טיוטה:כיבוש אמפיפוליס
כיבוש אמפיפוליס עריכה
ספרטה כבשה את העיר אמפיפוליס מידי אתונה בשנת 424 לפנה"ס במסגרת המלחמה הפלפונסית. כיבוש העיר היווה הישג משמעותי לספרטה וכן פגיעה קשה לאתונה, והייתה נקודת שיא במלחמה זו.[1]
חשיבות העיר אמפיפוליס עריכה
אמפיפוליס נוסדה ב-437 לפנה"ס[1] וקיימה יחסי ברית עם אתונה בתחילת המלחמה הפלפונסית. מכרות הזהב והכסף שבקרבת העיר היוו מקור מימון מרכזי להוצאות המלחמה של אתונה והביאו לחשיבותה הכלכלית. מיקום העיר על מפתח נהר הסטרימון העניק לה שליטה אסטרטגית על נתיב מסחרי חיוני בין אזור תרקיה לאטיקה. בנתיב זה קיבלה אתונה עצים לבניית ספינות, דגים וגישה לשטחים חקלאיים פוריים במעלה הנהר.[2]
רקע במלחמה הפלפונסית עריכה
לקראת סוף 424 לפנה"ס יצאו האתונאים למסע כיבוש בניסיון להשיג שליטה על יוון התיכונה. המצביא האתונאי היפוקראטס כבש את דליון והמתין שם למצביא דמוסתנס שהיה בדרכו עם כוחות אתונאים נוספים. הספרטנים, שגילו את תכניות האתונאים, חסמו את דרכם של דמוסתנס וחייליו. היפוקראטס נאלץ לסגת מדליון בהיעדר תגבורת ונהרג בקרב זה יחד עם כאלף מחייליו. בתגובה לפעילות זו ספרטה שלחה את המצביא ברסידס עם 1,700 חיילים לתרקיה שבשליטה אתונאית.[1] עד ספטמבר 424 לפנה"ס שכנע ברסידס ערים רבות שם כגון אקנתוס, סטגירה וארגילוס לכרות עמו ברית במטרה לערער את מעמדם של אתונה באזור זה.[2]
הכנות לקרב עריכה
עם הגעת ברסידס לתרקיה שלחה אתונה כוח ימי לאמפיפוליס על מנת להגן על העיר והסביבה. המצביא אֶוקלס פיקד על כוח אחד שהגיע לעיר עצמה ותוקידידס (לימים ההיסטוריון) פיקד על שבע ספינות שסיירו בנהר הסטרימון בין איאון לתאסוס. בינתיים ברסידס קׇשר קֶשר עם מתנגדי אתונה באמפיפוליס, ובראשם הארגלים, על מנת שיפתחו לו את שערי העיר ללא קרב.[1]
מהלך הקרב עריכה
לפי כתביו של תוקידידס, בדצמבר 424 לפנה"ס ברסידס הגיע לאמפיפוליס עם חייליו והשתלט על הגשר שמעל הסטרימון עם התנגדות מועטה.[1] תומכי ברסידס בעיר לא פתחו עבורו את השער כמתוכנן, ולכן הוא המתין עם מחנהו בחוץ.[2] אוקלס שלח הודעה לתוקידידס שיגיע בהקדם כדי לחזק את כוחות ההגנה. ברסידס, שחשש מהגעת תוקידידס וכוחות נוספים, הציע לתושבי העיר להיכנע ולכרות ברית עם ספרטה ולקבל בתמורה זכויות מלאות, או לעזוב עם רכושם תוך חמישה ימים. תושבי אמפיפוליס הסכימו לתנאי הכניעה הנוחים, פתחו את השער וברסידס נכנס לעיר וביצר אותה. תוקידידס ושבע ספינותיו הגיעו באותו ערב, אך כבר היה מאוחר מדי.[3]
גורמים לכיבוש העיר עריכה
אלמנט ההפתעה עריכה
האתונאים סברו כי החורף ימנע פעילות צבאית עד לחודשי האביב והקיץ של 423 לפנה"ס. הגעתו של ברסידס בליל דצמבר העניק לו את יתרון ההפתעה ותפס את האתונאים בחוסר מוכנות.[1] לפי תוקידידס ליל הקרב היה סגרירי והראות הייתה מוגבלת. ברסידס ניצל זאת כדי להגביר את אלמנט ההפתעה.[2]
