פתיחת התפריט הראשי

משרד החינוך

משרד ממשלתי האמון על מערכת החינוך בישראל
Disambig RTL.svg המונח "משרד החינוך והתרבות" מפנה לכאן. לערך העוסק במשרד התרבות והספורט, ראו משרד התרבות והספורט.

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. המשרד אחראי על מערכת החינוך בישראל, ובכלל זה גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי. שר החינוך הנוכחי הוא הרב רפי פרץ.

משרד החינוך
בניין לב רם
בניין לב רם
מידע כללי
הקמה 1949
מנכ"ל/ית שמואל אבואב
ממשלה ישראלישראל ממשלת ישראל
שר/ה רפי פרץ
17 ביוני 2019
סגן שר מאיר פרוש
שמות קודמים משרד החינוך, התרבות והספורט
משרד החינוך והתרבות
edu.gov.il

בעבר היה משרד החינוך אמון גם על כלל הפעילות התרבותית בישראל כגון: קולנוע, תיאטרון, מוזיקה וכן על ענפי הספורט והעיסוק הספורטיבי בישראל. בתחום זה נכללו בין השאר תמיכה בספורטאים ישראלים וארגון השתתפות ישראלית באירועי ספורט בינלאומיים כדוגמת האולימפיאדה. האחריות על תחומי התרבות והספורט הועברה למשרד התרבות והספורט.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

השר והמשרד
בעברית ארכאית
  • וזיר השכלת העם - "משלתת אחת בשם המורים ארץ-הישראלים נתקבלה ביום השלישי שעבר בבקר על ידי וזיר השכלת העם. הוזיר קבל את חברי המשלחת בסבר פנים ויברך את המורים לבואם מצרימה." (המורים ארץ-הישראליים במצרים, דואר היום, 28 במרץ 1926)
  • שר השכלת העם - "הרב האינספעקטאר קאצעגעלעגבויגען זכה לשאת תודה בכתב מאת כבוד שר השכלת העם המיניסטער שירינסקי שיחמאטאוו בשנת 1853." (חדשות, הכרמל, 14 במאי 1861)
  • משמרת השכלת העם - "סטמבול. היה מבחן התלמידים בתלמוד תורה באורטקייויי, ובתוך הבאים בא גם אחד מצד משמרת השכלת העם (המערף)." (דברי ימי השבוע, הצבי, 24 ביולי 1891)

הקמת המשרד והשנים הראשונות (1949–1960)עריכה

בממשלה הזמנית שהוקמה במאי 1948 לא הוקם משרד חינוך ולא נבחר שר חינוך. משרד החינוך הוקם רק במרץ 1949 כהמשך של מחלקת החינוך של הוועד הלאומי ובראשו הועמד זלמן שזר[1]. המבנה הארגוני הראשוני של המשרד כלל את אגף התרבות ואגף החינוך. מערכת החינוך בעת הקמת המדינה הייתה חצי פרטית, כאשר רובם הגדול של בתי הספר השתייכו לאחד מארבעה זרמי חינוך: זרם העובדים, זרם כללי, זרם דתי והחינוך העצמאי של אגודת ישראל. בשנת 1949 נחקק ביוזמת משרד החינוך חוק לימוד חובה, שחייב תלמידים ללמוד אך ורק בבתי ספר מוכרים. עם קליטת העלייה ההמונית, הקים משרד החינוך בתי ספר משלו במחנות העולים ובמעברות ואסר על הקמת בתי ספר מתחרים. גורמים דתיים טענו שבמקרים רבים בתי ספר אלו אינם מאפשרים לתלמידים ללמוד תורה לפי רצונם, מודחים כנגד שמירת המצוות ואף נשמעו האשמות חמורות יותר, למשל שבמעברות מסוימות חויבו התלמידים לגזוז את פאותיהם. האשמות אלו גרמו למשבר חריף בממשלה ולהקמת ועדת חקירה (ועדת פרומקין). הוועדה אישרה את ההאשמות באופן חלקי והביאה להתפטרות של מספר בכירים במשרד החינוך.

