טוקסידומוןאנגלית: Tuxedomoon) היא להקת אוונגרד, פוסט פאנק וגל חדש, שהוקמה ב-1977 בסן פרנסיסקו ובשנות השמונים היא עברה לפעול מבריסל. הלהקה פעילה עד היום ובין שיריה המוכרים לקהל הרחב ניתן לציין את השיר "In a Manner of Speaking" שזכה לגרסת כיסוי על ידי נובל ואג. מתוך אלבומיה הרבים, האלבום מלחמות קודש (Holy wars) הוא המצליח ביותר מבחינה מסחרית, הלהקה ביקרה מספר פעמים בישראל והיא נחשבת לאחת הלהקות היותר חשובות ומשפיעות בתחום הגל החדש והאוונגרד המוזיקלי.

טוקסידומון
Tuxedomoon
מקום הקמה סן פרנסיסקו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1977 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פאנק רוק, גל חדש עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים ראלף רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.tuxedomoon.co
חברים
Blaine L. Reininger עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

ההתחלה בסן פרנסיסקו עריכה

להקת טוקסידומון הוקמה בשנת 1977 בעיר סן פרנסיסקו קליפורניה, ארצות הברית, על ידי בליין רנינג'ר וסטיבן בראון שהיו סטודנטים למוזיקה והם התוודעו זה לזה במהלך קורס למוזיקה אלקטרונית בסיטי קולג' של סן פרנסיסקו[1]. בעקבות קשריו של בראון עם התיאטרון המקומי הלהקה החלה להיעזר מדי פעם בזמרים גרגורי קוריאקשאנק, ויקטוריה לאו ובזמר האמריקאי ממוצא סיני וינסטון טונג אשר הפך לסולן העיקרי של הלהקה. טונג היה ידוע כאמן תיאטרלי, יוצא דופן באופן שירתו ובמראהו. טונג הוא זה שצירף אל ההרכב את חברו אמן המולטימדיה והקולנוען ברוס גדולדיג אשר החל להיות אחראי על הצד הוויזואלי של הלהקה אשר התבטא בסרטוני הווידאו שהלהקה הפיקה ובהופעות חיות אשר הלהקה קיימה. הלהקה זכתה להכרה מסוימת ב-1978 כאשר היא זכתה להיות להקת החימום של הרכב הפוסט פאנק האמריקאי דיבו Devo לקראת צאת המיני אלבום EP הראשון של טוקסידומון No tears היא צרפה אל שורותיה את הגיטריסט מייקל בלפר ואת המתופף פול זהל וב-1979 הצטרף אל הלהקה נגן הבס פיטר פרינסיפל.

שיא הפעילות עריכה

בשנת 1979 הלהקה הוחתמה בחברת התקליטים ראלף רקורדס אשר ראתה כיעוד טיפוח להקות חדשניות וחתרניות, (בין היתר להקת הרזידנטס The Residents הייתה חתומה באותו לייבל) לאחר שהלהקה הוציאה לאור מספר סינגלים והחלה אף להופיע, היא זכתה להצלחה מקומית וב-1980 יצא אלבום הבכורה של טוקסידו מון ושמו Half Mute האלבום תייג את הלהקה כלהקת פוסט פאנק וגל חדש ניסיוני חשובה, מבחינה מוזיקלית ניכרו באלבום השפעות של מוזיקה קלאסית, מוזיקת ג'אז, אמביינט ומבחינת אופן השירה והטקסטים גם השפעות של זרם התודעה, פאנק ופוסט פאנק. בשנת 1981 עדיין בלייבל של ראלף רקורדס הלהקה הוציא את אלבומה השני: תשוקה Desire. האלבום הוקלט באנגליה והופק על ידי גארת' ג'ונס (אשר בין היתר הפיק כמה מאלבומי להקת דפש מוד), וג'והן פוקס (שעזב את להקת אולטראווקס). להקת טוקסידומון היא הרכב פוסט פאנק וגל חדש ניסיוני, והטקסטים של שיריה נחשבו ונחשבים עד היום כחתרניים תחת השפעת זרם התודעה. בארצות הברית של סוף שנות השבעים, מוזיקת הגל החדש, הפאנק והפוסט פאנק לא היו נפוצים, כמו בבריטניה ובאירופה ומראשית דרכה הלהקה נחשבה כיוצאת דופן אפילו בסן פרנסיסקו (עיר שבה קהילת הלהט"ב נפוצה מאוד ואנשי העיר היו די פתוחים יחסית לשאר ארצות הברית לחתרנות על כל גווניה) ולמעשה הלהקה נחשבה לעוף מוזר בארצות הברית.

