טיוטה:תל אל חמאם
תל אל חמאם הוא אתר ארכאולוגי בירדן הממוקם בבקעת הירדן כ-12 קילומטרים צפון מזרחית לים המלח. האתר מזוהה כיום עם העיר המקראית סדום.
פרויקט ארכאולוגי, המתנהל באתר ובסביבתו החל משנת 2005 חשף כי בתקופת הברונזה התיכונה, לפני כ-3650 שנים, האתר וכל היישובים בסביבתו נחרבו בפתאומיות כתוצאה מחשיפה לטמפרטורה גבוהה מ-2000 מעלות צלזיוס שהפכה מייד כל חומר אורגני, בכללם אנשים ובעלי חיים, לאפר. החום והלחץ שנוצר בפיצוץ היה כה עז שהוא התיך את כלי החרס, התיך מתכות שונות באדמה כגון ברזל ואירידיום, יצר גרגירי זכוכית והפך חומרים אורגניים שונים ליהלומים זעירים. תופעת הטבע היחידה שמוכרת לנו כיום, אשר יכולה לייצר חום ולחץ כזה, היא פיצוץ של אסטרואיד בדומה לאירוע טונגוסקה ולפגיעת המטאור ברוסיה.[1]
באתר התקיים יישוב משמעותי במשך אלפי שנים החל מהתקופה הכלכוליתית. בתקופת הברונזה היישוב היה אחד הגדולים בכל אזור הלבנט ובוודאי שהגדול ביותר בכיכר הירדן. הסקר הארכאולוגי שנערך במסגרת פרויקט תל אל חמאם חשף למעלה מ-100 יישובים קטנים יותר סביבו. לכן, בהקבלה לתיאור המקראי, מסיקים שתל אל חמאם היא סדום שתוארה בתור העיר הגדולה והמרכזית באזור כיכר הירדן והיישובים הקטנים סביבה הם "ערי הכיכר" האחרות שנהרסו במהפכת סדום ועמורה.
הממצאים מראים שההתיישבות באתר ובכל ביישובים סביבו נותרה חרבה אחרי האסון במשך כ-600 שנה ומעולם לא התאוששו במלואם. החוקרים משערים שמי מלח מים המלח הסמוך התאדו ואז נשפכו חזרה על האדמה באזור. המלחת האדמה הפכה אותה לבלתי ניתנת לעיבוד במשך מאות שנים.
קישורים חיצוניים עריכה
- פרויקט החפירה הארכאולוגית של תל אל חמאם - האתר הרשמי באנגלית
הערות שוליים עריכה
- ^ כריסטופר מור, ארכיאולוג ומנהל פרויקטים מיוחדים בתוכנית המחקר הארכיאולוגי של נהר סוואנה ובמכון דרום קרוליינה לארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת דרום קרוליינה, סלע חלל ענק הרס עיר ליד ים המלח לפני כ-3,600 שנה; השראה לסיפור השמדת סדום והרס חומות יריחו, באתר הידען, ספטמבר 2021