טימון איש אתונה
טימון איש אתונה (באנגלית: Timon of Athens) הוא מחזה מאת ויליאם שייקספיר ועוסק במיזנתרופ המפורסם בשם זה המוזכר בכתבי פלוטרכוס כמי שחי בימי המלחמה הפלופונסית. נראה ששייקספיר ערבב גם בינו לפילוסוף טימון מפליוס. כיום מקובל על מרבית חוקרי התיאטרון כי כתב את ההצגה יחד עם מחבר נוסף, תומאס מידלטון, כנראה סביב 1605. ככל הידוע, המחזה לא הועלה על הבמה בימי חייו, וההופעה המתועדת הראשונה היא מ-1674. לצד ההיסטוריון היווני, הוא ומידלטון שאבו בעיקר מהגרסה שנדפסה ב"ארמון התענוגות" לוויליאם פיינטר, אסופת סיפורים שיצאה לאור ב-1566. ההצגה ממוינת לרוב כטרגדיה, אף כי מאפייניה הקומיים הביאו חוקרים לשייכה ל"מחזות הבעייתיים" של שייקספיר, הנעדרים סוגה ברורה.
 | |
| המחזה במהדורת הפוליו הראשונה, 1623. | |
| כתיבה | ויליאם שייקספיר |
|---|---|
| דמויות |
טימון פלאביוס אלקיביאדס אפמנטוס |
| מקום ההתרחשות | אתונה העתיקה |
| תקופת ההתרחשות | 430-439 לפנה"ס? |
| מדינה |
ממלכת אנגליה  |
| סוגה | טרגדיה |
| הצגת בכורה | 1674 |
| שפה | אנגלית מודרנית מוקדמת |
עלילה עריכה
טימון הוא אזרח אתונאי עשיר, טוב לב ונדיב, המרעיף מתנות וכסף על שפע החנפנים הנצלנים הסובבים אותו. הוא משחד את אבי הנערה שמשרתו מחזר אחריה כדי שיתיר להם להינשא, פודה את חובו של ידיד, ומבזבז לאין שיעור על דברים דומים. רק משרתו פלאביוס, המסור לו באמת ובתמים, מנסה להבהיר לו את המצב לאשורו. טימון עורך לידידיו משתה במהלכו הוא נושא נאום על חשיבותה של הרעות. הפילוסוף הציני ושונא-האדם אפמנטוס, הנוכח בחגיגה, עולב בטימון בבוז על תמימותו ומגחך על האורחים. העשיר מתקשה להבין את רשעותו.
פלאביוס מודיע לטימון שפזרנותו הרבה כילתה את ממונו, ועתה הוא שקוע בחובות. נושיו מגיעים כדי לתבוע את כספם. הוא המום וזועם על המשרת, אותו הוא מאשים בכך שלא סיפר לו על כך קודם. פלאביוס עונה כי אמר לו זאת פעמים רבות. טימון משגר שלושה ממשרתיו לאנשים אותם הציל מצרה קודם כדי שיבואו לעזרו, אך כולם דוחים אותם בקש.
בינתיים, אחד מקציניו של המצביא אלקיביאדס קוטל אדם במהלך ריב. הרשויות מחליטות להוציאו להורג כעונש, אך הוא עצמו מוחה בטענה שהאיש פעל מתוך זעם. בתגובה, הוא מוצא לגלות. מר נפש, אלקיביאדס מחליט לנקום באתונה.
טימון המזועזע מזמין את כל ידידיו למשתה נוסף. הם באים ברצון, אך מגלים שהכין להם אך מים ואבנים. הוא משליך עליהם עפר, מקלל אותם ומכריז כי עתה הוא שונא את כל בני-האדם. חסר כל, הוא יוצא מחוץ לעיר כדי להתקיים על שורשים ועשבים. בעודו מחפש מזון הוא מוצא אוצר זהב. פלאביוס בא לחפשו כדי לתת לו כסף, והוא משבחו כאדם הישר היחיד בתבל. הם נתקלים באפמנטוס, אך עתה טימון ציני אף יותר ממנו והשניים עולבים זה בזה באכזריות. צבאו של אלקיביאדס עובר לידם: העשיר תורם לו את מרבית זהבו כדי שיכבוש את אתונה. הוא מעניק עוד לשני גנבים, כדי שיפרצו לכל הבתים שיוכלו, ולשתי זונות, על מנת שיפיצו מחלות מין. חבריו של טימון שומעים על האוצר ומתקהלים אליו, אך הוא מגרש אותם בקללות ודוחה גם את נציגי השלטון, שרוצים בעזרתו נגד אלקיביאדס. המצביא כובש את אתונה. טימון מת בקללו את המין האנושי.
קישורים חיצוניים עריכה
- The Life of Timon of Athens בוויקיטקסט
- ויליאם שייקספיר, טימון בן אתונה, תרגום לעברית: דורי פרנס, באתר "שייקספיר ושות'"
- טימון איש אתונה, באתר "שקספיר – מימין לשמאל" - אוסף דן אלמגור
- טימון איש אתונה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)