פתיחת התפריט הראשי
איור משנת 1883 מאת אלברט רובידה, המתאר את "השכונה העמוסה" העתידית במאה ה-20

עתיד הוא החלק של קו הזמן שעדיין לא קרה. כלומר המקום במרחב-זמן שבו נמצאים כל האירועים שעדיין לא קרו. במובן זה העתיד הפוך במשמעותו לעבר (הזמן והאירועים שכבר קרו) וההווה (האירועים שקורים כעת).

בעת העתיקה מושג העתיד נתפס רק על ידי חלק מהקדמונים.

בימי הביניים עסקו חכמים ופילוסופים בהערכת הזמנים והיחסים ביניהם. היו אשר סברו, כי אין הווה כלל אלא "רק שני זמנים: עובר (עבר) ועתיד".[1]

ניסיון לחזות את העתיד העסיק את האדם מאז ומתמיד, כך נוצרו תורות כגון האסטרולוגיה והנומרולוגיה ומוסד האורקל מדלפי ועוד אורקלים רבים יוון העתיקה. בחיזוי עתידות עסקו נביאים, מכשפים, קוסמים ומפענחי חלומות.

העתידנות המודרנית עוסקת בהשערות לגבי העתיד.

ספר העיון "המצאת המחר" מאת הפילוסוף דניאל ש. מילוא, טוען כי סוד הצלחתו חסרת התקדים של המין האנושי הוא היכולת לתכנן לעתיד, ונקודת המפתח בתולדות האדם היא הרגע שבו נוצרה היכולת הזאת - "המצאת המחר".

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ר' ש' אבן תיבון, פירוש המילים הזרות, הערך: עתה.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.