בשנת 1953, הוביל משרד החינוך בראשות פרופ' בן-ציון דינור לחקיקת חוק חינוך ממלכתי, שהלאים את בתי הספר של שלושת הזרמים איחד את בתי הספר של זרם העובדים והזרם הכללי למערכת החינוך הממלכתית והפך את בתי הספר של הזרם הדתי למערכת החינוך הממלכתי-דתי.

1960–1977עריכה

בשנות השישים החל החינוך לעבור שינוי מתבנית של חינוך אידאולוגי לתבנית של חינוך מדעי. בשל קליטת העולים הרבים שהגיעו לארץ ולא הסכימו "ליישר קו" לפי הנורמות המקובלות שניסה בית הספר להנחיל להם, ובעקבות הפיכת החינוך לחינוך ממלכתי, החלו בתי הספר לעסוק פחות בחינוך ויותר בהקניית ידע שיאפשר לתלמידיו להתמצא במדע וטכנולוגיה ברמות גבוהות. במסגרת זו הוארכו שנות החינוך החובה (לבני 14–16), פותחה ההשכלה הגבוהה, ונוצרו תוכניות לתלמידים טעוני טיפוח. שר החינוך זלמן ארן הוביל רפורמה גדולה בחינוך, במסגרתה הוקמו חטיבות ביניים אזוריות בהם הונהגה אינטגרציה, רחב החינוך העל – יסודי בעיירות הפיתוח ופותח החינוך המקצועי.

בעקבות מפקד אוכלוסין שנערך בישראל ב-1961 נמצא שיעור אנאלפביתיות גבוה ועל כן הוצא לפועל "המבצע לביעור הבערות" במסגרתו נעשתה השלמת השכלה למבוגרים, בתחום השפה, הקריאה והכתיבה. באמצע שנות ה-70 היוזמה הוחלפה בתוכנית תהיל"ה.

1977–2006עריכה

בשנות ה-90 ולאחריהן היו מספר שביתות מורים, לדוגמה שביתת ארגון המורים ב-2008. בעקבות השביתות נחתמו מספר הסכמי השכר והוצעו לפועל מספר רפורמות כדוגמת רפורמת עוז לתמורה. כן הושקה רפורמה בשם אופק חדש המבוססת על דו"ח ועדת דוברת.

ב-2003 הושקה התוכנית 100 מושגי יסוד אשר בוטלה ב-2006.

מאז 2006עריכה

במסגרת הקמת ממשלת ישראל ה-31 הופרדו תיקי התרבות והספורט מתיק החינוך, והועברו למשרד המדע והטכנולוגיה. לתפקיד שרת החינוך בממשלה זו מונתה פרופ' יולי תמיר, וכשר המדע, הטכנולוגיה, התרבות והספורט כיהן אופיר פינס. גם בממשלה ה-32 נשמרה ההפרדה בין החינוך לבין התרבות והספורט. לתפקיד שר החינוך מונה גדעון סער, ותחומי התרבות והספורט הופרדו למשרד עצמאי בראשותה של לימור לבנת, מחוץ למשרד המדע. בממשלה ה-33 שי פירון כיהן כשר החינוך ולימור לבנת המשיכה לכהן כשרת התרבות והספורט, ובממשלה ה-34 נפתלי בנט כיהן כשר החינוך ומירי רגב מכהנת כשרת התרבות והספורט. בעקבות אי הצלחה להקים ממשלה לאחר הבחירות באפריל 2019 וקיום בחירות חדשות באוקטובר 2019, פוטר נפתלי בנט ובמקומו מונה רפי פרץ לשר החינוך בממשלה הזמנית.

מדיניות ויוזמות בשנות ה-2000עריכה

משרד החינוך היה המשרד הראשון בישראל ומשרד החינוך הראשון בעולם שהפעיל מערכת מחשוב ענן לבתי הספר[2].

