פתיחת התפריט הראשי

תְּאוֹ (או בּוּפָלוֹ; שם מדעי: Bubalus) הוא סוג בתת-משפחת הפרים. התאו הוא בעל חיים גדול וחזק, בעל פרווה דקה שחורה-חומה וקרניים חזקות. באנגלית נקרא התאו באפלו ובערבית ג'מוס - ושני השמות הללו משמשים לעיתים גם ככינוי נוסף עבור התאו בשפה העברית. שמו של התאו המקובל היום, מקורו בזיהויו המוטעה עם בעל החיים המכונה "תאו" במקרא, שהוא ככל הנראה שור הבר. יש המזהים[1] את בעל-חיים המכונה בלשון חז"ל[2] "כּוֹי" כתאו. זיהוי נוסף שנפוץ בימי הביניים, היה עם הראם המקראי. זיהוי זה נשלל על ידי בעלי התוספות[3]. לדעת רב סעדיה גאון[4], בעל חיים זה הוא המכונה במקרא מריא.

קריאת טבלת מיוןתאו
Asiatic water buffalo in zoo tierpark friedrichsfelde berlin germany.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: פרים
שבט: בקר
סוג: תאו
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Bubalus
סמית, 1827
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התאו שנפוץ היה בארץ ישראל היה שייך למין תאו מים (Bubalus bubalis)[5].

מאפייניםעריכה

התאו הוא בהמה מעלת גרה וצמחונית. מזונו כולל צמחים, קש וכולי. ישנם תאואים אשר חיים בקרבת מים, כגון, ביצות, אגמים ונהרות, וניזונים מצמחי הגדות. הם רובצים ברוב שעות היום במים, ובכך מתרעננים ומונעים עקיצות חרקים. התאואים חיים בלהקות גדולות, ובכך מקטינים את הסכנות הצפויות להם. הלהקה מסוגלת להתגונן כנגד טורפים על ידי דריסה או ניגוח. בלהקה מעורבים גם זכרים וגם נקבות. כאשר התאו מזדקן הוא עובר לגור לבדו בטריטוריה משלו, שם אין לו אויבים וסכנות, מלבד אריות, שאותם הוא יכול לנגוח למוות.

התאו הוא בעל חיים גדול וכבד, משקלו עולה על 500 ק"ג ויכול להגיע ללמעלה מטון. אורכו נע בין 2.5 ל-3 מטר ואורך קרני הזכר יכול להגיע ל-2 מטר.

תאו הפיליפינים, הנקרא גם "תאו מינדורו" משום שהוא חי אך ורק באי מינדורו, הוא החיה הגדולה בפיליפינים. הוא נמצא בסכנת הכחדה ומונה פחות ממאה פרטים[דרוש מקור].

בסוג תאו קיים תת-הסוג "אנואה" ובו שני מינים: "אנואה השפלה" (Bubalus depressicornis) ו"אנואה ההרים" (Bubalus quarlesi).

המין המכונה תאו אפריקני, אשר נפוץ בערבות אפריקה דומה לתאו אך שייך לסוג עצמאי.

רבייהעריכה

ההריון של נקבת התאו נמשך 11 חודשים, ובסופו נולד עגל אחד שמשקלו 40-30 ק"ג. הוא נעמד על רגליו תוך פחות מחצי שעה, ומתחיל לינוק חלב מאמו. כעבור כמה ימים הוא מסוגל לנוע כשאר חברי הלהקה.

התאו והאדםעריכה

 
עדר תאואים המצוי בשמורת טבע עין אפק

האדם ביית את התאו לפני אלפי שנים והחל להשתמש בו לנשיאת משאות, חריש וטחינה, במקביל המשיך צייד של תאו הבר.

התאו הפיליפיני (מינדורו) ניצוד בידי האדם עד כדי סכנת הכחדה. התאואים נדחקו למקומות הנידחים באי, וכדי להגן על עצמם, הם החלו לפעול בלילה.

בהודו משתמשים בחלב התאו, כתחליף לחלב הפרות, האסור בשימוש מטעמים דתיים. התאואים מגודלים בהודו בעדרים של מאות ומסביבם התפתחה תעשיית חלב עניפה.

לארץ ישראל הובא תאו המים כבכול הנראה בתקופה הערבית והוא היה נפוץ בה בנופי ביצה ומים עד סיום תקופת המנדט.

התאו החל להעלם בתקופת המנדט ולאחר הקמת המדינה נעלם לחלוטין.

עדר קטן של תאואים שרד בבטיח'ה והתגלה לאחר מלחמת ששת הימים, פרטים מהעדר הועברו לשמורת החולה [6]וממנו הועברו פרטים גם לשמורת עין אפק.

קיימות גם בישראל שתי חוות לגידול תאואים. במושב ביצרון בשפלה נמצאת חווה גדולה ומחלבה לייצור מוצרים מחלב נקבת התאו.[7]

גבינת הברי וכן מוצרלה במקורה מיוצרת מחלב נקבת התאו [דרוש מקור].

מיניםעריכה

מינים נכחדים

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רבי ישראל ליפשיץ, תפארת ישראל, מסכת נזיר, יכין, פרק ה', משנה ז'; ראו עוד: ד"ר מנחם דור, בספרו "החי במקרא, במשנה ובתלמוד"; פרופסור מרדכי כסלו, במאמרו כוי - כשרותו של בע"ח מיובא, תחומין יז (תשנ"ז), עמ' 416-417.
  2. ^ משנה מסכת חולין פרק ו משנה א
  3. ^ מסכת זבחים, קי"ג, ב.
  4. ^ תפסיר רס"ג, ישעיהו (א', י"א).
  5. ^ והר עמר וירון סרי, מתי הגיעו הג'מוסים לנופי המים של ארץ ישראל ?
  6. ^ זהר עמר וירון סרי, מתי הגיעו הג'מוסים לנופי המים של ארץ ישראל ?
  7. ^ הבופאלו או התאו, מועצת החלב