טמאש ויטראי
טמאש ויטראי (במקור נויפלד,[1] בהונגרית: Vitray Tamás; בודפשט, 5 בנובמבר 1932) הוא עיתונאי יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגריה, מקביל לפרס ישראל) זוכה פרס האמן המצטיין וגם זוכה בתואר "חבר לנצח בטלוויזיה ההונגרית"(הו'), עורך ראשי, כתב, שדר ספורט.
.jpg) | |
| לידה |
5 בנובמבר 1932 (בן 91) בודפשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| שם לידה |
Neufeld Tamás |
| מדינה |
הונגריה |
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה עריכה
טמאש ויטראי נולד במשפחה יהודית וכשהיה בן 7 פרצה מלחמת העולם השנייה ונחקקו החוקים ה (אנטי)יהודיים. הוא היה בן 11 בכניסת הוורמכט לממלכת הונגריה ב-19 במרץ 1944 התחלתו ימי המצור של ממש. הוא הסתתר בבודפשט, בעוד כל בני משפחתו הקרובים ביותר גורשו ונרצחו באושוויץ, מלבד סבתו מצד אמו.[1] אמו אמנם שרדה את יום השחרור באושוויץ בינואר 1945, אך הייתה חולה מאוד. היא שרדה את מחנה המוות, אך לא הצליחה להתאושש, לחזור הביתה, אלא נפטרה שם.[2] הוא סיים את לימודיו בגימנסיה פרנץ קלצ'אי בשנת 1952 ולאחר מכן היה עובד תפאורה ב"תיאטרון צבא העם ההונגרי" (שמו שונה על ידי השלטון הקומוניסטי מתיאטרון הקומדיה של בודפשט). הוא למד אנגלית ועיתונות ב"מכללה לשפות זרות" (Idegen Nyelvek Főiskolája) ועבד כמתרגם במשרד ההגנה של הונגריה, ולאחר מכן לזמן קצר ברדיו ההונגרי ובחברת Chemolimpex (חברת סחר חוץ הונגרית שנוסדה ב-1949 ועסקה בעיקר ביבוא כימיקלים). לאחר מכן עבד בשגרירות הרפובליקה העממית של סין.
קריירה עריכה
הופעתו הראשונה בטלוויזיה הייתה ב-5 באוגוסט 1958, כאשר התבקש לראיין ספורטאים אמריקאים בגלל כישורי האנגלית שלו. הראיון שנערך ללא כל ידע מוקדם שלו בנושא (הוא אפילו לא ראה מכשיר טלוויזיה לפני כן) נותר בלתי נשכח עד היום: הוא ראיין את הספורטאי המפורסם בכל העולם,1.90 ס"מ גובה, רייפר ג'ונסון, בעודו הוא עומד על שרפרף, שאליו נמשכה תשומת לב הצופים. מצד שני, לוויטראי לא היה מושג בעת הראיון שהוא מופיע בשידור חי בטלוויזיה, כי ברדיו הוא תמיד הוקלט עד אז מראש. ב-1 בדצמבר 1959 הפך לעובד פנימי של מדור הספורט במחלקת תעמולת והשכנוע של מחלקת הטלוויזיה ב"רדיו והטלוויזיה ההונגרי". בשנת 1963 קיבל תעודה (דיפלומה) בארגון ספורט במכללה לחינוך גופני.
השידור החוץ הראשון שלו היה בינואר 1960 מפראג של משחק ההוקי קרח המקצועני בין צ'כוסלובקיה לבין קבוצת ברייטון-טיגרס (אנגלית-קנדית). הצלחתו הראשונה כפרשן ספורט הייתה שידור אליפות אירופה בהחלקה אמנותית על קרח בגרמיש-פרטנקירכן באותה השנה. הוא מונה לכתב בכיר מ-1 ביולי 1968. בנוסף לספורט, אירח גם משחקי תחרויות טלוויזיה, הוא כיכב גם בסרטים, שם גילם על פי רוב כתב.
מ-1 בדצמבר 1975 מונה לראש המחלקה לבידור ומוזיקה ומאז 1 ביולי 1981 היה ראש מחלקת הדרמה של מערכת הדוקו-דרמה. ב-1 בנובמבר 1988 מונה להחליף את יאנוש רדנאי (לאחר פרישתו של רדנאי) בראש מחלקת הספורט. אין כמעט ענף ספורט שהוא לא שידר בטלוויזיה. במהלך השנים, הוא היה כתב של אינספור שידורים ותחרויות עולמיות גדולות רבות. בסך הכל שידר 21 אולימפיאדות חורף וקיץ. בארכיון הטלוויזיה ההונגרית, רשומות כ-4000 תוכניות שלו.
כפנסיונר הוא פעיל משנת 1997. משנת 1999, הוא הנחה תוכנית אירוח. מ-21 באוקטובר 2002 מונה שוב כעורך הראשי של שידור תוכניות הספורט. מ-1 בנובמבר 2004 הפך ליועץ ראשי של נשיאות הטלוויזיה. עד 2010 היה פרופסור באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע, שם לימד משנת 1977.[3] הוא קיבל את התואר חבר לנצח בטלוויזיה ההונגרית. ב-1 ביוני 2012 קיבל אזרחות כבוד רובע 13 של בודפשט.[4]
חייו הפרטיים עריכה
אשתו הראשונה הייתה תרזיה ואשווארי, שני בנים נולדו מנישואים אלה: טמאש (ביולוג) ופטר.[5] אשתו השנייה הייתה השחקנית טרי פלדי (נפטרה ב-2020).[6] אשתו השלישית היא השחקנית בורי קאלאי (1948), איתה הוא חי מאז 1987.[7] הם הודיעו על גירושיהם ב-2019.[8] בתו המאומצת ברברה פוניו היא זמרת אופרה.