בתשע"א גובשה תוכנית התקשוב הלאומית במטרה לקדם פדגוגיה ולמידה בבתי הספר תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת והטמעתן בתוכנית הלימודים.

בשנים 2013–2014 קידם משרד החינוך את הסדרת הפעילות של גורמים חיצוניים בתוך בתי הספר הממלכתיים, בשיח בין המשרד, השלטון המקומי, נציגי הורים, המגזר העסקי וגורמים פילנתרופיים, במסגרת מה שכונה "השולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך". במסגרת ההסדרה גיבש המשרד מאגר של תוכניות חיצוניות שלהן שותפות כלשהי עם נציג ממטה משרד החינוך[3].

תקציב משרד החינוךעריכה

בשנת 2016 היה תקציב משרד החינוך 50.9 מיליארד שקל, כש-70% ממנו מיועד לתשלום שכר של עובדי הוראה[4]. בתקציב המדינה לשנת 2019 הפך תקציב המשרד לגדול מבין משרדי הממשלה, אף יותר משל משרד הביטחון[5].

מבנה המשרד ויחידותיועריכה

הנהלת המשרדעריכה

יחידות המשרד כוללות:

  • שר החינוך
  • המנהל הכללי
  • אגף בכיר קשרי חוץ ואונסקו
  • דוברת וממונה על יחסי ציבור
  • חשב בכיר
  • יועצת משפטים
  • מדען ראשי
  • מזכירות פדגוגית

מינהליםעריכה

  • מינהל משאבי אנוש
  • מינהל לכלכלה ולתקציבים
  • המינהל הפדגוגי
  • מינהל כח אדם בהוראה, תאום ובקרה
  • מינהל עובדי הוראה
  • מינהל חברה ונוער
  • מינהל פיתוח ואגף בינוי ותקציב
  • מינהל מדע וטכנולוגיה, תקשוב ומערכות מידע
  • מינהל חינוך דתי
  • מינהל ביטחון, בטיחות סביבתית ושעת חירום
  • מינהל מוסדות תורניים
  • מינהל אגף בחינות

מחוזותעריכה

המדען הראשיעריכה

משרת המדען הראשי במשרד החינוך אוישה לראשונה בשנת 1974 על ידי פרופ' עוזר שילד. המדען הראשי עוסק בעיצוב מדיניות המחקר בתחום החינוך, קביעת קריטריונים להקצאת משאבים למחקר, קביעת עדיפויות מחקר בתחומי החינוך השונים ויצירת מסגרות ונהלים מתאימים לביצוע יעיל של מחקרים והפצת ממצאיהם. בנוסף אמון על שילוב ידע ומדע בשירות המדיניות, סיוע בקביעת מדיניות ובקבלת החלטות על בסיס ידע מדעי, איתור בעיות אשר לצורך טיפולן ראוי להסתייע בידע מדעי וקביעת המדיניות בנוגע לפעולות ההערכה של מדיניות המשרד ותוכניותיו.

למשרת המדען ממונה בדרך כלל איש אקדמיה בכיר מתחום מדעי והערכת החינוך, בין המדענים הראשיים של משרד החינוך היו פרופ' פרלה נשר, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה, פרופ' יוסף באשי, פרופ' זמירה מברך, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' דוד נבו, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' סידני שטראוס, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2009 הועסק ד"ר גבי אביטל במסגרת תקופת ניסיון ופוטר ב-2010 על ידי מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני.

החל מאוקטובר 2013 מכהן בתפקיד פרופ' עמי וולנסקי מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.

המזכירות הפדגוגיתעריכה

המזכירות הפדגוגית היא הסמכות העליונה במשרד החינוך בכל הנושאים הפדגוגיים של מערכת החינוך והזרוע להתוויית המדיניות הפדגוגית של המשרד.

פעילות המזכירות הפדגוגית: תכנון פדגוגי, סיוע לשר ולהנהלת המשרד בעיצוב המדיניות הפדגוגית, גיבוש מדיניות הוראת המקצועות ודרכי ההערכה, עידוד והפעלת ניסויים ויוזמות המשמשים כתשומה לגיבוש מדיניות כללית. מקצועות הלימוד הנלמדים במערכת החינוך מגני הילדים ועד המכללות להכשרת מורים, נמצאים תחת אחריותה של המזכירות הפדגוגית ועומדים בלב פעילותה.

אחריות זו כוללת את מדיניות המקצוע, בניית תוכנית הלימוד, קביעת תוכני הלימוד, ליווי הכשרה ופיתוח של המורים המקצועיים, פיקוח ומעקב על הוראת המקצועות השונים הטמעתם ופיתוחם בשטח, בחינות הבגרות, חומרי הלימוד ועזרי ההוראה, חידושים מחקרים ופרויקטים, ייצוג המקצוע בישראל ומחוצה לה.

בין העומדים בראשות המזכירות הפדגוגית היו פרופ' יעקב כץ, פרופ' ענת זוהר, ד"ר צבי צמרת, פרופ' עפרה מייזלס, ד״ר ניר מיכאלי, ד״ר משה ויינשטוק. בראש המזכירות הפדגוגית עומדת החל מחודש אוגוסט 2018, ד"ר מירי שליסל.

המינהל למדע ולטכנולוגיהעריכה

יחידה מקצועית העוסקת בשלושה תחומים מרכזיים: חינוך למדעים, חינוך לטכנולוגיה וחינוך ליישומי מחשב בחינוך. שלושת התחומים משולבים באופן אינטגרטיבי האחד בשני במטרה להצמיח בוגרים של מערכת החינוך, שיהיו בעלי ידע ומיומנויות הנדרשות לשילוב בחברה, בתעשייה ובמחקר בעידן הידע.

במסגרת פעילויות המינהל, מתקיימות קייטנות קיץ דיגיטליות לתלמידים ברחבי ישראל החל מכיתות ד'. הקייטנות מועברות על ידי מורים מוסמכים, באמצעות למידה וירטואלית מרחוק.

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)עריכה

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) היא הגוף המוביל והמנחה המקצועי של מערכת החינוך בתחומי המדידה וההערכה. הרשות פועלת כגורם מקצועי, אובייקטיבי ובלתי תלוי, המשרת את כל בעלי העניין במערכת החינוך ומחוצה לה. כדי להבטיח שראמ"ה תוכל למלא את ייעודה היא הוקמה כרשות עצמאית פנים-ממשלתית, במעמד של יחידת סמך מתוגברת במשרד החינוך, המדווחת ישירות לשר החינוך, ופעילותה תעוגן בחוק ראמ"ה.

יחידות סמךעריכה

שרי החינוך וסגניהםעריכה

שרי החינוך[6]