בתחילת שנות ה-80 הלהקה יצאה למסע הופעות באירופה, הלהקה זכתה להצלחה באירופה, שם הסצנה של הגל החדש הניסיוני זכתה לתהודה נרחבת והלהקה השתקעה בתחילה ברוטרדם, הולנד ואחר כך מצאה בית חם בבריסל, בלגיה. טוקסידומון הוחתמה בלייבל הבלגי crammed, אשר בו הייתה חתומה להקת מינימל קומפקט (טוקסידומון חתומה עד הימים הללו בלייבל זה)

ב-1985 הלהקה הוציאה את אלבומה הרביעי והראשון בלייבל הבלגי: מלחמות קודש holy wars, אלבום זה הוא המצליח ביותר של הלהקה מבחינה מסחרית, הסאונד שלו שונה מאלבומיה הקודמים כתוצאה מפרישתו ב-1983 של בליין רנינג'ר והצטרפותו של לוק ואן לישוט נגן כלי הנשיפה. זמן קצר לאחר השקתו של האלבום, פרש הסולן וינסטון טונג מההרכב לטובת קריירת סולו. הלהקה מאז יום היווסדה החליפה חברים בתדירות גבוהה. בהקשר של השפעת זרם התודעה על הלהקה ניתן לציין את השיר של טוקסידומון L'Étranger אשר מבוסס על הרומן הזר של אלבר קאמי ומערב גם ציטטות בצרפתית ואנגלית מספר זה. השיר Some Guys אשר מתאר את ייסוריו של גבר צעיר המחפש את אהבתו בלונדון, אמסטרדם, וברלין. בשנות השמונים הלהקה הוציאו עוד שני אלבומי אולפן : ב-1986 את ספינת השוטים וב-1987 את האלבום You ובכך סיכמה את החלק העיקרי של פעילותה[2]. ב-1991 יצא האלבום "סונטת הרפאים" (The ghost Sonata) שמוקדש כולו למוות ומושפע מאוד ממוזיקה קלאסית אפלה.

בשנות התשעים והאלפיים הלהקה המשיכה לפעול להוציא אלבומים, ולהופיע.

להקת טוקסידומון הופיעה בישראל מספר פעמים וזכתה לאהדה רבה, בשנות ה-80, בשיא הקריירה, הופיעה שלוש פעמים בישראל. ב-1984 הופיעה לעיני הקהל הישראלי בקולנוע דן[3]. ב-1985 הופיעה הלהקה בהיכל התרבות, במוזיאון תל אביב ובחיפה[4]. בביקור ב-1985 הופיעו יחד עם יהודה פוליקר[5]. ב-1988 הופיעה הלהקה בסינרמה, ושוב אירחה את יהודה פוליקר[6].

בשנות האלפיים הלהקה חזרה להופיע בישראל, בשנת 2004 ובשנת 2007[7][8].

חברי הלהקה לדורותיהם עריכה

  • בליין אל-רנינגר
  • סטיבן בראון
  • וינסטון טונג
  • פיטר פרינסיפל
  • פול זהל
  • מייקל בלפר
  • ברוס גדולדיג
  • לוק ואן לישוט
  • גרגורי קרויקשאנק
  • ויקטוריה לאו
  • איוון גאורגייב
  • ניקולס קיו

אלבומי אולפן, פסקול לסרטים, ומוזיקה לבלט עריכה

  • Half Mute 1980
  • Joeboy in Rotterdam 1981
  • Desire 1981
  • Divine 1982 פסקול לבלט מאת מוריס בז'אר (Maurice Béjart)
  • Suite En Sous-Sol-Time to Lose 1982
  • Holy Wars 1985
  • Ship of Fools 1986
  • You 1987
  • The Ghost Sonata 1991
  • Joeboy in Mexico 1997
  • Soundtracks - Urban Leisure 2002
  • Cabin in the Sky 2004[9]
  • Bardo Hotel Soundtrack 2006
  • Vapour Trails 2007

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טוקסידומון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה