טטהאטה (בתעתיק לועזי:Tathātā) הוא מונח בודהיסטי המתורגם באופן שונה כ"כזה" או "ככות" (מלשון "כך": "כך הם הדברים", או "כך הוא הדבר") ומשמעותו הוא המהות האמיתית או הטבע האמיתיים של הדברים לפני כל ביטוי מילולי שלהם או המשגה רעיונית שלהם או עליהם. זהו מושג מרכזי בבודהיזם המהאיאנה, [1] [2] בעל משמעות מיוחדת גם בחאן בודהיזם.

בעודו בחיים, התייחס הבודהא לעצמו כטטהאגטה (Tathāgata), שפירושו יכול להיות "אחד שהגיע כך" או "אחד שהלך כך", [3] ויכול להתפרש גם כ"אחד שהגיע אל הככות, אל הדברים כפי שהם".

בודהיזם טהרוואדה עריכה

בטהרוואדה, מונח זה מציין את טבע הקיום (bhāva), האמת החלה על הדברים. לפי הקתוואתו (Kathavatthu), אחד מספרי הטהרוואדה, טטהאטה אינה תופעה בלתי מותנית או בלתי מובנית (asankhata, אסנקהאטה). [4] התופעה היחידה שאינה מובנית בטהרוואדה היא ניבאנה (Nibbana). [5]

לפי בודהדאסה בהיקהו (Buddhadasa Bhikkhu), טטהאטה היא רק הדברים כפי שהם, האמת של כל הדברים: "כשנראה טטהאטה, נראים שלושת המאפיינים של אניקה [קביעות], דוקהה [סבל], ואנאטה [לא-עצמי], סונאטה [ריקות] נראית ואידאפקאייאטה (idappacayata [סיבתיות ספציפית] נראית. טטהאטה היא הסיכום של כולם - רק כך, כך בלבד, לא-אחרוּת." [6]

בודהיזם מהאיאנה עריכה

טטהאטה במסורת המהאיאנה המזרח אסייתית נתפסת כמייצגת את המציאות הבסיסית וניתן להשתמש בה כדי להפסיק את השימוש במילים. כתב מהאיאנה סיני מהמאה החמישית שכותרתו "התעוררות האמונה במהאיאנה" מתאר את המושג בצורה מלאה יותר: "בעצם מקורה, הככות, היות-הדברים-עצמם, ניחנת כשלעצמה בתכונות נשגבות. היא מבטאת את החוכמה הגבוהה ביותר שזורחת בכל העולם, יש לה ידע אמיתי ותודעה הנחה בפשטות בהווייתה שלה. היא נצחית, מאושרת, הווייתה העצמית והפשטות הטהורה ביותר; היא ממריצה, מחיה, בלתי ניתנת לשינוי, חופשייה... מכיוון שהיא בעלת כל התכונות הללו ואינה משוללת דבר, היא מוגדרת הן כרחם של טטהאגטה והן כגוף הדהרמה של טטהאגטה."[7]

ר"ה רובינסון, בעקבות ד"ט סוזוקי (DT Suzuki), מעביר את האופן שבו הלאנקאוואטארה סוטרה (Laṅkāvatāra Sūtra) תופס את הדהרמה דרך שער השונייטא: "הלאנקאוואטארה תמיד מקפידה לאזן בין שונייטא וטטהאטה או להתעקש שכאשר העולם נראה כשונייטא, ריק, הוא נתפס ב"ככות" שלו, כפי שהוא באמת, בטטהאטה." [8]

חאן בודהיזם עריכה

בסיפורי חאן, הטטהאטה לרוב מתגלה בצורה הכי ארצית או חסרת משמעות, כמו הבחנה בדרך שבה הרוח נושבת דרך דשא, או צפייה בפרצוף אדם מואר כשהוא מחייך. על פי ההגיוגרפיה של חאן, גאוטמה הבודהה העביר את המודעות לטטהאטה ישירות למאהאקאסיאפה (Mahākāśyapa) במה שזכה לעיבוד באנגלית כדרשת הפרחים. בסיפור אחר שאל הבודהה את תלמידיו, "כמה זמן הם חיי אדם?" מאחר שאף אחד מהם לא יכול היה להציע את התשובה הנכונה, אמר "החיים הם רק נשימה".[9] כאן ביטא הבודהה את הטבע הבלתי-נצחי של העולם, שבו כל רגע אינדיבידואלי שונה מקודמו. מולוי קובע, "אנחנו יודעים שאנחנו חווים את ה'זהות' של המציאות כאשר אנו חווים משהו ואומרים לעצמנו, 'כן, זהו זה; ככה הם הדברים'. ברגע זה אנו מכירים בכך שהמציאות יפה להפליא, אך גם שהדפוסים שלה שבריריים וחולפים."[10]

מאסטר טהיין (Thiền) טיק ניאט האן, כתב: "אנשים בדרך כלל רואים בהליכה על מים או באוויר דליל נס. אבל אני חושב שהנס האמיתי הוא לא ללכת על מים או באוויר, אלא ללכת על פני האדמה. כל יום אנו עסוקים בנס שאנו אפילו לא מזהים: שמיים כחולים, עננים לבנים, עלים ירוקים, עיניים שחורות וסקרניות של ילד - שתי העיניים שלנו. הכל נס."[11]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Goldwag, Arthur (2014). 'Isms & 'Ologies: All the movements, ideologies and doctrines that have shaped our world. Knopf Doubleday Publishing Group. p. 206. ISBN 9780804152631. Most of its doctrines agree with Theravada Buddhism, but Mahayana does contain a transcendent element: tathata, or suchness; the truth that governs the universe
  2. ^ Stevenson, Jay (2000). The Complete Idiot's Guide to Eastern Philosophy. Penguin. p. 144. ISBN 9781101158364.
  3. ^ Oxford dictionary of Buddhism; P296
  4. ^ Andre Bareau, Les sectes bouddhiques du Petit Véhicule (Ecole Fransaise d'Extreme-Orient, 1955), Chapitre I 'Les Mahasanghika', p. 236
  5. ^ James P. McDermott. Encyclopedia of Indian Philosophies, Volume VII: Abhidharma Buddhism to 150 A.D, see entry on the Kathavatthu.
  6. ^ Buddhadasa Bhikkhu, translated by Santikaro Bhikkhu (1997) The Natural Cure for Spiritual Disease: A Guide into Buddhist Science. Evolution/Liberation, Published by The Dhammadana Foundation.
  7. ^ Berry, Thomas, Religions of India: Hinduism, Yoga, Buddhism, 1996, עמ' p. 170,ISBN ISBN 978-0-231-10781-5
  8. ^ Robinson, Richard H. (1957). "Some Logical Aspects of Nagarjuna's System". Philosophy East & West. 6 (4): 306. doi:10.2307/1397476. JSTOR 1397476.
  9. ^ Tsai, Chih-Chung; Bruya, Brian (1994). Zen Speaks: Shouts of Nothingness. Anchor Books. p. 24. ISBN 978-0-385-47257-9.
  10. ^ Molloy, Michael (23 בנובמבר 2012). Experiencing the World's Religions: Sixth Edition. McGraw-Hill Higher Education. p. 130. ISBN 978-0-07-743490-8. {{cite book}}: (עזרה)
  11. ^ Thích, Nhất Hạnh (5 באפריל 1996). The Miracle of Mindfulness: An Introduction to the Practice of Meditation. Beacon Press. p. 12. ISBN 978-0-8070-1244-4. {{cite book}}: (עזרה)