תוכניות הטלוויזיה המרכזיות שלו עריכה
- 12 szék (1967)
- Fekete-fehér, igen-nem (1972)
- Ötszemközt (1973–1997?)
- Csak ülök és mesélek (1975–1978, majd 1983–1984)
- Sok van mi csodálatos (1979–1980)
- Kapcsoltam (25 adás 1979–1980, MTV 1, majd 2001 őszén TV2)
- Siker (1980–1981)
- Tengerre magyar (1981)
- Teleráma (1982)
- Telefere (azelőtt Tóksó, 1985–1989)
- Apád, anyád ide jöjjön (1990–1991)
- VT-TV (1991)
- Töltsön velem egy órát! (azelőtt Töltsön velem egy estét, 1993–1994)
- Hogy is van ez? (1996–1997)
- Az én olimpiáim (2000)
- Az ideális család
- Hoztam egy milliót! (2003)
- Kibicek (2009-)
ספריו עריכה
- אני מתייצב מארץ הקרח... (1963)
- אני מתייצב מארץ הקרח... ; מהדורה מורחבת; Sport, בודפשט, 1965 ( ספריית ספורט צבעונית)
- פנדל! (מחבר שותף) (1967)
- פאל פטרדי–טמאש ויטראי: ההוקי האמיתי ; ספורט, בודפשט, 1968
- פסיפס מקסיקני ; Táncsics, בודפשט, 1969 (הרפתקאות מסע)
- פסיפס אמריקאי (1972)
- העיסוק שלנו: כתב ספורט (מחבר שותף) (1979)
- חובב ספורט מקצועי ; Sport, בודפשט, 1981 (Sport Pocket Books)
- חצי מהשלם (1987)
- אני פשוט יושב ושואל... (1990)
- ויטראי - סיכום (2000)
- נשף פירורים (2003)
- הופי (2003) (מחברים שותפים אחדים)
- הכשרה ; Magvető, בודפשט, 2008, Open Books, בודפשט, 2021
- וידויים ואגדות ; עורך טמאש ויטראי; Vasas Media and Advertising Kft., בודפשט, 2011
תפקידי קולנוע עריכה
- .N.N, המלאך של המוות - כתב טלוויזיה (1970)
- האביר דיולה בחורף ובקיץ - כתב ספורט (1970)
- מקום קטן תחת השמש - פרשן טלוויזיה (1973)
- בחלוף עשר שנים - (1979)
פרסים והוקרה עריכה
- עבור טלוויזיה סוציאליסטית
- מדליית הצטיינות ספורט דרג כסף (1968)
- פרס פרנץ רוז'ה (1971)
- מדליית הצטיינות ספורט דרג זהב (1972)
- עיטור מסדר העמל דרג זהב (1980)
- פרס האמן הדגול (1987)
- מסדר דגל הרפובליקה של הונגריה (1990)
- פרס אופוס (1993)
- פרס שגריר (1993)
- פרס צבי הזהב (1994)
- פרס ג'וזף פוליצר לזיכרון (מפעל חיים) (1995)
- פרס אגון ארווין קיש (1995)
- צלב הקצין של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה - אגף אזרחי (1996)
- פרס שאנדור פטה (1999)
- נוצת זהב (2000)
- פרס גרביץ' (2001)
- פרס MSZOSZ (2001)
- פרס תור הזהב (2001)
- צלב אמצעי של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה - אגף אזרחי (2002)
- פרס פרימה פרימיסימה (2003)
- חבר לנצח בטלוויזיה ההונגרית (2004)
- פרס קושוט (2005)
- פרס MSÚSZ למפעל חיים (2006)
- אזרחות כבוד של רובע 13 (2012)
- חבר אלמוות של השחייה ההונגרית (2014)
- פרס לאנטי-גזענות על שם מיקלוש רדנוטי (2015)
- פרס מולדתי (2017)[9]
לקריאה נוספת עריכה
- גלריית הפורטרטים של MTV
- ספר טלוויזיה 1985
- הפרופיל היוצר שלו הוא Moly.hu
- טמאש ויטראי: אימון (קטע)
ראו גם עריכה
- הנחגג השבועי: טמאש ויטראי, sulinet.hu
- טמאש ויטראי על הסט של הספר הגדול, foto.szerko.hu
- ויטראי: קבוצת הגיל שלי כבר לא נדרש בשום מקום, nepszava.hu
קישורים חיצוניים עריכה
טמאש ויטראי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Vitray, akit gyerekként Kisneufeldnek hívtak
- ^ Vitray Tamás: 64 év után találtam meg anyám sírját, Bors, 2016. szeptember 9.
- ^ "Vitray: búcsú 32 év után". Blikk (בהונגרית). 2015-10-30. נבדק ב-2023-04-23.
- ^ ATV, www.atv.hu
- ^ Ezért ment tönkre Vitray Tamás házassága! Őszinte vallomás a legendás tévéstől (femina.hu, 2014.12.25)
- ^ "Ez az igazi szeretet: Ma is hetente látogatja második feleségét Vitray Tamás". Ripost.hu. נבדק ב-2019-07-21.
- ^ "Vitray Tamás 87 évesen válik". 24.hu (בהונגרית). 2019-11-13. נבדק ב-2019-11-14.
- ^ Zrt, HVG Kiadó (2019-11-14). ""Egyedül fejezem be az utat" – Vitray Tamás 87 évesen válik". hvg.hu (בהונגרית). נבדק ב-2019-11-14.
- ^ Jordán Tamás Hazám-díjat kapott, szinhaz.hu - 2017. november 18.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "טמאש ויטראי".