טיטן 2
טיטאן 2 (באנגלית: Titan II) הוא טיל מסדרת הטילים טיטן. הטיל פותח על ידי חברת גלן ל. מרטין (לאחר מכן מרטין מריאטה). הטיטאן יוצר במקור כדי לשמש כטיל בליסטי בין־יבשתי, ולאחר מכן הוסב לשימוש כרקטת שיגור למסלול לווייני נמוך. הטיל שימש לשיגור לווייני ריגול עבור חיל האוויר האמריקאי, לשיגור לוויני מחקר ומטאורולוגיה שונים, ולשיגור חלליות הג'מיני עבור נאס"א. שדרוג של הטיטן 2 (Titan 2 SLVs) שוגר מנמל החלל ונדברג שבקליפורניה עד לשנת 2003.
שיגור טיל טיטן 2 בשנות ה־60 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ייעוד | שיגור לוויינים, הרתעה בליסטית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
משפחה | משפחת משגרי הטיטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יצרן | חברת גלן ל. מרטין, מרטין מריאטה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ארץ ייצור | ארצות הברית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עלות שיגור | 16.389 מיליון דולר (1969) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גרסאות |
טיטן 2 LGM משגרים: טיטן 2 23G, טיטן 2 GLV | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סטטוס | הוצא משימוש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אתרי שיגור |
LC־15, 16, 19 בנמל החלל קייפ קנוורל LC-395 ו־SLC-4W בבסיס חיל האוויר ונדנברג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שיגורים | 106 (מזה 25 כמשגר) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הצלחות | 101 (מזה 24 כמשגר) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כישלונות | 5 (מזה 1 כמשגר) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שיגור ראשון | 12 במרץ 1962 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שיגור אחרון | 18 באוקטובר 2003 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטענים ידועים | חללית ג'ימיני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטען ל־LEO | 3,600 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטען למסלול קוטבי | 2,177 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטען ל־TLI | 227 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
גרסאות
עריכהטיל "טיטן 2 LGM" הוא טיל המשך לטיל "טיטן 1". הטיל בגרסה זו (שהייתה גרסת הייצור המקורית) פותח כטיל בליסטי בין־יבשתי, כדי להגביר את יכולת ההרתעה של ארצות הברית. הטיל פותח על ידי חברת גלן ל. מרטין לפי חוזה בינה לבין חיל האוויר האמריקאי. הטיל היה יכול לשאת משקל כפול מאשר קודמו, טיטן 1. 63 הטילים הראשונים שקיבל פיקוד האוויר האסטרטגי של ארצות הברית הוצבו בבסיס חיל האוויר ונדנברג וסביב שלושה בסיסים נוספים של חיל האוויר האמריקאי. מספר תאונות התרחשו עם הטיל כאשר היה במבנה השיגור שלו. התאונה החמורה ביותר התרחשה ב־1965, כאשר הטיל התפוצץ בתוך המבנה בו הוצב וגרם למותם של 53 אנשים, רובם אזרחים.
הטיל האחרון נוטרל ב־5 במאי 1987. את הטילים מאחסנים כיום, מנוטרלים, בבסיס חיל האוויר האמריקאי דייוויס־מונטנה. רוב הטילים שלא נוצלו לטיסות ניסוי בזמן פעילות מבצעית עברו התאמה למשגרים מדגם טיטן 2 23G וטיטן 2 GLV. רק טיל אחד ומבנהו הושארו במקומם והם משמשים כ"מוזיאון לטיל טיטן".
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- David K. Stumpf, TITAN II A history of a Cold War Missile Program, The University of Arkansas press, 2000
קישורים חיצוניים
עריכה- נתונים על הטיל (באנגלית)
- אתר הטיל