טום פארקר

שחקן ומאמן כדורגל אנגלי

תומאס רוברט "טום" פארקר (אנגלית: Thomas Robert "Tom" Parker;‏ 19 בנובמבר 1897, סאות'המפטון - 1 בנובמבר 1987, סאות'המפטון) היה שחקן ומאמן כדורגל אנגלי.

טום פארקר
Tom Parker
מידע אישי
לידה 19 בנובמבר 1897
סאות'המפטון שבאנגליה
פטירה 1 בנובמבר 1987 (בגיל 89)
סאות'המפטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא תומאס רוברט פארקר
עמדה מגן ימני
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19191926
1926 - 1933
סאות'המפטון
ארסנל
246 (11)
258 (17)
נבחרת לאומית כשחקן
1925 אנגליה 1 (0)
קבוצות כמאמן
1933 - 1937
1937 - 1943
19551957
נוריץ' סיטי
סאות'המפטון
נוריץ' סיטי
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירת המשחק עריכה

פארקר החל את הקריירה שלו במועדונים מקומיים כגון שולינג ריינג'רס ושולינג אתלטיק, וב-1918 הצטרף לסאות'המפטון מהליגה הדרומית, זמן קצר לפני תחילת מלחמת העולם הראשונה. בעונתו הראשונה בסיינטס (הכינוי של סאות'המפטון) הוא שיחק במשחקים הלא רשמיים של תקופת המלחמה ובמשחקי ידידות, ובסך הכל השתתף ב-39 משחקים שבהם הבקיע 12 שערים, מתוכן עשרה בפנדלים. פארקר היה שחקן הרכב קבוע בסאות'המפטון בשבע העונות הראשונות שלאחר המלחמה, ושיתף פעולה בהצלחה עם פרד טיטמס.

פארקר תואר בספר "Holley & Chalk's The Alphabet of the Saint" כ"אף פעם לא המהיר בשחקנים, היה לו חוש מיקום מעולה ותיקוליו היו מתוזמנים היטב". סאות'המפטון היה אחד מהמועדונים המייסדים של הליגה השלישית בעונת 1920/1921, ולאחר זכייה באליפות העפיל לליגה השנייה ב-1922. המועדון העפיל לחצי גמר גביע ה-FA ב-1925, אך המשחק נגד שפילד יונייטד בסטמפורד ברידג' היה לא טוב מכמה בחינות: פארקר הבקיע שער עצמי ושיחק לא טוב, החמיץ פנדל, וכתוצאה מחוסר תיאום בינו לבין השוער טומי אלן הובקע השער השני של שפילד.

ב-21 במאי 1925 השתתף פארקר במשחק של נבחרת אנגליה נגד נבחרת צרפת, שהיה משחקו היחיד במדי בנבחרת.

המועדונים החזקים של אנגליה החלו לגלות עניין בפארקר. הנהלת סאות'המפטון סירבה להצעות הראשונות, אך כיוון שהיה צורך בכסף על מנת לממן את בניית אצטדיון הדל היא נאלצה באבי 1926 לקבל את הצעת ארסנל של הרברט צ'פמן על סך של 3,250£, ופארקר עבר לארסנל תוך לקחית מקומו של אלק מקי בהרכב. מלבד משחקי המלחמה הוא השתתף ב-275 משחקים במדי סאות'המפטון, והבקיע בהם 12 שערים.

הופעת הבכורה של פארקר במדי ארסנל הייתה נגד בלקברן רוברס ב-3 באפריל 1926. היה זה משחקו הראשון של פארקר מתוך 172 משחקים רצופים בהרכב, מספר המהווה שיא מועדון שטרם נשבר. תוך זמן קצר הוא קיבל את סרט הקפטן, והוביל את שחקני ארסנל לגמר גביע ה-FA הראשון בתולדות המועדון, שהסתיים בהפסד 0 - 1 לקארדיף סיטי. לאחר זכיית ארסנל בגביע ה-FA בעונת 1929/1930 (ניצחון על האדרספילד טאון באצטדיון ומבלי) פארקר היה לקפטן הראשון בהיסטוריה של ארסנל שזוכה להניף גביע.

