טיוטה:אגף מחקר ופיתוח במשרד החינוך
משרד החינוך הוא משרד ממשלתי, האחראי על מוסדות החינוך בארץ, הכוללים גנים, בתי ספר, מוסדות להשכלה גבוהה (אוניברסיטאות ומכללות) ומוסדות חינוך בלתי פורמליים. פעילות המשרד מתמקדת בעיקר בחקיקת חוקים ותכנון שירותי החינוך וההשכלה, מתן רישיונות לעובדי החינוך וההוראה.[1] משרד החינוך מחולק לאגפים רבים כמו אגף מו"פ (אגף מחקר ופיתוח), אגף לקויות למידה, אגף רוח וחברה, אגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון ועוד.[2][3]
אגף מחקר ופיתוח במשרד החינוך אחראי על הכוונה, פיתוח, תיקוף תוכניות ומערכי שיעור והערכות ליישום של תהליכים ותוצרים במשרד החינוך, תוך התחשבות בצרכים אסטרטגיים ומערכתיים הבאים לידי ביטוי במדיניות המשרד. עבודה זו מתבצעת בשיתוף עם המורים בבתי הספר, אגפי משרד החינוך והמגזר השלישי (ארגונים ללא מטרות רווח).
האגף פועל בשלושה תחומים:
1. הגדרת אתגרים עתידיים ואפשרויות לפיתוח מתוך יחס ואוריינטציה לצורכי מערכת החינוך.
2. מחקר ופיתוח ייחודי בנושאים שונים על ידי מערך פיתוח, תיקוף והערכה של דוגמאות ותבניות פדגוגיות, ארגוניות, חינוכיות ומערכתיות, משלב התכנון עד ליישומם בבתי הספר ובמרחבי החינוך הבלתי פורמלי.
3. עידוד יזמות חינוכית עתידית וחדשנית וחיזוקה אצל מורים ואנשי חינוך בבתי הספר ובמרחבי החינוך הבלתי פורמלי, במטה, ובמגזר השלישי בישראל.
אגף פיתוח ומחקר של משרד החינוך בונה תיק תוכניות לימודים, תוכניות פדגוגיות המוטות לעתיד והתפתחות טכנולוגית, כותבים ממרים על הוראה איכותית וחדשנית במוסדות החינוך, ועוד.[4]
פיתוח יישומי עריכה
היחידה לפיתוח יישומי זו יחידה שמפתחת יישומים חינוכיים, פדגוגיים חדשניים תוך התחשבות רוחבית במערכת, התאפשר יישום רחב בכל מערכת החינוך בישראל. עקרונות הפעולה של יחידה הם:
1. שימוש במחשבים ואלקטרוניקה על מנת לאפשר שימוש רחב במוצרים ומענה רחב בעבודת ההוראה ופיתוח הפדגוגיה.
2. דיוק: על התנאים ודרכי השימוד במוצרים להיות מדויקים על מנת לאפשר שימוש מוצלח, תוך התבססות בנותנים מהשטח והגדרות ברורות.
3. מרחב שימוש: הגדרת הגבלות שימוש כמו גיל המתשמשים, אוכלוסיית יעד, ושימוש סביר.
4. לאפשר אוטנומיה לשטח בו כל רשות תוכל להתאים את המוצרים לפי צרכיה.
5. להוות מוקד פדגוגי הבא לידי ביטוי ביצירת שבלונות חינוך שישפיעו על תהליך הלמידה וההוראות בבתי ספר, גנים, ומרחבי חינוך נוספים ובנושאים הקשורים לעשייה בשורש החינוך.