מספר דיוקן שם תפקיד תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה
1 זלמן שזר שר החינוך והתרבות 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950 מפא"י
2 דוד רמז שר החינוך והתרבות 1 בנובמבר 1950 19 במאי 1951 (נפטר בכהונתו) מפא"י
3 דוד בן-גוריון שר החינוך והתרבות 19 במאי 1951 8 באוקטובר 1951 מפא"י
4 בן-ציון דינור שר החינוך והתרבות 8 באוקטובר 1951 3 בנובמבר 1955 לא היה ח"כ בעת כהונתו
5 זלמן ארן שר החינוך והתרבות 3 בנובמבר 1955 10 במאי 1960 מפא"י
6 אבא אבן שר החינוך והתרבות 10 בנובמבר 1960 26 ביוני 1963 מפא"י
(5) זלמן ארן שר החינוך והתרבות 26 ביוני 1963 15 בדצמבר 1969 מפא"י, המערך
7 יגאל אלון שר החינוך והתרבות 15 בדצמבר 1969 3 ביוני 1974 המערך
8 אהרן ידלין שר החינוך והתרבות 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 המערך
9 זבולון המר שר החינוך, התרבות והספורט 20 ביוני 1977 13 בספטמבר 1984 מפד"ל
10 יצחק נבון שר החינוך והתרבות 13 בספטמבר 1984 15 במרץ 1990 המערך
מ"מ יצחק שמיר שר החינוך והתרבות 15 במרץ 1990 11 ביוני 1990 הליכוד
(9) זבולון המר שר החינוך, התרבות והספורט 11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 מפד"ל
11 שולמית אלוני שרת החינוך והתרבות 13 ביולי 1992 11 במאי 1993 מרצ
מ"מ יצחק רבין שר החינוך והתרבות 11 במאי 1993 7 ביוני 1993 העבודה
12 אמנון רובינשטיין שר החינוך, התרבות והספורט 7 ביוני 1993 18 ביוני 1996 מרצ
(9) זבולון המר שר החינוך, התרבות והספורט 18 ביוני 1996 20 בינואר 1998 (נפטר בכהונתו) המפד"ל
13 יצחק לוי שר החינוך, התרבות והספורט 25 בפברואר 1998 6 ביולי 1999 המפד"ל
14 יוסי שריד שר החינוך 6 ביולי 1999 24 ביוני 2000 מרצ
מ"מ אהוד ברק שר החינוך 24 בספטמבר 2000 7 במרץ 2001 ישראל אחת
15 לימור לבנת שרת החינוך, התרבות והספורט 7 במרץ 2001 15 בינואר 2006 הליכוד
מ"מ אהוד אולמרט שר החינוך, התרבות והספורט 15 בינואר 2006 18 בינואר 2006 קדימה
16 מאיר שטרית שר החינוך, התרבות והספורט 18 בינואר 2006 4 במאי 2006 קדימה
17 יולי תמיר שרת החינוך 4 במאי 2006 31 במרץ 2009 העבודה
18 גדעון סער שר החינוך 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 הליכוד
19 שי פירון שר החינוך 18 במרץ 2013 4 בדצמבר 2014 יש עתיד
מ"מ בנימין נתניהו שר החינוך 4 בדצמבר 2014 14 במאי 2015 הליכוד
20 נפתלי בנט שר החינוך 14 במאי 2015 4 ביוני 2019 הבית היהודי, הימין החדש
מ"מ בנימין נתניהו שר החינוך 4 ביוני 2019 23 ביוני 2019 הליכוד
21 רפי פרץ שר החינוך 23 ביוני 2019 מכהן הבית היהודי
סגני שר החינוך
מספר דיוקן סגן שר החינוך סיעה תחילת כהונה סוף הכהונה הערות
1   קלמן כהנא פועלי אגודת ישראל 1951 1955
2   משה אונא מפד"ל 1956 1958
3   עמי אסף מפא"י 1959 1961
(1)   קלמן כהנא פועלי אגודת ישראל 1961 1964
4   אהרן ידלין המערך 1964 1964
(1)   קלמן כהנא פועלי אגודת ישראל 1964 1965
(4)   אהרן ידלין המערך 1965 1969 כיהן ביחד עם קלמן כהנא כסגן שר החינוך והתרבות
מפלגת העבודה הישראלית 1969 1969
(1)   קלמן כהנא פועלי אגודת ישראל 1966 1969 כיהן ביחד עם אהרן ידלין כסגן שר החינוך והתרבות
5   מיכאל חזני מפד"ל 1969 1970
(4)   אהרן ידלין מפלגת העבודה הישראלית 1970 1972
6   אבנר חי שאקי מפד"ל 1972 1972
7   זבולון המר מפד"ל 1973 1974
(4)   אהרן ידלין מפלגת העבודה הישראלית 1974 1977
8   מרים גלזר-תעסה הליכוד 1981 1984
9   פנחס גולדשטיין הליכוד 1990 1992
10   משה מאיה ש"ס 1992 1993
11   מיכה גולדמן מפלגת העבודה הישראלית 1992 1996
12   משה פלד הליכוד-גשר-צומת 1996 1998
13   אליעזר זנדברג מפלגת המרכז 1998 1999
14   משולם נהרי ש"ס 1999 2000
15   שאול יהלום מפד"ל 2000 2000
(14)   משולם נהרי ש"ס 2001 2002
16   אברהם רביץ יהדות התורה 2002 2003
(14)   משולם נהרי ש"ס 2003 2003
17   צבי הנדל האיחוד הלאומי 2003 2004
18   מיכאל מלכיאור עבודה-מימד 2005 2005
19   מגלי והבה קדימה 2005 2006
20   מאיר פרוש יהדות התורה 2009 2011
21   מנחם אליעזר מוזס יהדות התורה 2011 2013
22   אבי וורצמן הבית היהודי 2013 2015
(21)   מאיר פרוש יהדות התורה 2015 מכהן

