התערבות טיפולית
התערבות טיפולית היא השימוש של מטפל בכלים טיפוליים שנועדו לסייע למטופל. כלים נפוצים בטיפול הם פרשנות, שיקוף, תמיכה, שאלה ועוד. כלים אלו דורשים שליטה ומיומנות.
עיתוי ההתערבות הוא משמעותי כדי לאפשר תהליך בונה אצל המטופל. התערבות מוקדמת מדי עלולה להגדיל את ההתנגדות ולסכל את מטרת ההתערבות.
מטפלים שונים ישתמשו בכלים טיפוליים שונים, על פי גישתם התאורטית לטיפול ואופי הטיפול. בחינה של כלים אלו תעסוק באופן השימוש בהם, התאמתם לתהליך ולמטופל והיעילות שלהם.
סוגי התערבויות
עריכהפרשנות
עריכה
ערך מורחב – פרשנות (פסיכולוגיה)
בגישות פסיכודינמיות מסורתיות, הפרשנות היא כלי ההתערבות המרכזי בטיפול. תפקיד הפרשנות הוא לחשוף רבדים עמוקים יותר אצל המטופל ולהביא לכדי תובנה. בגישה זו מתעמת המטפל עם המטופל בהצגתו את התופעה אליה הוא מתייחס, ובמתן הסבר המאיר את המשמעויות הלא מודעות אצל המטופל, לרוב בהקשר למקורות התופעה בעברו (למשל בילדותו). תהליך העיבוד הנלווה מביא לתובנה שמשפיעה על חיי היום יום.
התערבות תמיכתית
עריכהבמחצית השנייה של המאה העשרים ירד מעמדו של הפירוש, שעד אז היה הכלי המרכזי, ותאורטיקנים שונים הרחיבו את צורות ההתערבות של המטפל. ביון הדגיש את חשיבות ההכלה ככלי התערבות מרכזי, ודונלד ויניקוט את ההחזקה. התערבויות פרשניות דורשות אצל המטופל יכולת התמודדות (כוחות אגו) אל מול התובנה והתרופפות ההגנות שהיא מביאה. לכן התערבויות כאלו אינן מתאימות לכל מטופל. במקרים אלו, תפקיד ההתערבות הוא ליצור השפעה מיידית על המטופל ולחזק אותו. התערבות כזו נקראת התערבות תמיכתית.
סוגים אפשריים נוספים של התערבויות תמיכתיות הם סוגסטיה, תמיכה, אישור, הרגעה, עצה ושכנוע. להתערבויות אלו יש תועלת רבה, אך הביקורת על השימוש בהן הוא שתועלתן היא לטווח קצר, ואילו להתערבויות הפרשניות תועלת רבה יותר להשגת עצמאות.
שאלה ככלי התערבות
עריכהלשאלה ניתן להתייחס כחוויה תוך-נפשית הנוצרת מפערים של חוסר ידיעה, כפעולה בין-אישית, או כמניפולציה שתפקידה להעביר מסר ולעורר ספק ותהייה. התייחסויות אלו משליכות על השימוש בשאלה ככלי התערבות. ניתן להשתמש בה ככלי לאיסוף מידע על המטופל. סאליבן, פסיכיאטר ומייסד הגישה הבינאישית, התייחס לשאלה ככלי התערבות לכל דבר, מתוך השקפה שהטיפול בסיסו ביחסים בין המטפל למטופל, ותפקיד המטפל הוא לחקור את יחסי הגומלין של המטופל דרך היחסים הטיפוליים.
ניתן להשתמש בשאלה כדי להעביר מסרים למטופל, לעורר בו ספקות, לעמת אותו עם סתירות בדבריו, או לכוון אותו לנושאים מסוימים. שאלות יכולות להחוות גם כסוג של פירוש או הבעת דעה. בנוסף, שאלה יכולה להחוות גם כסוג של תמיכה, ויש מטופלים שמבקשים מהמטפל להנחות אותם באמצעות שאלות. השאלה מפחיתה חרדה ומאפשרת תלות.
התערבויות נוספות
עריכהארווין יאלום, סופר ופסיכיאטר, מחשובי הפסיכולוגים בתחום הפסיכותרפיה האקזיסטנציאלית, מרחיב את המושג התערבות ומכליל תחתיו גם הנחיות לפעולה, כמו כתיבה או משחק תפקידים, הפעלות יוצרות אמון בטיפול קבוצתי וביקורי בית. התערבות נוספת, שנויה במחלוקת, היא מגע שאינו בעל אופי מיני, כמו חיבוק או אחיזת יד.
התערבויות בטיפול באמצעות אמנויות
עריכה- ערך מורחב – טכניקות התערבות בטיפול בתנועה
בתהליכי טיפול שאינם מילוליים, כמו טיפול באמנויות, מתרחב "ארגז הכלים הטיפולי" על פי הרקע המקצועי של המטפל בתחום האמנות הרלוונטי. מטפל באמנויות יכול ליצור יחד עם המטופל והיצירה של המטפל משפיעה על המטופל, הקשר הטיפולי והתכנים שעולים, ככל התערבות אחרת. כך, למשל, מטפל באמנות יציע טכניקה אמנותית, חומרי גלם או משימות בציור; מטפל במוזיקה יציע למטופל לאלתר, או ילווה אותו בשירה או בנגינה; בפסיכודרמה משמש המטפל בתפקיד של אגו מסייע, ובתפקיד זה הוא מגלם דמויות מציאותיות או דמיוניות מעולמו של המטופל.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- מורטון צ`ת`יק (2000), שיטות בפסיכותרפיה של הילד: אסטרטגיות פסיכודינמיות, הוצאת אח.
- ארווין יאלום (2002), מתנת התרפיה, הוצאת כנרת.