טודאי-ג'י

טודאי-ג'ייפנית: 東大寺; בתרגום לעברית: המקדש המזרחי הגדול) הוא מקדש בודהיסטי הממוקם בעיר נארה, יפן. היכל הבודהה הגדול שלו (ביפנית: 大仏殿) הוא מבנה העץ הגדול בעולם[1], והוא מאכלס את פסל הארד הגדול ביותר בעולם של הבודהה ואירוקאנה, אשר על פי המסורת היפנית מכונה דאיבוטסו, מונח המתאר פסלי בודהה גדולים וחשובים[1]. המקדש משמש גם כבסיס האם של בית הספר הבודהיסטי קגון. האתר הוכרז בידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1998 כחלק מסדרת המונומנטים ההיסטוריים של נארה העתיקה.

טודאי-ג'י
Daibutsu-den in Todaiji Nara01bs3200.jpg
היכל הבודהה הגדול
מידע על המבנה
סוג מקדש בודהיסטי, Provincial temple, chokugan-ji עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת רחוב זושי-צ'ו מספר אחד, נארה, נארה
עיר נארה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפןיפן  יפן
התחלת הבנייה החצי הראשון של המאה ה-8
שטח 68.9 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש מקדש בודהיסטי
קואורדינטות 34°41′21″N 135°50′23″E / 34.689166666667°N 135.83972222222°E / 34.689166666667; 135.83972222222
אתר רשמי (ביפנית)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פסל הבודהה מברונזה במקדש. גודלו של כל "תלתל" על ראשו הוא כגודל ראש אנושי

בקומפלקס המקדש מסתובבים באופן חופשי איילי סיקה[2], כיוון שבדת השינטו הם מהווים שליחי האלים עלי אדמות.

היסטוריהעריכה

מקורעריכה

ניתן לתארך את התחלת בניית קומפלקס טודאי-ג'י הענקי לשנת 728, כאשר שוֹמוּ, קיסר יפן, הקים את קינשאוסן-ג'י כמתנה לנסיך מוטואי, בנו הראשון מבת זוגו מבית פוג'יווארה, קומיושי. הנסיך נפטר שנה לאחר הולדתו.

תפקידו בראשית הבודהיזם היפניעריכה

שקיעתועריכה

כאשר מרכז הבודהיזם היפני עבר מנארה להר היאי ולמקדש טנדאי, ולאחר מכן נארה איבדה את מעמדה כבירת יפן לטובת קאמאקורה, מעמדו של טודאי-ג'י כסמכות המרכזית בבודהיזם ביפן נפגע מהותית. בדורות מאוחרים יותר, שושלת וינאה נכחדה, חרף ניסיונות להחיותה, ולכן לא נערכים יותר טקסי הסמכה בטודאי-ג'י.

ארכיטקטורהעריכה

המבנה המקוריעריכה

ב-743, הקיסר שומו מכריז על חוק, על פיו העם צריך להיות מעורב באופן ישיר בהקמתם של מקדשי בודהה חדשים בכל יפן. זאת בעקבות אמונתו האישית, על פיה מעשה כזה מעורר יראת שמיים יעודד את הבודהה להגן על יפן מפני אסון קרב ובא. גיוקיו (נזיר בודהיסטי מפורסם), נסע עם תלמידיו ברחבי מחוזות יפן על מנת לבקש תרומות. על פי רישומים המוחזקים בטודאי-ג'י, למעלה מ-2,600,000 בני אדם סייעו בבניית הבודהה הגדול והיכלו. הפסל, אשר גובהו היה כ-16 מטר, התחרה בממדיו הגדולים של בודהה בסין ובקוריאה באותו זמן. הפסל הורכב משמונה חלקים, ויציקתו ארכה שנתיים.

בניית הבודהה הושלמה בנארה, ב-751. שנה לאחר מכן, קוים טקס "הארה" בנוכחות 10,000 בני אדם, על מנת לחגוג את השלמת הפסל. הכהן ההודי בודיהסאנה ביצע "הארה" עבור הקיסר שומו. הפרויקט כמעט רושש את כלכלת יפן, תוך כילוי מרבית הברונזה הזמינה באותם הימים. המתחם המקורי הכיל גם שתי פגודות בגובה 100 מטרים, שהיו שניות בגובהן באותם ימים רק לפירמידות במצרים. הן נהרסו ברעידת אדמה.

שחזורים לאחר תקופת נארהעריכה

בשנת 1914 הועברו אל המוזיאון הלאומי של נארה פריטים מה"שוסו אין" (正倉院), בית האוצר של המקדש. פריטים שונים מבית אוצר זה מוצגים במוזיאון בתערוכות מתחלפות. בנוסף, בכניסה למתחם המקדש, הוקם מוזיאון קטן המציג כמה מן האוצרות של המקדש, כגון הפסל "לידת שאקה".

מתחם וגניםעריכה

מספר מבנים במתחם טודאי-ג'י שולבו בתפיסה האסתטית הכללית של עיצוב הגנים. ווילות סמוכות נחשבות היום כחלק מהמתחם. חלק מהמבנים האלה פתוחים כיום לציבור. לאורך מאות שנים, המבנים והגנים התפתחו במשותף כחלק בלתי נפרד מקהילת מקדש ייחודית, מתואמת ומשגשגת.

בתרבותעריכה

טודאי-ג'י שימש כמקום התרחשות של מספר סרטים ודרמות טלוויזיה ביפן. הוא הופיע גם בסרטו משנות ה-50 של המאה ה-20 של ג'ון ויין, "הברברי והגיישה".

המקדש הופיע גם במשחק Age of Empires II: The Age of Kings של חברת מיקרוסופט.

החוויה המוזיקלית הגדולהעריכה

ב-20 במאי 1994 נערך בטודאי-ג'י פסטיבל המוזיקה הבינלאומי "החוויה המוזיקלית הגדולה", בתמיכת אונסק"ו. המופיעים כללו את הפילהרמונית של טוקיו, X Japan, INXS, ג'ון בון ג'ובי, ג'וני מיטשל, בוב דילן ורוג'ר טיילור. המופע שודר ב55 מדינות, בתאריכים ה-22 במאי וה-23 במאי 1994.

שרה ברייטמןעריכה

ב-3 בנובמבר 2010, זמרת הסופרן האנגלייה שרה ברייטמן הופיעה בטודאי-ג'י במסגרת סיבוב הופעות שלה עם תזמורת גדולה. המופע הוקלט ובשלב מאוחר יותר שודר ביפן בידי גוף השידור TBS.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא טודאי-ג'י בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 מקדש טודאי-ג'י, באתר ארגון התיירות הלאומי של יפן
  2. ^ נודעים בעברית גם כ"אייל נקוד"