מנכ"לי משרד החינוךעריכה

מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה
1 ברוך בן יהודה 1948 1951
2 אליעזר ריגר 1951 1954
3 משה אבידור 1954 1960
4 חנוך רינות 1960 1967
5 יעקב שריד 1967 1970
6 אלעד פלד 1970 1976
7 אליעזר שמואלי 1976 1986
8 שמשון שושני 1986 1989
9 דן שרון 1989 1990
10 זבולון אורלב 1990 1992
(8) שמשון שושני 1993 1996
11 בן ציון דל 1996 1999
12 שלומית עמיחי 1999 2001
13 רונית תירוש 2001 2005
- עמירה חיים (מ"מ)[7] 2005 2006
14 שמואל אבואב 2006[8] 2007
(12) שלומית עמיחי 2007[9] 2009
(8) שמשון שושני 2009[10] 2011
15 דלית שטאובר 2011[11] 2013
16 מיכל כהן 2013[12] 2017
(14) שמואל אבואב 2017[13] מכהן

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אישים ומעשים בישראל: ספר היובל, הוצאת מקסם, 1998


עיינו גם בפורטל

 

פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.


קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יוסף יונאי, מתווה לחינוך במדינה העברית, דור לדור, ל"א, תשס"ז, עמ' 13
  2. ^ ענן חינוכי
  3. ^ השולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך - כינוס ראשון, 7.1.2014 והשולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך - כינוס שני, 11.3.2014, באתר האינטרנט של "שיתופים – לקידום החברה האזרחית"
  4. ^ מבקר המדינה, משרד החינוך - תקציב משרד החינוך - היבטים בתכנון, בפיקוח ובבקרה, מבקר המדינה, ‏1 בנובמבר 2016
  5. ^ זאב קליין, ‏אושר תקציב המדינה לשנת 2019, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2018 06:53
  6. ^ כל השרים במשרד החינוך והתרבות, באתר הכנסת
  7. ^ הארכת מינויה של ממלאת מקום המנהל הכללי של משרד החינוך התרבות והספורט, החלטה מספר 4744 של ממשלת ישראל, משנת 2006, באתר של משרד ראש הממשלה
  8. ^ מינוי המנהל הכללי של משרד החינוך, החלטה מספר 42 של ממשלת ישראל, משנת 2006, באתר של משרד ראש הממשלה
  9. ^ מינוי המנהלת הכללית של משרד החינוך, החלטה מספר 2439 של ממשלת ישראל, משנת 2007, באתר של משרד ראש הממשלה
  10. ^ מינוי מנהל הכללי של משרד החינוך, החלטה מספר 25 של ממשלת ישראל, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה
  11. ^ מינוי המנהלת הכללית במשרד החינוך, החלטה מספר 3717 של ממשלת ישראל, משנת 2011, באתר של משרד ראש הממשלה
  12. ^ מינוי המנהלת הכללית במשרד החינוך, החלטה מספר 762 של ממשלת ישראל, משנת 2013, באתר של משרד ראש הממשלה
  13. ^ מינוי מנהל כללי של משרד החינוך, החלטה מספר 2519 של ממשלת ישראל, משנת 2017, באתר של משרד ראש הממשלה