טיוטה:בשורה מרה

בשורה מרה - בשורה מרה היא מידע על אירוע חיים שלילי, הכרוך באובדן והמשבש את המציאות המוכרת, המובן מאליה והמובנת עבור היחיד או הרבים[1][2]. בשורה רעה היא מידע המשנה לרעה את השקפת האדם ביחס לעתיד הצפוי לו ועלול לגרום לבעיות התנהגותיות או משברים נפשיים ניכרים וממושכים. ישנם בעלי תפקידים טיפוליים שבאופן מסורתי תפקידם כולל בישור של בשורות מרות: רופאים המבשרים לאדם על אבחון של מחלה סופנית, שוטרים המבשרים לאדם שבנו נהרג בתאונה, או חיילים מיחידת קצין העיר המבשרים למשפחה על מות חייל. עוד גורמים העשויים לקחת חלק בתפקידים כאלה הם בעלי מקצועות טיפוליים שונים (עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים), וכן אנשים המנהיגים קהילה דתית. עם זאת בשורות מרות רבות נמסרות על ידי אנשים שלא עברו הכשרה כלשהי כמו בני משפחה או חברים ופשוט היו .[3]

קיימת שונות בין האופן בו מבשרים בשורות מרות באירגונים שונים, בתפקידים שונים, וכן בתרבויות שונות. השונות יכולה להתבטא באופן מסירת המידע, בהיקף המידע הנמסר ובטיבו.[3]

בשורה מרה ברפואה עריכה

בעולם הרפואה נחשבת העברת בשורה מרה לאחת המלאכות הקשות בעיקר מבחינה רגשית, עבור הרופא[4]. דרישת חוק זכויות החולה מעגנת בישראל את זכותו של המטופל לדעת על אודות מחלתו. היא מעגנת בחוק את חובתו של הרופא המטפל למסור מידע למטופל.

בשורה מרה בצבא עריכה

העברת בשורה מרה על ידי בן משפחה, חבר או מכר עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • תמר אשכנזי, אבל, היום שאחרי, ספריית מעריב, 2014

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Gary L. Albrecht, Ray Fitzpatrick, Susan C. Scrimshaw, 2.6 Experiancing Chronic Illness, The Handbook of Social Studies in Health and Medicine, SAGE, 2003. (באנגלית)
  2. ^ Charmaz, K., 2,6, Experiencing chronic illness. Handbook of social studies in health and medicine, SAGE, 2000, עמ' 277-292
  3. ^ 1 2 תמר אשכנזי, אבל, היום שאחרי, תל אביב: ספריית מעריב, 2014
  4. ^ ענת אנגל , יצחק אנגל , גיל פייר, מיומנויות התקשורת של הרופא הראשוני – המיומנות לבשר בשורה רעה, הרפואה הצבאית 3 (3), 2006