טיוטה:אפקט בולדווין

אפקט בולדווין בהשוואה ללאמארקיזם, דרוויניזם, וההטמעה הגנטית (אנ'). כל התיאוריות מציעות הסברים כיצד אורגניזמים מגיבים לסביבה שהשתנתה עם שינוי תורשתי אדפטיבי.

בביולוגיה אבולוציונית, אפקט בולדוויןאנגלית: Baldwin effect) היא תיאוריה מדעית המתארת את השפעת ההתנהגות הנלמדת על האבולוציה.

ג'יימס מרק בולדווין ואחרים הציעו במהלך תקופת הליקוי של הדרוויניזם (אנ') בסוף המאה ה-19, כי יכולתו של אורגניזם ללמוד צורות התנהגויות חדשות תשפיע על סיכויי השרידות שלו, ולכן תשפיע גם על המבנה הגנטי שלו.

התפתחות התיאוריה

עריכה

האפקט הוצג לראשונה על ידי הפילוסוף והפסיכולוג האמריקאי ג'יימס מרק בולדווין במאמרו משנת 1896 בשם "A New Factor in Evolution" (בעברית: גורם חדש באבולוציה)[1], ובמאמר נוסף משנת 1897[2]. במאמרים אלו הציע בולדווין מנגנון אבולוציוני המושפע מיכולות הלמידה של אורגניזם, כפי שהסביר חוקר ההיסטוריה של המדע, רוברט ריצ'רדס (אנ'):

כאשר בעלי חיים מגיעים לסביבה חדשה - או שהסביבה הטבעית שלהם משתנה במהירות - אלו מהם שיוכלו להגיב בגמישות על ידי לימוד התנהגויות חדשות או על ידי הסתגלות אונטוגנטית, ישרדו באופן טבעי. לשורדים אלו, במשך כמה דורות, תהיה הזדמנות ליצור וריאציות מולדות באופן ספונטני הגורמות לתכונות אותן הן ידעו ללמוד. זה ייראה כאילו התכונות הנרכשות שקעו בחומר התורשתי בצורה למרקית, אבל התהליך באמת יהיה ניאו-דרוויניסטי.

המקור באנגלית
If animals entered a new environment—or their old environment rapidly changed—those that could flexibly respond by learning new behaviours or by ontogenetically adapting would be naturally preserved. This saved remnant would, over several generations, have the opportunity to exhibit spontaneously congenital variations similar to their acquired traits and have these variations naturally selected. It would look as though the acquired traits had sunk into the hereditary substance in a Lamarckian fashion, but the process would really be neo-Darwinian.
רוברט ריצ'רדס בספרו "Darwin and the emergence of evolutionary theories of mind and behavior"[3]

חוקר הפילוסופיה של המדע, דניאל דנט, הסביר את אפקט בולדווין בצורה אחרת:

הודות לאפקט בולדווין, ניתן לומר שמינים שונים בודקים מראש את יעילותם של תכונות שונות על ידי חקר פנוטיפי של מגוון התכונות האפשריות. ובמידה ויתגלה פנוטיפ הגורם לתכונה המועילה לאורגניזם לשרוד במצב נתון, תגלית זו תיצור לחץ אבולוציוני חדש: לאורגניזמים הקרובים יותר לאותו מצב נתון יהיה יתרון ברור על פני אלו הרחוקים יותר.

המקור באנגלית
Thanks to the Baldwin effect, species can be said to pretest the efficacy of particular different designs by phenotypic (individual) exploration of the space of nearby possibilities. If a particularly winning setting is thereby discovered, this discovery will create a new selection pressure: organisms that are closer in the adaptive landscape to that discovery will have a clear advantage over those more distant.

קבלת אפקט בולדווין בקהילה המדעית

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ג'יימס מרק בולדווין, A New Factor in Evolution, The American Naturalist 30 (354), 1896, עמ' 441-451 doi: 10.1086/276408 (באנגלית)
  2. ^ ג'יימס מרק בולדווין, Organic Selection, Science 5 (121), 1897, עמ' 634–636 doi: 10.1126/science.5.121.634 (באנגלית)
  3. ^ רוברט ריצ'רדס, Darwin and the emergence of evolutionary theories of mind and behavior, הוצאת אוניברסיטת שיקגו, 1987, עמ' 399, ISBN 978-0-226-71199-7. (באנגלית)
  4. ^ Bruce H. Weber, David J. Depew, "The Baldwin Effect: a Crane, not a Skyhook", Evolution and Learning: The Baldwin Effect Reconsidered, 2003, עמ' 69–106, ISBN 978-0-262-23229-6