כישרונו הדיפלומטי של ברסידס עריכה
ביציאתו למסע דיפלומטי מוצלח בערי תרקיה, ברסידס הצית מחלוקת פנימית בתוך אמפיפוליס שערער את מעמדה של אתונה – האם להצטרף בברית לספרטנים בדומה לערי הסביבה או להילחם ולהישאר נאמנים לאתונאים. שנית, ברסידס זמם עם מתנגדי אתונה באמפיפוליס, ובראשם הארגלים, טרם בואו. על אף שתומכיו לא הצליחו לפתוח את שערי העיר מיד עם הגיעו, הם עזרו בשכנוע שאר התושבים לקבל את תנאי הכניעה הנוחים בטרם הגיע תוקידידס.[3]
מחדלה של אתונה עריכה
רוב אוכלוסיית אמפיפוליס תמכה בצד האתונאי למרות ש"רק מעטים מבין האזרחים היו אתונאים".[4] לפי המחקר על אודות סדר הכוחות שנשלחו להגן על אמפיפוליס, אתונה הניחה כי תצליח לשמור על העיר עם כוחות מעטים תוך השענות על נאמנותם ועזרתם של המקומיים. אתונה המעיטה בערכה של האוכלוסייה הארגלית בעיר, אשר תמכו בספרטה ולבסוף הביאה לקבלת תנאי הכניעה של ברסידס ללא קרב. לנוכחותם של אוקלס וחייליו הייתה השפעה מועטה על רצון התושבים ולכן לא הצליחו לשכנע אותם להמתין לתוקידידס או להילחם נגד ברסידס.[5]
תוצאות כיבוש אמפיפוליס עריכה
נפילת אמפיפוליס הייתה מכה קשה לאתונה והגבירה את רצונם להגיע להסכם שלום. ערים רבות חיפשו לכרות ברית עם ברסידס שנתפס כמנצח. [1] גם ספרטה חתרה להסכם במטרה לשחרר את שבוייה מקרבות קודמים.[2] בראשית 423 לפנה"ס הוסכם על שביתת נשק לשנה על מנת לנהל משא ומתן. בפועל הסכם זה לא נשמר והלחימה המשיכה בתרקיה באותה שנה, ולכן ההסכם לא חודש.[3]
תוקידידס נשפט בגין כישלונו בהגנה על אמפיפוליס ונשאר בגלות לעשרים שנה. גלות זו סיימה למעשה את השתתפותו הישירה במלחמה הפלפונסית.[4]
אתונה ניסתה לכבוש את אמפיפוליס בחזרה ב-422 לפנה"ס, ללא הצלחה. בקרב זה האסטרטג האתונאי קליאון נערך עם כוחותיו אל מול אמפיפוליס. ברסידס יצא להפתעתם אל מחוץ לחומות בטרם נאספו כל חיילי אתונה, תקף והדף אותם. שני המצביאים של הצדדים הלוחמים, ברסידס וקליאון, נהרגו בקרב זה.[5] מות שני מפקדים אלו, שהיו מתומכי המשך המלחמה, תרם להיתכנותו של הסכם שלום ניקיאס שנחתם ב-422 לפנה"ס.[6] אמפיפוליס נותרה בשליטת ספרטה עד סוף המלחמה.
מקורות עריכה
[1] תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס. מיוונית: א.א. הלוי (ירושלים: מוסד ביאליק 1994 [1959]),ספר רביעי, ק"ח, עמ' 224.
[2] תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס. מיוונית: א.א. הלוי (ירושלים: מוסד ביאליק 1994 [1959]),ספר רביעי, ק"ח, עמ' 225; משה עמית, תולדות יוון הקלאסית (ירושלים: מאגנס תשס"ב) עמ' 371.