פארקר המשיך להיות הקפטן של ארסנל בעונת האליפות 1930/1931, ובהפסד השנוי במחלוקת לניוקאסל יונייטד בעונה שלאחר מכן. לאורך כל התקופה הזאת הוא היה שחקן הרכב קבוע, והחמיץ שישה משחקי ליגה בלבד במשך שבע עונות במועדון. אולם, ב-1932 פארקר כבר היה בן 35, ובתחילת עונת 1932/1933 הוא הוחלף בעמדת המגן הימני על ידי ג'ורג' מייל. משחקו האחרון בארסנל היה נגד דרבי קאונטי ב-8 באוקטובר 1932, והוא עזב את ארסנל על מנת להתמנות לתפקיד המאמן של נוריץ' סיטי ב-1933.

פארקר השתתף ב-294 משחקים במדי ארסנל, והבקיע בהם 17 שערים. רוב השערים שהבקיע היו לאחר פנדל כיוון שהוא היה בועט הפנדלים הבכיר של ארסנל לאורך רוב הקריירה שלו. למרות שהיה קפטן שהוביל את מועדונו לזכייה במספר תארים הוא מעולם לא זומן לנבחרת אנגליה מעבר למשחק הבודד שאליו זומן כשהיה בסאות'המפטון, כאשר במקומו מועדפים רוי גודול וטום קופר.

קריירת האימון עריכה

בעונתו הראשונה (1933/1934) של פארקר בנוריץ' הוא הוביל את המועדון לאליפות הליגה השלישית הדרומית, ולפיכך גם להעפלה לליגה השנייה.

פארקר חזר לסאות'המפטון ב-1937. כשהגיע למועדון ניתן לו תקציב להבאת שחקנים חדשים, והוא שאף לבנות סגל שחקנים שיוביל את המועדון להעפלה מהליגה השנייה. במשך שתי עונות הוא הוציא 9,000£ על שחקנים חדשים, והביא את הקיצוני בילי בייוויס, השוער סם וורהרסט והקשר המרכזי בילי דודג'ין. אולם, ההחתמה החשובה ביותר הייתה של טד בייטס מנוריץ' סיטי, שהוביל את סאות'המפטון בחזרה לליגה הראשונה. תוכניותיו של פארקר לחיזוק סאות'המפטון נעצרו כתוצאה מפריצת מלחמת העולם השנייה ב-1939. הוא המשיך כמנהל-מאמן בשנות המלחמה הראשונות, ואימן הרכבים שהתבססו בעיקר על שחקנים אורחים. ביוני 1943 הוא התפטר מתפקידו כתוצאה מסכסוך עם הנהלת המועדון, והחל לעבוד במספנות סאות'המפטון כמבקר ספינות מטעם לוידס של לונדון.

בין 1955 ל-1957 הוא אימן את נוריץ' סיטי פעם נוספת, אך הפעם הוא לא זכה להצלחה והמועדון סיים בתחתית הליגה.

פארקר חזר לעבודתו כמבקר ספינות עד ליציאתו לפנסיה ב-1962. זמן קצר לאחר פרישתו ביקש ממנו טד בייטס (שהתמנה בינתיים לתפקיע המאמן של סאות'המפטון) לעבוד עבורו כמאתר כישרונות במשרה חלקית. מאוחר יותר פארקר הפך למאתר כישרונות במשרה מלאה, והחזיק במשרתו זו עד לעזיבתו ב-1975.

לקריאה נוספת עריכה

  • Harris, Jeff & Hogg, Tony (ed.) (1995). Arsenal Who's Who. Independent UK Sports. ISBN 1-899429-03-4.
  • Duncan Holley & Gary Chalk (1992). The Alphabet of the Saints. ACL & Polar Publishing. ISBN 0-9514862-3-3

קישורים חיצוניים עריכה