טיסה 367 של JAT
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
טיסה 367 של חברת התעופה JAT איירווייז התקיימה במטוס דאגלס DC-9. המטוס התפוצץ לאחר שעבר את נקודת NDB של המשטרוף, במערב גרמניה (לפני שבירת חומת ברלין) בדרך בין סטוקהולם לבלגרד.
.jpg) | |
| המטוס המעורב | |
| תאריך | 26 בינואר 1972 |
|---|---|
| מיקום |
הרמסדורף  |
| גורם | טרור |
| קואורדינטות | 50°49′37″N 14°20′47″E / 50.826944444444°N 14.346388888889°E |
| הרוגים | 27 |
| ניצולים | 1 |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | |
| כלי טיס | דאגלס DC-9 |
| מספר זנב | YU-AHT |
| מוצא | נמל התעופה סטוקהולם ארלנדה |
| אנשי צוות | 5 |
  | |
המטוס התפרק לשלושה חלקים כתוצאה מהתפוצצות זו. אירוע הטרור התרחש ב-26 בינואר 1972.
על המטוס פיקד הקפטן לודוויק רזריה והטייס משנה רטקו מיהיץ, עם צוות של 5 דיילים וביניהם הדיילת וסנה וולוביץ', ששרדה נפילה מגובה רב, ללא מצנח.
גורם עריכה
מטוס המקדונל דאגלס DC-9-32 התפרק בעקבות פצצה שהתפוצצה על הסיפון, שהוטמנה בידי ארגון טרור בשם "אוסטאשה", במהלך שיוט בגובה 33,000 רגל.
הפצצה מתוצרת בית הוטמנה בתא המטען הקדמי. בזמן הפיצוץ, הייתה וסנה וולוביץ' בחלקו ההאחורי של המטוס. עם זאת, וולוביץ'עצמה סיפר שנמצאה בחלק האמצעי של המטוס שהתפרק.
וולוביץ' שרדה, אולם הייתה בקומה למשך 27 ימים, ונותרה משותקת באופן זמני מן המותניים ומטה. לאחר ההחלמה היא המשיכה לעבוד בחברת התעופה, אם כי בעבודה משרדית.
במדורי פרסום שעסקו בנושא עריכה
וולוביץ' מחזיקה בשיא שנכנס לספר השיאים של גינס עבור הנפילה החופשית מהגובה הגבוה ביותר, ללא מצנח וגם זכתה לקבל את פרס הגינס הזה מפול מקרטני.
וולוביץ' נהייתה לידוענית ביוגוסלביה הקומוניסטית, ועד שנות ה-90, שימשה אורחת קבועה בתוכניות טלוויזיה יוגוסלביות מצליחות. היא השתתפה בטקס ההנצחה השנתי באתר ההתרסקות, עד שמנהג זה פסק ב-2002. בתו של הכבאי שהציל אותה נושאת את שמה, וכן גם מלון מקומי על שמה בשם "פזנה וסנה" בצ'כיה, סמוך למקום ההתרסקות.
התרסקות המטוס, הפכה לנושא מרכזי בתוכנית מכסחי המיתוסים פרק 37 "הסיפור של וסנה וולוביץ'". הם הגיעו למסקנה שניתן לשרוד מצב זה בהתאם לצורת הישיבה במטוס ובחלק הנכון.
קונספרציות ותאוריות עריכה
המסקנה הרשמית של ההתרסקות שנרשמה בדו"ח הייתה מתמודד מדי פעם בטענות של תאוריות וקונספירציה. כך, למשל, ב-1997 דיווח כתב העת הצ'כי ליקטבי על קוסמונאוטיקה, כי המטוס נורה בטעות על ידי מערך הגנה אוורי צ'כוסלובקיות.
