טון דוק תאנג

טון דוק תאנגוייטנאמית: Tôn Đức Thắng;‏ 20 באוגוסט 188830 במרץ 1980) היה פוליטיקאי וייטנאמי שכיהן כנשיא צפון וייטנאם השני והאחרון לאחר מותו של הו צ'י מין בשנת 1969 ועד איחודה של וייטנאם בשנת 1976. משנה זו ועד מותו בשנת 1980 כיהן טון כנשיא וייטנאם המאוחדת הראשון. בזמן נשיאותו, היה טון ראש המדינה הוותיק ביותר בעולם, עם מותו התואר ער לנשיא מלאווי הייסטינגס באנדה.

טון דוק תאנג
Tôn Đức Thắng
Mr. Ton Duc Thang.jpg
לידה 20 באוגוסט 1888
דרום הודו-סין הצרפתית
פטירה 30 במרץ 1980 (בגיל 91)
האנוי, וייטנאם
מדינה וייטנאם
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם
נשיא וייטנאם ה־1
2 ביולי 197630 במרץ 1980
(3 שנים ו־38 שבועות)
נשיא צפון וייטנאם ה־2
2 בספטמבר 19692 ביולי 1976
(6 שנים ו־43 שבועות)
נשיא האספה הלאומית בווייטנאם
20 בספטמבר 195515 ביולי 1960
(4 שנים ו־42 שבועות)
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

טון נולד ב-20 באוגוסט 1888 בדרום וייטנאם, עוד כשהייתה למעשה הודו-סין הצרפתית. בצעירותו רכש השכלה רבה בסינית, פילוסופיה והיסטוריה. עוד תקופה זו פיתח עמדות אנטי-קולוניאליסטיות. בשנת 1906 עבר עם הוריו לסייגון. בשנת 1919 החל בפעילות פוליטית, וכעשר שנים לאחר מכן נעצר ונכלא על ידי הצרפתים. הוא השתחרר מן הכלא רק בשנת 1945. עם שחרורו מהכלא, הפך טון לדמות פוליטית מובילה, עם חבירתו להו צ'י מין. בשנים שלאחר מכן הוביל את הפעילות הקומוניסטית בווייטנאם, ובשל כך זכה בשנת 1955 בפרס לנין לשלום. טון ירש את הנשיאות עם מותו של הן צ'י מין בשנת 1969. למעשה, תפקידו של טון בשנים אלו כברהיה סמלי בלבד, והוא לא היה מבין מקבלי ההחלטות במדינה. מרבית הכוח הפוליטי היה אצל לה דואן.

לאחר נפילתה של דרום וייטנאם ואיחודה של וייטנאם כמדינה קומוניסטית אחת, טון ניסה להוביל את שיקומה של הארץ באמצעות פרויקטים רבים בתחומי הכלכלה והתשתיות. מאורע משמעותי נוסף בזמן נשיאותו של טון היה פרוץ מלחמת סין–וייטנאם אשר הובילה לנפילתו של שלטון הקמר רוז' בקמבודיה.

במרץ 1980, כשנה לאחר סיום המלחמה, נפטר טון בהאנוי כתוצאה מהתקף לב בגיל 91. למרות שהיה הנשיא הראשון של וייטנאם המאוחדת, הוא לא זכה בהוקרה כמו קודמו הו צ'י מין.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא טון דוק תאנג בוויקישיתוף