משה גרינוולד
הרב משה גרינוולד (י"א בשבט תרי"ג, ינואר 1853 – ז' באב תר"ע, 12 באוגוסט 1910) היה מגדולי רבני הונגריה בסוף המאה ה-19. ידוע בחיבורו ערוגת הבושם.
לידה |
1853 י"א בשבט תרי"ג |
---|---|
פטירה |
1910 (בגיל 57 בערך) ז' באב תר"ע |
תקופת הפעילות | ?–1910 |
צאצאים | |
ביוגרפיה
עריכהנולד כבן בכור לרב עמרם גרינוולד (1831–1870), אשר נטמן בבית הקברות בפאראד בהונגריה (נכד הרב יוסף גרינוולד גיסו של רבי עמרם חסידא), ולאסתר אשר נטמנה בבית הקברות בטשארנא בהונגריה. למד מגיל צעיר בישיבת הרב מנחם כ"ץ, מתלמידי החת"ם סופר בצהלים (דויטשקרויץ, כיום באוסטריה), ואצל סבו הרב יוסף גרינוולד. מגיל 16 למד בישיבת פרשבורג אצל רבו המובהק הכתב סופר, שם למד ביחד עם חברו הטוב הרב יוסף חיים זוננפלד, לימים רב העדה החרדית בירושלים. בגיל 20 התייתם מאביו, ועול פרנסת המשפחה נפל על שכמו, והוא נאלץ לעסוק במסחר עצים, אך בנוסף המשיך בלימודו בהתמדה עצומה. באותו זמן הוא נשא לאשה את קרובתו זיסל גסטטנר.
באותה תקופה החל לומר שעורי תורה בישיבה בעיר טשארנא, ובגיל 26 החל לשמש ברבנות הראשונה בחייו בעיר הומנה בהונגריה (היום בסלובקיה). בשנת תרמ"ז התמנה הרב גרינוולד לרבה של העיר קליינווארדין (קישווארדה) בהונגריה. הרב גרינוולד היה במקורו ממשפחה לא חסידית, הנוהגת כמנהגי החתם סופר, אולם מצעירותו נהיה חסיד והיה נוסע לאדמו"רים מבעלז ושיניאווה ונדבורנא, ומאותה תקופה גם הקפיד בחבישת השטריימל, כמנהג החסידים. צאצאיו עמדו בראש קהילה חסידית מפורסמת, הנקראת קהילת פאפא, על שם העיר בה כיהן בנו כרב וראש ישיבה.
בשנת תרנ"ג התמנה הרב גרינוולד לרבה של העיר חוסט בהונגריה (היום במערב אוקראינה). ברבנות העיר חוסט כיהנו רבים מגדולי רבני הונגריה ובראשם המהר"ם שיק. הרב גרינוולד החליף את הרב יואל צבי ראטה שנפטר באותה שנה. הרב גרינוולד הרחיב את ישיבת חוסט, שהפכה להיות לאחת מהישיבות הגדולות של יהדות הונגריה. רבים מרבני הונגריה במאה העשרים, היו מתלמידיו. לישיבתו הגיעו תלמידים גם מחוץ לגבולות הונגריה, ואף מארצות הברית.
כמו רבותיו המשיך הרב גרינוולד במלחמה כנגד התנועה הניאולוגית-רפורמית, ונגד כל סטייה מהמסורת של היהדות האורתודוקסית. בתשובותיו הוא מתייחס בחומרה לשינוי מקומו של החזן מעמוד החזן לבימה באמצע בית הכנסת. כמו כן הוא פוסק לבנו שיקפיד על גילוח שיער הבן בגיל שלוש ולא קודם לכן, בהתאם למסורת.
הרב גרינוולד היה מחבר פורה, אך עיקר פרסומו בא לו מספר השאלות ותשובות שכתב – "ערוגת הבושם".
משפחתו
עריכהאחיו היו: הרב אליעזר דוד גרינוולד, בעל "קרן לדוד", רבי יעקב יחזקיה[1] והרב נחום. ילדיו היו:
- הרב אברהם יוסף גרינוולד (נפטר בתרפ"ח) – כיהן כרב בקהילות מאקווא, חוסט ואונגוואר. בנו הוא הרב יהושע גרינוולד שכיהן כרב האחרון בחוסט, עד חיסול הקהילה בשואה בתש"ד. בן אחר היה הרב מאיר אב"ד טעטש (חתנו של הרב יחיאל יהודה מראזלא). בניו הם הרבנים משה אב"ד טעטש-בורו פארק ואליעזר דוד אב"ד טעטש-ויליאמסבורג, חתניו הם הרבנים יעקב יחזקיה גרינוולד מפאפא, שלמה אליעזר ברוינשטיין ממונסי, וישעיה יעקב פורטוגל מסקולען.
- הרב יעקב יחזקיה גרינוולד (נפטר בתש"א) – כיהן כרב וראש הישיבה בפאפא. מייסד חסידות פאפא שמרכזה כיום בניו יורק. בנו הרב יוסף גרינוולד מילא את מקומו.
- הרב יקותיאל יהודה גרינוולד (נפטר בתרצ"ד) – כיהן כרב בקהילת יארע. בנו הרב עמרם צבי שימש דיין בוישווה ולאחר מלחמת העולם השנייה בפרנוואלד ובויליאמסבורג.
- הרב לוי יצחק גרינוולד (נפטר בתש"מ) – כיהן כרב בקהילות אורשיווא, וישק, פאיע וצעהלים (אחת משבע קהילות) ואחר כך רב בקהילת "ערוגת הבושם צעלים" בניו יארק. בנו החורג רבי יוסף משה (נכדו של הרב שלמה ברוך הלוי פראגר וחתנו של הרב ישראל אברהם שטיין מפאלטישאן) מילא את מקומו.
- הרב ישראל מאיר גרינוולד – נפטר בשנת תרע"ט בהיותו בן 30. טמון בקליינווארדיין.
- חתנו בזיווג ראשון הרב הלל מאיר ארנגרובר (בנו של הרב אלעזר מרדכי אב"ד ורנוב (אנ')).
- בתו שרה יוכבד – נישאה לרב אהרן זילברשטיין, בנו של הרב ישעיה זילברשטיין רבה של וויצן. שימש כאב"ד קרצקי-באלד (לאחר פטירת רעייתו נישא הרב זילברשטיין לאחותה מירל חיה, שהייתה נשואה בזיווג ראשון לרב הלל מאיר ארנגרובר).
ספריו
עריכה- שאלות ותשובות ערוגת הבשם – תרע"ב-תרפ"ו
- הגדה של פסח עם פירוש הלל נרצה – בערעגסאס תרפ"ב
- קונטרס הכנה רבה – צוואה, סיגעט תר"ע (1910)
- הנהגות ישרות – ווראנוב 1936
- מקוה טהרה – על שו"ע יורה דעה הלכות מקואות, אונגוואר תרצ"א
- עולת תמיד – חידושים ובאורים ... על מסכת תמיד, בודפשט תש"ג
- ערוגת הבשם – ביאור ... על כללי איסור חל על איסור... – בודפשט תרצ"ח
- ערוגת הבשם על התורה – חדושי אגדה על חמישה חומשי תורה, חוסט תרע"ג
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ חותנם של הרב יעקב יצחק ניימן, הרב צבי גליק (חותנו של רבי מרדכי רוקח) והרב שמואל דוד טויב ממוזשאי. ראו עליו כאן.