6. יוזמה מערכתית: לתת מרחב ואפשרות ליוזמות חדשות ועתידיות אשר יתרמו למערכת החינוך, שיבואו גם מאנשי מקצוע מהתפקידים הבכירים וגם מאנשי מקצוע העובדים בשטח, במוסדות החינוך.[5]
פדגוגיה מוטת עתיד עריכה
משרד החינוך הקים יחידת תכנון שתפקידה לתכנן פדגוגיה המוכוונת לעתיד ולהתפתחות האדם, החברה והטכנולוגיה בישראל ובעולם, בשביל שינוי הקדמה. האגף מתמודד עם מספר אתגרים עתידיים מבחינה חברתית, מוסרית, סביבתית, חינוכית וטכנולוגית, ועליו להישאר רלוונטי בכל עת. עדין הטכנולוגיה והמידע הזמין מראה כי תפקידה של מערכת החינוך השתנה, מהחדרת ידע מהמורה לתלמידים, התפקיד הפך להיות הוצאת ידע, הקניית מיומנויות למידה, מיומנויות חברתיות ומוסריות על מנת להשתלב בחברה מתפתחת. פדגוגיה מוטת עתיד היא מודל המאפשר את התאמת מערכת החינוך בהווה למציאות עתידית משתנה, המשלב גישת חינוך הנקראת פרסונליזציה, הדוגלת בהתאמת מערכת החינוך לתלמידים ולא להפך. פדגוגיה מוטת עתיד מושתת על עיקרון הפרסונליות בחינוך, התאמה אישית של תכנים לתלמידים ולסביבה המשתנה, לצרכים ולרצונות האישיים והחברתיים בסביבה. בנוסף לכל היא פועלת לפי עיקרון האי פורמליות, פעילויות מחוץ למסגרות הפורמליות כמו בתי ספר וגנים, אלא בנוסף במועדוניות ובבתים, ומתעסקת בתכנים שאינם חלק מתוכנית הלימודים הפורמליים כמו התנהלות כלכלית, גיוס לצבא ושירות לאומי, תעסוקה ועוד.
פדגוגיה מוטת עתיד מתייחסת לסביבת הלימודים והזדמנויות המאפשרות למידה משמעותית, היבטים ארגוניים, תכנון וארגון, אתגרי החינוך בעידן טכנולוגי, והיבטים פדגוגיים כמו הקניית מיומנויות, פרקטיקות הוראה, למידה והערכה ועוד. תוחלת החיים בישראל ובעולם עולה, וכן גם צפיפות האכלוסייה בערים, נוצרים שינויים במבנה המשפחה ועליה בנפח עבודת הנשים והנוער. ישנו שיפור בתחום הבריאות והרווחה ואיכות החיים. הטכנולוגיה מוטבעת בכל תחומיה חיים, ואנשים חווים את העולם דרך מסכים, והקשר עם העולם האמיתי מטושטש. פדגוגיה מוטת עתיד שמה לעצמה כמטרה להקנות מיומנויות המבהירות את הקשר עם העולם החיצוני והקניית שימוש בריא במוצרים הטכנולוגיים המוצעים בשוק.
בנוסף לכל, בישראל יש מחסור במשאבים סביבתיים כמו קרקע, מים ומחצבים טבעיים, והיא מתמודדת עם עליה בזיהום האוויר וצורך במקורות אנרגיה מתחדשים ומיחזור, . מבחינת תפיסה ומודעות חינוך לסביבה המקומית והגלובלית, הפדגוגיה מוטת עתיד מבקשת ליצור פלטפורמה לתבונה אקולוגית, שתחנך ליוזמה ופיתוח סטארט אפים ישראליים הקשוריים באיכות סביבה. הפדגוגיה עוסקת בנוסף בגלוקליות בחינוך, גיבוש של תודעה, זהות, יכולות אצל הלומד ויצירת איזון בין כל אותם מאפיינים, אשר גורמים לשגשוג התודעה של התלמיד. גלוקליות מסייעת לתלמיד להתמודד עם האתגרים אשר המציאות המשתנה מציבה לו בעזרת העצמת התלמידים, והעצמת יכולותיו לשגשג במרחב הגלובלי והלוקלי, ומניע את הלומד ואת מערכת החינוך לבחור את נקודת האיזון הרצויה עבורם במנעד שבין הגלובלי ללוקלי באופן דינמי המותאם לתנאי המציאות המשתנה. כמו כן זה גורם ללומד להיחשף אל מול מעגלים תרבותיים, גאוגרפיים, שללא המציאות הדינמית הזו הוא לא היה נחשף אליהם.[6]
היבטים פדגוגיים וארגוניים עריכה
ההיבטים הפדגוגיים והארגוניים במודל פדגוגיה מוטת עתיד מגדירים את שדה הפעולה החינוכי, והם מבוססים על פרויקט הכיתה היצירתית של המועצה האירופאית שפורסם על ידי הOECD[7] ופרויקט חינוך 2030. ההיביטים הפדגוגגיים והארגוניים כוללים:
1. תוכן ותוכנית לימודים המתייחסים לידע ותוכן אשר משמשים את ההוראה והלמידה המגדירות את המטרות להתפתחות הלמידה.
2. מיומנויות: מתייחס למיומנויות חשיבה, הן אישית והן חברתית הנדרשות במציאות של היום.
3. פרקטיקות למידה: מתייחס למיומנויות למידה אשר נעשה שימוש על ידי התלמידים לביצוע הלמידה ומעורבות התלמידים בעיצוב תוכנית הלימודים.
4. פרקטיקות הוראה: מתייחס לשיטות ההוראה של המורים אשר רוצים לשפר את הלמידה והקניית הידע והמיומנויות.
5. פרקטיקות הערכה: כולל דרכי הערכה וכלי הערכה שונים המושפעים מזהות התלמידים המוערכים, ואיך לעשות בהם שימוש.
6. מנהיגות ניהולית חינוכית: אלו מאפיינים הנדרשים על מנת להוביל שינוי במערכת החינוך בהיבטים חינוכיים ופדגוגיים, ולחדש את היבטי ההפדגוגיה.
7. תכנון וארגון: מתייחס לסדר וארגון בתוכנית העבודה, כח אדם, תקציבים אשר נדרשים על מנת לקדם את היבטי הפדגוגיה ולהביא לחינוך משמעותי.
8. חיבוריות ושיתופי פעולה: כדי לקדם את הפדגוגיה ישנם סוגי חיבורים בין קבוצות ואנשים פרטיים המשתפים רעיונות, מקורות מידע, ידע וניסיון.
9. תשתיות פיזיות וטכנולוגיות: אלו תשתיות אשר תומכות הן פיזית והן טכנולוגית ומקדמות את הפדגוגיה במרחב החיים הפורמלי ובמרחב החיים הבלתי פורמלי.[6]
תיק תוכניות לימודים עריכה
תיק תוכניות לימודים הוא כלי אינטרנטי המכוון את המורים לשיטת הוראה, למידה והערכה משמעותית. הכלי בנוי לכל שכבות הגיל ולכל המגזרים בו יש דגש על מיומנויות למידה, הערכה וידע. התפיסה הפדגוגית המוצגת בתוכניות הלימודים מוצגת על פי שישה צירים:[8]
ציר ראשון: תוכנית הלימודים, המציג קישור לתוכנית הלימודים עצמה בצורה יבשה- היקף השעות של המקצוע, המגזר אליו הוא מיועד, והתחום. (לדוגמה: אשכול מדעים- מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה, מקצוע מדעים, לכל המגזרים, והיקף השעות בכיתות א-ד 11–13 שעות שבועיות)[9]
ציר שני: נושאים מרכזיים, מציג את הנושאים העיקריים שיהיו בתוכנית הלימודים (לדוגמה: מדעים לכיתה ב', מדעי החומר, מערכות ותהליכים ביצורים חיים, מערכות אקולוגיות וטכנולוגיה)[10]
ציר שלישי: ציר הידע, מציג מטרות מדידות של איזה ידע התלמידים צריכים לדעת (לדגומה במדעים בכיתה ב': בנושא מערכות ותהילים ביצורים חיים יש לדעת על מאפייני החיים וצורכי קיום).[11]
ציר רביעי: מיומנויות נותן דגש על מיומנויות שעל אנשי החינוך להקנות לתלמידים (לדוגמה במדעים בכיתה ב': במיומנויות קוגניטיביות על התלמידים דעת לערוך השוואות, תצפיות, מיון והסקת מסקנות מניסויים).[12]
ציר חמישי: ערכים, מגדיר דרך נושאים שהוגדרו מראש אלו ערכים והתנהגויות צריכים לבוא לידי ביטוי וטיפוח בקרב המורים והתלמידים (לדגומה במדעים בכיתה ב': ערכים לאהבת הדעת, אחריות אישית וסביבתית, מימוש עצמי ומימוש פוטנציאל, אהבת הארץ ומעורבות חברתית).[13]
