טיגריס הודו-סיני
טיגריס הודו-סיני (שם מדעי: Panthera tigris corbetti), הקרוי גם טיגריס קורבט, הוא תת-מין של טיגריס המצוי במדינות הודו-סין: קמבודיה, לאוס, מלזיה, בורמה, תאילנד ווייטנאם. השם טיגריס קורבט נובע משמו המדעי, והוא קרוי על שמו של הצייד והסופר ג'ים קורבט.
טיגריס הודו-סיני | |
---|---|
טיגריסים בגן החיות של ברלין | |
מצב שימור | |
סכנת הכחדה (EN)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | טורפים |
תת־סדרה: | דמויי חתול |
משפחה: | חתוליים |
סוג: | פנתר |
מין: | טיגריס |
תת־מין: | טיגריס הודו-סיני |
שם מדעי | |
Panthera tigris corbetti מזאק, 1968 | |
תחום תפוצה | |
מאפיינים
עריכהאורכו של טיגריס הודו-סיני זכר בוגר נע בין 2.55 ל-2.85 מטרים, משקלו בין 150 ל-195 ק"ג, והוא בעל גולגולת גדולה באורך של בין 319 ל-365 מ"מ. אורכו של הזכר הממוצע הוא 2.74 מטר, ומשקלו 180 ק"ג. פרטים גדולים יכולים לשקול עד 250 ק"ג. אורך הנקבות נע בין 2.30 ל-2.55 מטר, הן שוקלות בין 100 ל-130 ק"ג, ואורך גולגולתן נע בין 275 ל-311 מ"מ. אורך הנקבה הממוצעת הוא 2.44 מטר ומשקלה 115 ק"ג.
בכל המלטה נולדים 2–3 גורים.
טיגריסים הודו-סיניים הם חזקים ביותר. יש מקרה מתועד של זכר גדול שנהרג ליד גבול וייטנאם-לאוס ב-1984. הטיגריס, שאורכו מקצה אפו עד לקצה זנבו היה 2.8 מטר, והיה במשקל של 250 ק"ג, הטיל מורא על כפרים בטריטוריה שלו למשך מספר שנים לפני שנהרג. הוא הרג מעל לעשרה תאואים בכפרים, למרות ניסיונות הכפריים לעצור אותו. כשכפר אחד בנה גדר בגובה 3 מטרים מסביב לשטח הבקר, הטיגריס הצליח לקפוץ מעל הגדר, להרוג עגל, ולקפוץ בחזרה, בזמן שהוא מחזיק בפיו עגל במשקל 60 ק"ג. לבסוף הטיגריס נהרג כשתושבי הכפר הניחו מלכודת רובים ליד גופת תאו שהייתה מונחת שם. גופתו של הטיגריס נמצאה בנחל במרחק 2 ק"מ ממקום המלכודת, עדות לכך שהטיגריס הלך מרחק רב למרות שסבל מפציעה אנושה.
תפוצה ואוכלוסייה
עריכהטיגריסים הודו-סיניים חיים ביערות מבודדים באזורים גבוהים עד הרריים, רוב האוכלוסייה שוכנת בגבולות שבין המדינות. הכניסה לאזורים אלה היא אסורה, פרט לביולוגים שניתנו להם אישורים לערוך סיורי שטח. בגלל סיבה זו, ידוע מעט מאוד יחסית על הטיגריסים האלה.
הערכת אוכלוסייתו היא בין 1,227 ל-1,785 פרטים, אך נראה שמספר זה נמצא בחלק הדרומי של תפוצתו. המקטע הגדול ביותר באוכלוסייתו מצוי במלזיה, אך התגלה שאוכלוסייה זו היא למעשה תת-מין אחר, הטיגריס המלאי, מה שגורם לגודל אוכלוסייתו להיות נמוך מן המצופה. כל האוכלוסיות נמצאות בסיכון בגלל הרס בתי גידול והכלאות. כאלף פרטים נותרו חופשיים ביערות לאוס, וייטנאם, קמבודיה, תאילנד ומיאנמר.
בווייטנאם, כמעט שלושה רבעים מהטיגריסים שנהרגו משמשים לרפואה סינית. האוכלוסייה הענייה רואה את הטיגריסים כדרך להקל על העוני.
קישורים חיצוניים
עריכה- טיגריס הודו-סיני, באתר ITIS (באנגלית)
- טיגריס הודו-סיני, באתר NCBI (באנגלית)
- טיגריס הודו-סיני, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- טיגריס הודו-סיני, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ טיגריס הודו-סיני באתר הרשימה האדומה של IUCN