[3] תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס. מיוונית: א.א. הלוי (ירושלים: מוסד ביאליק 1994 [1959]),ספר רביעי, קי"ז, עמ' 228-227; משה עמית, תולדות יוון הקלאסית (ירושלים: מאגנס תשס"ב) עמ' 371.
[4] משה עמית, תולדות יוון הקלאסית (ירושלים: מאגנס תשס"ב), עמ' 353, 370.
[5] תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס. מיוונית: א.א. הלוי (ירושלים: מוסד ביאליק 1994 [1959]),ספר חמישי, ז'-י', עמ' 242-239; משה עמית, תולדות יוון הקלאסית (ירושלים: מאגנס תשס"ב), עמ' 371;
Barbara Mitchell, "Kleon's Amphipolitan Campaign: Aims and Results", Historia: Zeitschrift fur Alte Geschichte (1991), pp. 181-182.
[6] תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס. מיוונית: א.א. הלוי (ירושלים: מוסד ביאליק 1994 [1959]),ספר חמישי, ט"ז', עמ' 244.
[1] משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, (ירושלים: מאגנס תשס"ב), עמ' 370.
[2] תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס. מיוונית: א.א. הלוי (ירושלים: מוסד ביאליק 1994 [1959]), ספר רביעי, ק"ג, עמ' 222.
[3] H. D. Westlake, "Thucydides and the Fall of Amphipolis", Hermes, vol. 90 no. 3 (1962), pp. 278-279.
[4] תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס. מיוונית: א.א. הלוי (ירושלים: מוסד ביאליק 1994 [1959]),ספר רביעי, ק"ו, עמ' 223.
[5] H. D. Westlake, "Thucydides and the Fall of Amphipolis", Hermes, vol. 90 no. 3 (1962), pp. 280-282.
[1] תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס. מיוונית: א.א. הלוי (ירושלים: מוסד ביאליק 1994 [1959]),ספר רביעי, ק"ד עמ' 223.
[2] H. D. Westlake, "Thucydides and the Fall of Amphipolis", Hermes, vol. 90 no. 3 (1962), pp. 278–279 ;
משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, (ירושלים: מאגנס תשס"ב), עמ' 370.
[3] תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס. מיוונית: א.א. הלוי (ירושלים: מוסד ביאליק 1994 [1959]),ספר רביעי, ק"ו עמ' 223; משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, (ירושלים: מאגנס תשס"ב), עמ' 370.
[1] תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס. מיוונית: א.א. הלוי (ירושלים: מוסד ביאליק 1994 [1959]), ספר רביעי, ק"ד, עמ' 223; משה עמית, תולדות יוון הקלאסית (ירושלים: מאגנס תשס"ב), עמ' 370.
[1] משה עמית, תולדות יוון הקלאסית (ירושלים: מאגנס תשס"ב), עמ' 370.
[2] תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס. מיוונית: א.א. הלוי (ירושלים: מוסד ביאליק 1994 [1959]), ספר רביעי, ק"א, עמ' 221; משה עמית, תולדות יוון הקלאסית (ירושלים: מאגנס תשס"ב), עמ' 370-369.
[1] תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס. מיוונית: א.א. הלוי (ירושלים: מוסד ביאליק 1994 [1959]), ספר רביעי, ק"ב, עמ' 222.
[2] תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס. מיוונית: א.א. הלוי (ירושלים: מוסד ביאליק 1994 [1959]), ספר רביעי, ק"ח, עמ' 224;
Barbara Mitchell, "Kleon's Amphipolitan Campaign: Aims and Results", Historia: Zeitschrift fur Alte Geschichte, vol. 40, no. 2 (1991), p. 174.
[1] תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס. מיוונית: א.א. הלוי (ירושלים: מוסד ביאליק 1994 [1959]), ספר רביעי, ק"ב-ק"ח, עמ' 225-222.