ציר שישי: חומרי הוראה, למדה והערכה, נותן מענה למורים איך שיעורים בנויים צריכים להיראות (לדוגמה במדעים בכיתה ב': חומרי הוראה על נושאי חומרים, מדעי החיים, טכנולוגיה ונושאים להרחבה, עכלי הערכה וספרי לימוד המאושרים על ידי משרד החינוך).[14]
מגמות, אתגרים והמלצות אגף מחקר ופיתוח של משרד החינוך עריכה
בשנת 2018 אגף מחקר ופיתוח הוציא מסמך בשם "עיור וחינוך" המציג המלצות לפיתוח פדגוגיה ודרכי הוראה המותאמות לערים והתפתחות טכנולוגית ועירונית בישראל. המסמך בעיקרו עוסק באחריות של הרשות העירונית על חינוך הילדים וניצול נכסים ומשאבים לטובת חינוך הילדים. משרד החינוך עובד בשיתוף עם הרשויות המקומיות במטרה לקדם פדגוגיות מוטות עתיד, כלכלה, מעורבות של הקהילה ברשות המקומית, תכנון תוכניות לימודיםב הקשרים דמוגרפיים ועיצוב סביבות למידה לפי צורכי הרשות.
אגף מחקר ופיתוח החל לכתוב מסמך זה עקב התפתחות הידיגיטלית והטכנולוגית בעולם בכלל ובישראל בפרט שהתחילה לצבור תאוצה. פרשנים רבו טענו כי ההתפתחות הטכנולוגית תפגע בערכי הזולת ולכן היה צריך לבנות תוכנית לימודים מותאמת שתמשיך בהנחלת הערכים מצד אחד, ותהיה מותאמת לעולם המתפתח מצד שני. ההתפתחות הטכנולוגית והדיגיטלית נקראת "עיור" והיא משפיעה על חיינו גם בצורה ישרה וגם בצורה עקיפה, במידה רבה או מועטה.[15]
ערי חינוך עריכה
ערי חינוך זה ארגון חברתי חינוכי שנקרא על שם גישה אורבנית שמטרתה לעשות שינוי חברתי לזולת ותושבי הערים, ומערכת החינוך ברשויות המקומיות, את הארגון פיתוח יעקב הכט והיא פועלת בערים שונות בישראל מאז שנת 1999. המודל של ערי חינוך הופעל בהשראה רבה מהחינוך הדמוקרטי, שיעקב הכט היה מהוגיה הארץ, המתמקדת בפיתוח הילדים באמצעות נקודות החוזק שלהם (חינוך פרוגרסיבי), בנוסף עיר חינוך מושפעת מגישות קיימות נוספות כמו עיר מחנת ועיר לומדת המתמקדות בלמידה לאורך החיים ובמשך כל היום, לא רק במסגרת בית ספרית.[15]
מגזין "השפעה" עריכה
אגף מחקר ופיתוח החל בשנת 2017 להוציא לאור מגזין הנקרא "מגזין השפעה" בשיתוף פעולה עם יזמים, שותפים מארגונים ללא מטרות רווח (המגזר השלישי) ושותפים ממגזרים רבים אחרים הכותבים מאמרים. מטרת המגזין לשקף את מה שקורה בשטח, במוסדות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, הוא מפרסם עמדות, תאוריות ומגמות והוא נכתב עבור אנשי חינוך העוסקים באג'נדות חינוכיות ומטרתם לקדם ולהשפיע על המערכת ואת המערכת, ולגרום לשינוי חברתי וסביבתי, תוך כדי למידה בית ספרית וחברתית. המגזין מדבר על השפעות הטכנולוגיה והשינויים החברתיים והפוליטיים בעולם על חינוך הילדים והשפעותיהם על פדגוגיה, תוכניות לימודים ומערכי שיעור. מגזין "השפעה" כל גיליון מציע, כחלק מהמאמרים, שיתוף של ידע עם הקוראים, ניסיון, והצעות למאמרים ונושאים עתידיים שלדעת הקוראים חשוב שייכתב עליהם מאמר מקצועי.