טיפול קוגניטיבי
טיפול קוגניטיבי או טיפול הכרני היא שיטת טיפול נפשי המבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההתנהגות, ושמקורן של הפרעות רגשיות הוא בדפוסי חשיבה מעוותים. הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה הלקויים והקניית דפוסים סתגלניים במקומם. הטיפול מתבסס הן על עקרונות מתחום הלמידה, והן על ניתוח לוגי ושכנוע מילולי-שכלתני. הטיפול הקוגניטיבי שונה מהטיפול ההתנהגותי בדגש שהוא שם על התהליכים הפנימיים של המטופל, ולא על ההתנהגות בלבד. בין מפתחי השיטה: אלברט אליס, אהרון בק, דונלד מיקנבאום ואלברט בנדורה.
היסטוריה
עריכהלאבות השיטה נחשבים הפסיכיאטר אהרון בק והפסיכולוג אלברט אליס. אליס החל לפתח את שיטת "הטיפול הרציונלי" באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20, בין השאר כתגובת נגד לפסיכואנליזה - שיטת הטיפול הפופולרית באותה תקופה - ובק החל לפתח את "הטיפול הקוגניטיבי" בשנות ה-60. הטיפול הפך במהרה לתחום מחקר מועדף על חוקרים, כאשר בהתחלה היה נהוג להשוות את יעילותו מול הטיפול ההתנהגותי, אך בשנות ה-80 ושנות ה-90 מוזגו שתי השיטות לטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.
שיטות טיפול
עריכהטיפול שכלתני-רגשי
עריכהשיטת טיפול זו, שפותחה על ידי אלברט אליס מניחה שרגשות שונים, ובפרט חרדות ודיכאון, אינם נובעים ישירות מאירועים מציאותיים, אלא מהפירוש שאנו נותנים להם. לדוגמה, העובדה שאדם בתהליך גירושין כשלעצמה לא גורמת לחרדה או לדיכאון, אלא הפרשנות שלו למצב, המביאה אותו לחשוב שהוא נכשל, שלא יוכל למצוא זוגיות חדשה בעתיד, ושהכישלון ייגרר לתחומי חיים אחרים. הטיפול חותר לשנות את תפיסת העולם של האדם ולהקנות לו אמונות ותפיסות רציונליות. הוא כולל ניתוח של ההצהרות המילוליות של האדם, כדי ללמוד מהן על אמונותיו הלא רציונליות, ושכנועו, בטיעונים הגיוניים, להחליפן באמונות רציונליות, שיאפשרו לו לשפר את תפקודו ואת הסתגלותו למציאות.
טיפול בעיוותי חשיבה
עריכה
ערך מורחב – עיוותי חשיבה
עיוותי חשיבה הם הטיות בחשיבה שגורמות לנו לפרש את המציאות בצורה שגויה. הפסיכיאטר אהרון בק זיהה ואפיין את ההטיות במהלך העבודה שלו עם מטופלים שסובלים מדיכאון. מאוחר יותר, יישם בק את הרעיון של עיוותי חשיבה להפרעות חרדה ולהפרעות נפשיות נוספות.
בק סיווג את המחשבות המוטעות לקטגוריות: חשיבה דיכוטומית - חשיבה שבה העולם נחלק לשחור ולבן ללא גוונים, וכך למשל כל אירוע מסווג להצלחה או כישלון. הכללת יתר - הפיכת אפיזודה אחת לחזות הכול והתעלמות משאר מצבי החיים. יחוס עצמי - יחוס אירוע לעצמי כאשר הוא מתרחש ללא הקשר אלי ויש לו חיים משל עצמו. הפשטה סלקטיבית - שליפת פרט מתוך מכלול שלם והתעלמות מכל היתר. התעלמות ממידע שסותר את המחשבות האוטומטיות, קפיצה למסקנות - הסקנת מסקנות לפני שנגמר שלב איסוף הידע, איבוד פרופורציות - הפיכת אירוע קשה לטרגדיה אסונית, וחשיבה רגשית - התייחסות לרגשות כאילו הן עובדות מוצקות.
במהלך הטיפול, המטופל לומד לזהות מחשבות לא-תפקודיות, לבחון אותן, ולהחליפן במחשבות רציונליות ומציאותיות יותר. הטיפול מוגבל בזמן ועיקר העבודה היא בין המפגשים - המטופל מתבקש לעשות "שיעורי בית" ולרשום מחשבות אוטומטיות שעולות בעקבות אירועים שונים בחייו ולנסות להחליפן ב"מחשבות מתוקנות", תפקודיות יותר. המטרה הסופית של הטיפול היא שהמטופל יהיה מסוגל "ליירט" את המחשבות האוטומטיות ולתקנן במהלך האירוע. בשיטה זו יש דו-שיח סוקראטי בין המטפל למטופל, המטפל פעיל בהבניית הטיפול ומדגיש גורמים מודעים, והדגש הוא כאן ועכשיו.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אהרן בק וגרי אמרי (1985), Anxiety Disorders and Phobias: a Cognitive Perspective; יצא לאור בעברית בשם הפרעות חרדה ובעת: התאוריה והטיפול ההכרני, 2009, תל אביב: הוצאת פסגות
- ג'אן סקוט, ג' מרק ג' וויליאמס ואהרן בק, (1995), תרפיה קוגניטיבית עקרונות והדגמות, תל אביב: הוצאת אח
- ברנס, ד' (2001), בוחרים להרגיש טוב, תל אביב: הוצאת פסגות
- ניר עישר ועפרה מירון-ליכטר (2012), להפחיד את הפחד: מדריך לטיפול עצמי בחרדה, הוצאת מכון פסגות (קישור לפרק 7 מתוך הספר: "טיפול במחשבות", באתר פסיכולוגיה עברית)
קישורים חיצוניים
עריכה
- האגודה הישראלית לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי
- פרופ' ג'ודית באק, הבחנה בין טיפול קוגניטיבי לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי, (באנגלית)
- רות מלקינסון, Cognitive Grief Therapy, פסיכולוגיה עברית, 20 בספטמבר 2007 (כולל פרק מתוך הספר)
תרפיה קוגניטיבית, דף שער בספרייה הלאומית