תאוריית הירוט בידיי ההגנה האווירית עריכה
הדיון על היבטים שונים של ההתרסקות נפתחו מחדש ב-8 בינואר 2009, כאשר מגזין החדשות הגרמני טאגשאו הציג דו"ח של העיתונאים פיטר הורנונג ופאוול תיאנר. שעל סמך מסמכים חדשים שהושגו בעיקר על ידי רשות התעופה האזרחית הצ'כית, הם הגיעו למסקנה כי "סביר מאוד" כי המטוס הופל בטעות רק בכמה מאות מטרים מעל הקרקע, מיירוט של מטוס קרב מיג השייך לחיל האוויר הצ'כוסלובקי, מאחר שחשבו שמדובר במטוס אויב, בעת שמטוס הנוסעים ניסה בכלל לבצע נחיתה אונס. ואילו כל הראיות המרמזות על כך שהמטוס נהרס בגובה רב על ידי חומרי נפץ, הונחו במזוודה ועוצבו על ידי המשטרה החשאית הצ'כוסלובקית.
כראיה לכך שהדי-סי-9 התפרקה בגובה נמוך יותר, ציינו העיתונאים עדי ראייה מסרבסקה קמניצ'ה, שראו את המטוס בוער אך עדיין שלם מתחת לעננים הנמוכים, ואישור של מומחה תעופה סרבי (שהיה בהווה באתר ההתרסקות) כי אזור ההריסות היה קטן מדי עבור התרסקות בגובה רב, לפי הורנונג, טיסה 367 נכנסה לקשיים, "נכנסה לירידה תלולה ומצאה את עצמה מעל שטח צבאי רגיש", קרוב למתקן נשק גרעיני. עם זאת, הורנונג עצמו אמר כי התאוריה שלו "יש רק אינדיקציות, אין ראיות"
תגובות עריכה
וסנה וולוביץ' (שלא זכרה דבר מההתרסקות או בטיסה לאחר העלייה למטוס) התייחסה לטענות שהמטוס "ניסה לנחות נחיתת אונס" או "ירד לגבהים כה נמוכים" כ"שטויות מעורפלות". נציג של ספר שיאים עולמיים של גינס, על פי העיתון הגרמני די טאגסצייטונג, הצהיר כי "נראה כי באותה תקופה, גינס היה מרומה על ידי רמאים, בדיוק כמו שאר התקשורת.
רשות התעופה האזרחית הצ'כית ביטלה את תאוריית הקונספירציה כספקולציה תקשורתית, המופיעה מעת לעת. דוברתה הוסיפה כי מומחי הרשות לא יגיבו עליהם וכי ממצאי החקירה הרשמית נחקרים בעיקר בשל האטרקטיביות התקשורתית של הסיפור.
כתב מומחה ממגזין צ'כי ציטט: ”במקרה של הפרת המרחב האווירי, האירוע לא ייפתר על ידי טילים נגד אוויר, אלא על ידי מטוסי קרב, כמו כן לא ניתן להסתיר את האירוע, כיוון שיש שם כ -150–200 אנשים שידעו על האירוע, ולא תהיה להם כל סיבה שלא לספר על אירוע כזה”. שיגור טילים פוטנציאלי היה נשמע במיוחד עבור אלפי אנשים, זמן רב לאחר מכן. הוא גם טוען כי עבור המטוס היוגוסלבי, זה יהיה בלתי אפשרי מבחינה טכנית לצלול ב"מצב חירום" מגובה טיסה מוכח לגובה נמוך סמוך למקום שבו הוא נורה לכאורה. הוא גם קובע כי אזור פסולת לא היה "קטן מדי", אבל החלקים העיקריים היו יותר מ-1.5 ק"מ זה מזה.
בנוסף לכך, בקר ההגנה האווירית צ'כוסלובקי, שהפעיל את המכ"ם באותו היום, הצהיר בראיון ב-2009 כי כל מטוסי הקרב הצ'כוסלובקיים היו מתגלים גם על ידי ההגנה האווירית של גרמניה המערבית, אילו היו באזור.
הראיות העיקריות נגד תאוריה זו הן נתוני הטיסה המתקבלים מֿהקופסה השחורה, שסיפקה את הנתונים המדויקים לגבי הזמן, המהירות, הכיוון, ההאצה והגובה של המטוס ברגע ההתפוצצות. שתי הקופסאות השחורות נפתחו ונותחו על ידי חברות השירותים באמסטרדם בנוכחות מומחים מצ'כוסלובקיה, יוגוסלביה ומשרד התעופה ההולנדי (ראאד וור לוכטוארט).
