פתיחת התפריט הראשי

הטראנספגרשןרומנית: Transfăgărășan) או כביש DN7C, מכונה גם "הדרך לשמיים", הוא כביש החוצה את חלקו הדרומי של רכס הרי הקרפטים שברומניה ונחשב לאחד הכבישים היפים באירופה ובעולם.[1][2] הוא הכביש השני הכי גבוה ברומניה אחרי הטראנסאלפינה.

טראנספגרשן
RO B Transfagarasan view towards the north from Balea Lake 2.jpg
כינוי "הדרך לשמיים"
שנת בנייה 1970-1980
אורך 90 ק"מ
נקודת התחלה פיטשט
נקודת סיום ארפצ'ו דה חוס
מפגשים עיקריים אגם בלאה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הכביש שאורכו 90 ק"מ (56 מייל) מתחיל בסמוך לעיירה באסקוב, ליד העיר פיטשט ונמשך עד העיר סיביו, כביש DN1, פסגות מולדובינה ונגוי (הנקודות הגבוהות ביותר ברומניה). נבנה בשנות ה-70 של המאה ה-20 כציר צבאי אסטרטגי המחבר בין החבלים ההיסטוריים של טרנסילבניה ומונטניה.

פיתולי הכביש
Magnify-clip.png
פיתולי הכביש

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

הכביש נבנה בין השנים 1970 עד 1974 בעקבות החלטה של ניקולאה צ'אושסקו, השליט השני של רומניה הקומוניסטית, בעקבות הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, שהתרחשה ב-21 באוגוסט 1968. זאת על מנת לאפשר מעבר מהיר של כוחות צבאיים דרך ההרים; עד אז הכבישים שחצו את הרי הקרפטים היו DN1 ו-DN67C, שנבנו בתחילת תקופת הקומוניזם ברומניה. הכבישים נבנו על נחלים שקל היה לסובייטים לחסום ולתקוף. בהתאם לכך הורה צ'אושסקו לסלול כביש, שיחצה את הרי פגראש.

הכביש נסלל בעיקר על ידי כוחות צבאיים וצרך פועלים ומשאבים כספיים רבים. העבודות כללו שימוש ב-6 מיליון טון דינמיט, עבודה בגובה של מעל 2,000 מטר ובאקלים אלפיני קשה. על פי רומניה במהלך הסלילה נהרגו 40 איש, אך מדיווחים לא רשמיים המספר אומד על מאות פועלים.

הכביש נפתח ב-20 בספטמבר 1974 אך בפועל עבודות עליו נמשכו עד 1980.[3]

הדרךעריכה

הכביש הוא מסלול עקלתון מפותל, בעל סיבובים רבים וחדים. צורת כביש זו מושכת אליה מטיילים, רוכבי אופניים ואופנוענים. בשל הטופוגרפיה של הכביש המהירות המרבית מוגבלת ל-40 קמ"ש. בנוסף לכך, הכביש עובר בסמוך לאגם בלאה (Bâlea Lake), מפל בלאה ואגם וידרארו.

בין החודשים אוקטובר עד יוני הכביש נסגר תכופות עקב שלגים.

בכביש גשרי קשת רבים ו-5 מנהרות שהארוכה ביותר באורך 884 מטר הסמוכה לאגם בלאה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא טרנספגרשאן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה