwrecks.uk.com.
• תמונת קברו של שובל בווסטמינסטר. בתוך: westminster-abbey.org.
• תמונת קברו הזמני של אדמירל שובל במפרצון פורת'ליק. בתוך: submerged.co.uk.
• Tercentenary Commemorations of the 1707 Association Disaster etc. In: shipwrecks.uk.com.
• Peter Mitchell, "Sir Clowdisley Shovell and The Association". In: submerged.co.uk Newsletter. Posted on July 4, 2007.
• Admiral Sir Cloudseley Shovel biography. In Britannia.com.
• 300th Anniversary of HMS Assocication. In: shipwrecks.uk.com.
• Biography: Cloudesley Shovell. In: Royal Naval Museum.