טינה בלאו
טינה בלאו (בגרמנית: Tina Blau; 15 בנובמבר 1845 - 31 באוקטובר 1916) הייתה ציירת נוף אוסטרית חשובה.
 | |
| לידה |
15 בנובמבר 1845 וינה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 1916 (בגיל 70) וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| שם לידה |
Regina Leopoldine Blau |
| מקום קבורה |
בית הקברות המרכזי בווינה |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אימפרסיוניזם |
| הושפעה על ידי |
אוגוסט שפר, וילהלם לינדנשמיט הבן |
| בן או בת זוג |
היינריך לאנג (29 בדצמבר 1883–8 ביולי 1891) |
  | |
חיים עריכה
טינה בלאו הייתה ממוצא יהודי. היא הייתה בתו של הרופא הצבאי סיימון בלאו, שתמך בנטייתה לציור. טינה בלאו הייתה תלמידתם של אוגוסט שפר פון וינוולד, אנטון הנלי, וילהלם לינדנשמיט במינכן (1869–1873) ואמיל יקוב שינדלר איתו חלקה אולפן במשך שנתיים.[1]
בשנת 1883 עברה המרה לכנסייה האוונגליסטית והתחתנה באותה שנה עם צייר הסוסים והקרבות היינריך לאנג (1838-1891) וקראה לעצמה טינה בלאו-לאנג.[2] בני הזוג עברו למינכן, שם לימדה אמנות נוף וטבע דומם באקדמיה לנשים של התאחדות האמנים במינכן משנת 1889. אידה גרהרדי הייתה בין התלמידות של טינה בלאו באותה תקופה. בשנת 1890 הייתה לה תערוכה במינכן קונסטוורין, שם הצליחה להציג 60 עבודות.
לאחר מות בעלה, היא נסעה להולנד ולאיטליה ואז חזרה לוינה לאחר היעדרות של עשר שנים. בשנת 1897 הקימה את בית הספר לאמנות לנשים ונערות בווינה יחד עם אולגה פראגר, רוזה מאידרדר וקרל פדרן, שם לימדה נוף ודומם בשנים 1898 עד 1915.
טינה בלאו-לנג בילתה את הקיץ האחרון שלה ואת חלק מהסתיו בעבודה בגסטין, משם נסעה לסנטוריום וינאי לבדיקה - ומתה מדום לב.
היא קיבלה חלקת כבוד בבית העלמין האוונגליסטי המרכזי של וינה.
קונסטלרהאוס בווינה הקדיש לה תערוכת זיכרון בספטמבר 1917, שקדמה לה מכירה פומבית של רכושה האמנותי[3] במרץ אותה שנה.
בשנת 1930 נקרא על שמה כיכר טינה-בלאו-ווג, ברובע באומגרטן. בתקופה הנאצית שונה שמה של הכיכר מסיבות אנטישמיות.
הערכה עריכה
טינה בלאו היא אחת הציירות האוסטריות החשובות במאה ה-19. כמו אמיל יקוב שינדלר, קרל מול, תיאודור פון הורמן, הוגו דרנוט, מארי אגנר ואולגה ויסינגר-פלוריאן, היא שייכת לסגנון האימפרסיוניזם של אוסטריה ויצרה בעיקר נופים ודומם. אך היא גם נודעה בדיוקנאות שציירה בתקופת היצירה האחרונה שלה.
האמנית יצאה לנסיעות לימוד רבות, אשר לקחו אותה גם לבוהמיה, מורביה וטרנסילבניה, שם צוירו תמונותיה הגדולות הראשונות. אולם רבים מהמוטיבים שלה מגיעים מווינה וסביבתה.
טינה בלאו השתתפה בתערוכות במינכן, ברלין, דרזדן, לייפציג, המבורג, פריז ושיקגו.
גם בגיל מבוגר היא נשארה עם סגנון הציור שלה ולא התעניינה בארט נובו שהתפשט בעולם הציור.
גלריה עריכה
-
נהר וינה -
אמסטרדם -
סימטה בוינציה -
טחנת רוח בדוכנדכט -
נוף בדורכנדכט -
נוף בהיילינגשטאט -
קשת טיטוס -
מפרש צהוב
קישורים חיצוניים עריכה
- טינה בלאו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Tina Blau, Jewish Women's Archive (באנגלית)
- ^ † Tina Blau-Lang, anno.onb.ac.at
- ^ Ein letzter Besuch, anno.onb.ac.at