טיוטה:קומיקס אירוטי

קומיקס אירוטיאנגלית: Erotic comics) הם קומיקסים המתמקדים באופן מהותי בעירום וביחסי מין.

היסטוריה

עריכה

אירופה

עריכה
 
קריקטורה פורנוגרפית מהמאה ה-18, מתוך ספר "הדילדו המלכותי".

אירוטיקה מצויירת חדרה לקומיקס עוד מימיו הראשונים. במהלך המאה ה-18, מארי אנטואנט ובעלה, לואי השישה עשר, מלך צרפת, ואריסטוקרטים נוספים, תוארו באופן מיני מפורש בחוברות כמו "הדילדו המלכותי" ו"האורגיה המלכותית"[1].

בתקופה המודרנית, מדינות אירופה נהגו בדרך כלל באופן מתירני כלפי חומר מיני מפורש בקומיקס[2]. בשנות ה-60 של המאה ה-20, הצנזורה באיטליה הטילה הגבלות על ז,אנר הקומיקס האיטלקי, fumetti neri, שהיו מלאים בסצנות פורנוגרפיות מפורשות[3].

בשנות השמונים, הסופר מילו מנרה החל ליצור סדרת הקומיקס "קליק", לה נוצרו סדרות המשך נוספות בשנים הבאות[4][5][2]. באותה תקופה, הקומיקסאי הגרמני ראלף קוניג (אנ') החל ליצור קומיקס אירוטי של גברים הומוסקסואלים, כמותו גם טום בודן (אנ') הבלגי הוציא כמה חוברות המתארות את הרפתקאותיהם המיניות של גברים הומוסקסואלים צעירים[2].

צפון אמריקה

עריכה

טיוואנה בייבל (אנ') היו ספרי קומיקס פורנוגרפיים בגודל כף היד שהופקו בארצות הברית משנות ה-20 ועד תחילת שנות ה-60. הם היו לרוב חוברות בשחור-לבן בנות שמונה עמודים שהציגו איורים פורנוגרפיים, אשר עסקו בדרך כלל בהרפתקאותיהם המיניות של דמויות קומיקס ידועות, דמויות פוליטיות וכוכבי קולנוע, כשרוב המחברים בחרו להישאר אנונימיים[2], אך ידוע שהאמן ווסלי מורס (אנ') לקח חלק בכתיבתם[6].

החוברות הופקו ללא רשות, נמכרו בשוק השחור, והגיעו לשיאם בשנות ה-30 כשמיליוני חוברות נמכרו. הפופולריות של טיוואנה בייבל החלה לדהוך לאחר מלחמת העולם השנייה, ועד אמצע שנות החמישים רק קומץ קטן של קומיקסים אלו עדיין הופיעו בשוק[2].

  ערך מורחב – הנטאי

ביקורת

עריכה

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ The Royal Dildo, The Royal Dildo אנגלית)
  2. ^ 1 2 3 4 5 Erotic Comics, www.lambiek.net (באנגלית)
  3. ^ Simone Castaldi, Drawn and Dangerous: Italian Comics of the 1970s and 1980s, הוצאת אוניברסיטת מיסיסיפי, 2010, ISBN 978-1-60473-749-3.
  4. ^ Milo Manara, lambiek.net אנגלית)
  5. ^ Il Gioco | maestromanara.org, maestromanara.org איטלקית)
  6. ^ Wesley Morse, lambiek.net (באנגלית)