טסטוסטרון

תרכובת

טסטוסטרון (באנגלית: Testosterone) הוא הורמון המין הזכרי העיקרי, כחלק מהורמוני האנדרוגן בהשפעת ההורמון LH המיוצר בבלוטת יותרת המוח. הוא מיוצר בכמויות גבוהות אצל הגבר באשכים, על ידי תאי ליידיג, ואצל האישה בשחלות (אם כי, אצל האישה ההורמון הופך ברובו המוחלט לאסטרדיול על ידי האנזים ארומטאז ולכן הוא לא נפוץ בגוף).

טסטוסטרון
המבנה הכימי של טסטוסטרון
המבנה הכימי של טסטוסטרון
שם סיסטמטי (8R,9S,10R,13S,14S,17S)- 17-hydroxy-10,13-dimethyl- 1,2,6,7,8,9,11,12,14,15,16,17- dodecahydrocyclopenta[a] phenanthren-3-one
כתיב כימי C₁₉H₂₈O₂ עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 288.43 גרם/מול
מספר CAS 58-22-0
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לטסטוסטרון תפקיד מפתח בדחף המיני, הן אצל הגבר והן אצל האישה. הורמון זה גם אחראי על סימני המין המשניים הגבריים: שׂיעור הפנים והחזה, עיבוי הקול, העלאת מסת השרירים, עיבוי העצם, יצירת תאי זרע והדחף המיני. בתחום ההתנהגותי, רמות גבוהות של הורמון זה מובילות לאגרסיביות ותחרותיות, ואילו רמות נמוכות עלולות לגרום לירידה במצב הרוח, דיכאון, עייפות ופגיעה בזיכרון[1].

בתחילת יצירת העובר הזכר מופרש ההורמון מאשכיו של העובר, והוא משפיע על סימני הזיווג המשניים אצל הגבר. במהלך החיים, הפרשת ההורמון פוחתת מגיל 30 ואילך. מגיל 50 יש ירידה משמעותית בייצורו. אלכוהול, סמים, עישון, השמנה וספורט תחרותי מוגזם פוגעים בייצור הטסטוסטרון.

חוסר בטסטוסטרון עריכה

היפוגונדיזם הוא המונח הרפואי ל"תסמונת חוסר בטסטוסטרון": הפרשת הטסטוסטרון מגיעה לשיאה בגיל הבגרות, אולם עם השנים רמת הטסטוסטרון פוחתת והחל מגיל 50–60 עשויה לחול ירידה משמעותית בייצורו. אצל גברים מסוימים חלה ירידה קיצונית החורגת מתחום הנורמה, ואז מדובר בתסמונת חוסר בטסטוסטרון היפוגונדיזם. כ-10% מבני ה-50–60 לוקים בתסמונת, ומעל גיל 60 מדובר ב-20% מהגברים. הגברים שנמצאים בסיכון יתר לתסמונת הם אלו שכבר סובלים מהשמנה בטנית מוגברת, סוכרת, רמת שומנים גבוהה ויתר לחץ דם[2]. כשגבר סובל ממחסור בטסטוסטרון, בעיקר עם הגיל, כאשר נוצרת ירידה טבעית בכמותו עקב הזדקנות הרקמה באשכים המפרישה אותו, התפקוד המיני שלו עלול להיפגע, מסת השריר עלולה להצטמצם ומצב רוחו עלול להידרדר עד לכדי דיכאון.

טיפול בחוסר בטסטוסטרון עריכה

לגברים הסובלים מהיפוגונדיזם, הטיפול המקובל הוא מתן טסטוסטרון בתרופה להשלמת ההורמון החסר. נבידו - טיפול ארוך טווח להעלאת רמות הטסטוסטרון, הניתן בהזרקה, ומשפר את רמות הטסטוסטרון. נבידו מאושר ומשווק באירופה ובישראל ובמדינות נוספות בעולם. הטיפול פשוט ומביא לשיפור מהיר בתסמינים אם אכן מקור הבעיה הוא החסר בטסטוסטרון. לאחר תחילת הטיפול חשוב לבחון את השינוי בהרגשה הכללית ואת השיפור בתסמיני חסר הטסטוסטרון מהם סובל הגבר. חשוב מאוד לעקוב אחר רמת הטסטוסטרון ולוודא כי הרמה אינה גבוהה או נמוכה מדי ולהתאים את מינון התרופה לפי תוצאות בדיקות הדם[3].

טסטוסטרון וסוכרת עריכה

מחסור בטסטוסטרון תורם להשמנה בטנית ולעלייה ברמת השומנים בדם וכך לעלייה בסיכון לסוכרת - מה שמעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. זאת מכיוון שכאשר נוצר מחסור בטסטוסטרון, האנזים LPL, שמטרתו להעביר את חומצות שומן מהדם אל תוך התאים ולפרק טריגליצרידים (שומנים בדם), מתחיל לעבוד ביתר שאת במערכת העיכול מסיבה שאינה ידועה וכך גורם לספיגה מוגברת של שומנים במעי[4].

טסטוסטרון והתסמונת המטבולית עריכה

כאשר אצל גברים חלה ירידה חריגה ברמת ההורמון טסטוסטרון בגוף, הם נמצאים בסיכון יתר לתסמונת מטבולית. מחקרים מצאו קשר בין רמות נמוכות של טסטוסטרון להופעת מחלות לב ומחלות כלי דם, הפרעה בשומני הדם (Dyslipidemia), טרשת עורקים וסוכרת מסוג 2[5], כך שחוקרים רבים סבורים שרמות נמוכות של טסטוסטרון הן חלק מהתסמינים המאפיינים תסמונת מטבולית, ואף מהוות גורם סיכון להופעתה[6].

ניתן לטפל בחוסר בטסטוסטרון באמצעות נבידו - טיפול ארוך טווח הניתן בהזרקה ומשפר את רמות הטסטוסטרון.

טסטוסטרון בספורט עריכה

רבים מהספורטאים בעולם משתמשים כיום בסטרואידים אנאבוליים על מנת לשפר את הישגם. מרבית ה"סייקלים" נצרכים על ידי בסיס של טסטוסטרון אנתת רפואי, בשל היחס האנאבולי אנדרוגני הגבוה שלו (100:100). לטסטוסטרון יכולות גבוהות לייצר סינתזת חלבונים בשריר ולכן ככל שיש יותר טסטוסטרון בגוף, הגוף יבנה יותר שריר. חומר זה אסור לשימוש בספורט, ואף בעל תופעות לוואי שליליות רבות כגון, גניקומסטיה, התכווצות אשכים, אקנה ועוד.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.