[16]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ משרד החינוך, באתר GOV.IL אתר משרד החינוך
- ^ דף הבית, באתר edu.gov.il אגפי משרד החינוך, מתוך אתר משרד החינוך
- ^ "מניתוק לשילוב" הוא כתב עת אקדמי שפיט היוצא לאור על ידי אגף א' חינוך ילדים ונוער בסיכוןבמינהל הפדגוגי במשרד החינוך. כתב העת מיועד לעוסקים בתחום קידום ילדים ונוער בסיכון,בשדה ובאקדמיה, וגם לציבור הרחב המוצא עניין בתחומים אלה.בגיליונות כתב העת מובא ידע חדש ועדכני שטרם פורסם בעברית. המכנה המשותף שלהמאמרים נעוץ באיכותם, במקוריותם, ובמידת הרלוונטיות של תוכנם להרחבת הידע בתחוםהעבודה החינוכית-טיפולית-השכלתית עם ילדים ונוער בסיכון בישראל.המאמרים המופיעים בכתב העת מסווגים לשלושה מדורים מרכזיים:מחקרים ומחשבות – מאמרים מחקריים ועיוניים העוסקים בפיתוח הפרופסיה ובהרחבתהפרספקטיבה התאורטית.יוזמות חינוכיות – תיאור של תכניות ופעילויות ייחודיות המתקיימות בעבודה עם ילדים ונוערבסיכון בישראל.תיעוד וביקורת ספרים - הצגת אירועים מקצועיים באגף ומחוצה לו הרלוונטיים לתחומי העיסוקשל האגף, וביקורת של ספרות מקצועית ואקדמית.למידע נוסף ולהגשת מאמר מלא או תקציר לשיפוט אנונימי יש לפנות לד"ר ניר ויטנברג, עורך כתב העת:Nir.post@gmail.com, באתר cms.education.gov.il אגף א' לחינוך ילדים נוער בסיכון, מתוך אתר משרד החינוך
- ^ אגף מופ ניסויים ויוזמות, באתר edu.gov.il אגף מחקר ופיתוח, ניסויים ויוזמות, מתוך אתר משרד החינוך
- ^ פיתוח יישומי, באתר edu.gov.il פיתוח יישומי של אגף מחקר ופיתוח
- ^ 1 2 [1] פדגוגיה מוטת עתיד, מגמות, עקרונות, השלכות ויישומים, מהדורת תשע"ח 2018
- ^ [2] פרויקט הכיתה היצירתית של המועצה האירופאית, פורסם על ידי הOECD
- ^ [3] תוכניות הלימודים- אגף מחקר ופיתוח
- ^ [4] תוכנית לימודים במדעים לכיתה ב'
- ^ [5] תוכנית לימודים במדעים לכיתה ב'- נושאים מרכזיים
- ^ [6] תוכנית לימודים במדעים לכיתה ב'- ציר הידע
- ^ [7] תוכנית לימודים במדעים לכיתה ב'- מיומנויות
- ^ [8] תוכנית לימודים במדעים לכיתה ב'- ציר הערכים
- ^ [9] תוכנית לימודים במדעים לכיתה ב'- חומרי הוראה
- ^ 1 2 [10] עיור וחינוך- מגמות, אתגרים, והמלצות לפיתוח, 2018
- ^ [11] מגזין "השפעה" של אגף מחקר ופיתוח של משרד החינוך