טיוטה:איזקאיה
איזקאיה (תבנית:IPA-ja, ee-ZAH-ka-yah)[1] היא סוג לא פורמלי של גאסטרופאב יפני. אלו מקומות מזדמנים לשתייה אחרי העבודה. משווים אותם לפאבים איריים, ברי טאפאס ומסבאות וסלונים אמריקניים קדומים.[2]
אטימולוגיה עריכה
המילה איזקאיה נכנסה לשפה האנגלית בשנת 1987.שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן זהו הלחם שמורכב מהמילים i (להישאר) ו־sakaya (חנות סאקה), כלומר איזקאיה מקורה בחנויות הסאקה שאפשרו ללקוחות לשבת בהן ולשתות.שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן איזקאיה נקראת לפעמים akachōchin (פנס אדום) בשיח יום יומי, שכן פנסי נייר ממוקמים באופן מסורתי בקדמת אותן חנויות.
ההיסטוריונית פנלופה פרנקס מצביעה על התפתחותה של האיזקאיה ביפן, במיוחד באדו ובדרכים הראשיות כאינדיקטור לפופולריות ההולכת וגדלה של סאקה כמוצר מסחרי בסוף המאה השמונה עשרה.[3] לפני תקופת מייג ' י, אנשים שתו אלכוהול בחנויות סאקה בעמידה. כמה חנויות התחיל להשתמש בחביות סאקה כשרפרפים. מאוחר יותר, חטיפים נוספו לתפריט.[4]
איזקאיה בטוקיו הופיעה בחדשות בינלאומיות בשנת 1962, כאשר רוברט פ. קנדי אכל שם במהלך פגישה עם מנהיגי איגוד מקצועי יפני.[5]
סגנון האוכל עריכה
.jpg)
איזקאיות הן לעיתים קרובות משולות לטברנות או לפאבים, אך ישנם מספר הבדלים.[6][7][8]
בהתאם לאיזקאיה, לקוחות יושבים על מחצלות טאטאמי וסועדים ליד שולחנות נמוכים, כמו בסגנון היפני המסורתי, או יושבים על כיסאות ושותים או אוכלים משולחנות. איזקאיות רבות מציעות אפשרות של שניהן, כמו גם אפשרות לישיבה ליד הבר. כמה מהאיזקאיות הן גם בסגנון טאצ׳י נומי, "לשתות בעמידה", בתרגום מילולי.[9]
בדרך כלל, לקוחות ניתנת אושיבורי (מגבת רטובה) כדי לנקות את הידיים; המגבות קרות בקיץ וחמות בחורף. בשלב הבא ניתן ללקוחות חטיף קטן או מתאבן, שנקרא אוטושי באזור טוקיו או צוקידאשי באזור אוסקה-קובה.[10] זהו מנהג מקומי ובדרך כלל יופיע בחשבון במקום דמי כניסה.
התפריט עשוי להיות על השולחן, מוצג על קירות, או שניהם. תפריטים עם תמונות נפוצים יותר באיזקאיות גדולות. את המזון והשתייה מזמינים לכל אורך הארוחה, לבחירת הלקוחות. הם מובאים אל השולחן והחשבון מוגש בסוף. שלא כמו בסגנונות אכילה יפניים אחרים, הסועדים מתחלקים במנות שעל השולחן, בדומה לטאפאסים ספרדיים.
הפורמטים הנפוצים של אכילה באיזקאיה ביפן ידועים בשם "כל מה שאתה יכול לשתות" ו"כל מה שאתה יכול לאכול". בעבור מחיר קבוע לסועד, לקוחות יכולים להמשיך להזמין מזון או שתייה ככל יכולתם, בדרך כלל עם מגבלת זמן של שעתיים או שלוש.
אכילה באיזקאיה יכולה להיות מאיימת על מי שאינם יפנים בגלל המגוון הרחב של המנות בתפריט והקצב האיטי. האוכל בדרך מוזמן לאט במשך כמה מחזורים ולא הכל בבת אחת. המטבח בדרך כלל יגיש את האוכל שמוכן במקום לפי סדר המנות הרשמי של מסעדות מערביות. בדרך כלל מזמינים בירה ברגע שמתיישבים, עוד לפני שמעיינים בתפריט האוכל. מנות שמכינים במהירות כמו hiyayakko או אדממה יוזמנו ראשונות, אחריהן מנות עם טעמים חזקים יותר כמו יאקיטורי או karaage ולסיום הארוחה מנת אורז או צלחת אטריות.[11]
.jpg)
הערות שוליים עריכה
- ^ "Audio pronunciation". Google Translate. Google.
- ^ Mente, Boye Lafayette De. AMAZING JAPAN! – Why Japan is Such an Intriguing Country!. Cultural-Insight Books. p. 52. ISBN 978-0-914778-29-5.
- ^ Francks, Penelope (בפברואר 2009). "Inconspicuous Consumption: Sake, Beer, and the Birth of the Consumer in Japan". Journal of Asian Studies. Association for Asian Studies. 68 (1). doi:10.1017/S0021911809000035.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Rowthorn, Chris. Japan (באנגלית). Lonely Planet. p. 88. ISBN 978-1-74220-353-9.
- ^ "Bobby Regales Japanese with Song Rendition" Monroe Morning World (February 6, 1962): 11. via Newspapers.com
- ^ Moskin, Julia (9 באפריל 2013). "Soaking Up the Sake". The New York Times. נבדק ב-19 במרץ 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Coghlan, Adam. "Introducing izakaya: the new breed of casual Japanese restaurant". London Evening Standard. נבדק ב-19 במרץ 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Phelps, Caroline (2 בינואר 2013). "The Advent of Izakayas". The Huffington Post. נבדק ב-19 במרץ 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Swinnerton, Robbie (9 בדצמבר 2005). "Standing Firm For Tradition". Japan Times. נבדק ב-28 באוקטובר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mente, Boye De; Ment, Demetra De. The Bizarre and the Wondrous from the Land of the Rising Sun! (באנגלית). Cultural-Insight Books. p. 32. ISBN 978-1-4564-2475-6.
- ^ How to Izakaya – Kampai! : Kampai!. Kampai.us. Retrieved May 24, 2014.
[[:קטגוריה:יפן: תרבות]]