טיוטה:יהדות חוסט

הקהילה היהודית בחוסט הייתה מהקהילות הגדולות והחשובות בקרפטורוסיה, שהתקיימה לאורך מאות שנים ובאה לקיצה בשואת יהודי הונגריה.

היסטוריה

העיר חוסט נזכרת לראשונה בשנת 1241, בזמן פלישת המונגולים להונגריה, העיר סבלה רבות מחילופי שלטון בעקבות מלחמות וכתוצאה מכך הפכה למרכז רב לאומי חשוב במזרח אירופה.

בין השנים 1526 ל־1686 כבשה האימפריה העות'מאנית חלקים מהונגריה, מה שהביאה להגירת יהודים רבים מזרחה להרי הקרפטים, אלו הצטרפו לפליטי הפוגרומים של חמלניצקי שנמלטו מאוקראינה למערב והביאו ליצירת אחד מהמרכזים היהודיים המשמעותיים במזרח אירופה.

ראשית ההתיישבות היהודית בחוסט

האזכור הראשון של יהודים בחוסט הוא משנת 1695, אז קנה יהודי בשם הירש אספקה לצבא ההונגרי.

בשנת 1712 מוזכרים לראשונה יהודים במפקד אוכלוסין בעיר, באותה עת הייתה בעיר משפחה יהודית אחת, בשנת 1735 היו בעיר כבר שלוש משפחות וב־1792 גדלה הקהילה לארבע עשרה משפחות.

התפתחות

בשנת 1830 נמנו בעיר 132 יהודים מ־23 משפחות, יהודי העיר היוו אז 6.13% מאוכלוסייתה, ב־1880 היו בעיר 1062 יהודים, וקצב ריבוי היהודים החל לגדול במהירות, ב־1900 היו בעיר 2,371 יהודים שהיוו 23.04% מהאוכלוסייה הכללית בעיר,

השואה

[פסקה מורחבת בתחתית הדף]

דת

רבני העיר

רב העיר הראשון היה רבי יעקב בן אברהם, יליד זידיטשוב, כיהן כרב העיר משנת תקע"ב (1812) ועד שנת תקפ"ג (1823), נפטר בבריד ונקבר שם. לאחר מכן נבחר לרב העיר הרב יעקב גוטליב מטוקאי, כיהן כרב העיר משנת תקפ"ג ועד שנת תר"ה (1845), אז עזב לביהרנאג'באיום, נפטר בשנת תר"ך (1860). אחריו כיהן ברבנות הרב מנחם איזנשטטר בן רבי מאיר, הוא הקים בחוסט ישיבה אולם כיהן בעיר רק כשבע שנים, שכן בשנת תרי"ב נפטר אביו והוא עבר למלא את מקומו כרבה של אונגוואר. במקומו של רבי מנחם איזנשטטר נבחר רבי שמעלקא קליין שהמשיך לטפח ולהגדיל את הישיבה שהקים קודמו בתפקיד, הרב קליין כיהן בעיר כתשע שנים ובשנת תרכ"א נבחר לרבה של סעליש ועזב את חוסט. בין השנים תרכ"א לתרל"ט כיהן בעיר רבי משה שיק תלמידו של החתם סופר ואחד מגדולי רבני הונגריה בדורו. בצוואתו התיר לבני הקהילה לבחור רב שלא מצאצאיו, בעקבות כך נבחר רבי עמרם בלום לרב העיר, הרב בלום לא מצא שפה משותפת עם הקהילה וכעבור שנתיים החליף את משרתו עם רבי יואל צבי ראטה שכיהן עד אז כרבה של ברטיואויפאלו, לאחר פטירת הרב ראטה בשנת תרנ"ג נבחר הרב משה גרינוולד המוכר יותר בכינוי "ערוגות הבושם", על שם ספרו, הרב גרינוולד נפטר בשנת תר"ע ואת מקומו מילא בנו רבי אברהם יוסף, פטירת רבי משה גרינוולד פגעה בישיבה, ומלחמת העולם הראשונה שפרצה מעט לאחר מכן הפחית העוד את מספר התלמידים, הרב גרינוולד הבן החליט לעזוב את העיר לטובת קהילת אונגוואר, שם הייתה ישיבה מבוססת הוא כיהן כרב העיר במשך 11 שנים, עם עזיבתו הוזמן רבי יוסף צבי דושינסקי שהיה אז ראש ישיבה בגאלאנטה לכהן כרב העיר, הוא הביא עמו את ישיבתו - מהלך שתרם לביסוס הישיבה המקומית ולחיזוקה, והעלה את קרנה בעיני יהודי האזור, הרב דושינסקי עלה לארץ ישראל עם שמונים מתלמידיו בשנת תרצ"ג ושוב נותרה העיר ללא רב, כעבור כשנה נבחר הרב יהושע גרינוולד על ידי חלק מהקהילה לכהן כרב העיר, קבוצות מסוימות בעיר התנגדו למינויו וחלקו עליו מצב זה נמשך עד חיסול הקהילה בשואת יהודי הונגריה.

בתי כנסת

בית הכנסת הגדול

בית הכנסת הגדול של חוסט , שכן במתחם בו היו גם בית הרב, מקווה ומשרדי הקהילה.

בית הכנסת עץ חיים

החבורות

חברה קדישא, חברה ביקור חולים, חברה משניות ועוד,

חינוך

תלמודי תורה

, היה תלמוד תורה נוסף ברחוב סבובודה, בו לימד הרב יחיאל בלוך.

תרבות

קולנוע ותיאטרון

קולנוע סלובנסקי דום

בילוי

מועדונים, מועדון החלוץ הצעיר. רחיצה בנהר, משחקים.

ציונות

השואה

עיירות הסביבה

קישורים חיצוניים

• אברהם פוקס, חוסט ובנותיה: לתולדות עיר ואם בישראל וקהילותיה הכפריות, באתר המרכז לספרי יידיש